ערוגת הבושם על או"ח ח

כבר גברה החולשה בעוה"ר, ונר אלקים טרם יכבה הדליק נר נשמה בעצמו בידיו הטהורים ואחד מתלמידיו ששימשו אותו הי' כאן וצוהו לצאת מהבית, גם צוה להסב פניו המאירים כלפי העם כי אמרז"ל (כתובות דף ק"ג ע"ב) מת כלפי העם סימן יפה לו, ואנחנו בניו ותלמידיו שיחי' עוטרים סביב מטתו השלימה בלב נשבר ונדכה קרוע ומורתח, והוא נתן עלינו בקולו קול שובר לבבות וחוצב להבות בזה"ל "קינדערלעך תלמידים זיינוץ מקבל עול מלכות שמים מינו מסירות נפש" ואחר זה דיבר עוד דברי קדושה בחשאי, רק שפתותיו כשושנים נעות וקולו לא ישמע, ואח"כ צעק עוד הפעם בקול פולח ובוקע כליות ולב ויורד חדרי בטן "קינדערלעך געטן בדרכי השם" אויה, סמר מפחד בשרי ושערותי כדרבונות וכמסמרות נטועות, עוד היום, ועוד כל ימי חיי, תצלצל באזני קול האיום והנורא ההוא היוצא מפי אבינו רועינו קדושינו מורינו ומאורינו בקדושה וטהרה ברגעו האחרון מקרב איש ולב טהור, והמחזה הנפלאה והמבהילה הלזה לא יסור מנגד עיני לעולמי עד, ומאז ועד אשמורת הבוקר לא פסק פומי' מדברי קדושה ופסוקי יחוד בדביקות נפלא כאשר כתבתי בראש ספר הקדוש הכנה דרבה, ואז יצאה כשמתו באחד ובקדושה וטהרה ושבה אל בית אביה כנעורי' ומלחם אבי' תאכל עד יקוצו וירונו כל שוכני עפר לכשיבואו משה ואהרן עמהם בב"א

והנה לתאר ולפאר מדותיו הנעלות וצדקותיו התמימות יכלו הגליון והם לא יכלו, אבל דבר שפתים אך למחסור בזה כי מי לא שמע שמעו ומי לא ידע צדקתו ופרשת גדולתו, מבואו ועד צאתו, מילדותו עד עת פטירתו, זאת התורה היתה אומנתו, כל היום היא שיחתו, וכל הלילה עבודתו, בעת חדוה וגיל ובעת רבו אנחותיו, היא היתה תשוקתו ושעשועי חמדותיו, בדקדוק ובמדה כל פסיעותיו, ביראה ובמורא כל תנועותיו, שיחת חולין שלו צריכין לימוד כתורותיו, פרישות טהרה וקדושה בכל פינותיו. לא שח שיחת חולין כמעט כל ימיו ושנותיו, צייר וחתים כייל ומני היו כל מילותיו. כל דיבור שיצא מפיו הק' רוח חן הוצק בשפתותיו, במילי דשמיא ואף במילי דעלמא רזי דחכמתא הי' כטומן בשיחותיו, בתורה ויראת שמים תמיד הי' מדברותיו, וכל השומע קולו התפעל מרגשי קידש והתעוררת חכמה ויר"ש אשר התנוצץ מדברות קדשו, ומה גם אם לא הי' מדבר מפיו כי אם מפי כתבו אפי' באגרת שלומים, אבני נזר המאירים באור קדושה חכמה ויר"ש הצהירו תמיד מבין שורותיו הנעימים ונחמדים **(הנה מקום אתי להציג פה לדוגמא ב' כתובים אגרת שלומים המאירים והמפיקים זיו החכמה ונוגה היראה, אפס קצהו תראה מעט מהרבה המכתבים הנמצאים בידי ובידי אחיי' היקרים שליט"א וכולו לא תראה מאפס מקום, תאחזו כמה נפיש חילא דהאי אילנא רברבי וכי כל חושיו ומחשבותיו ומעשיו היו מיוחדים לשמו ית' באהבה, וזה לשון קדשו

משוכן שחקים, חיים טובים ארוכים ומתוקים, לאלתר בספרן של צדיקים, לכבוד מר ברי חביבי אישון עיני, הה"ג החו"ב, ויראת השם אוצרו, כש"ת מו"ה אברהם יוסף שליט"א האבדק"ק מאקאווא יע"א, עם כו"ב היקרה והצ' מכב"ת מ' שרה בילא תחי' ועם הילדים הנעימים והנחמדים שליט"א

יקרת אותיותיך על פ"פ הגיעני ע"נ ושמחתי כמוצא שלל רב לראות מתוכו שלומכם הטוב, וע"ד מבוקשתך לשלוח לך אתרוג מהודר הנה לע"ע אין פה יותר מסוחר א' ה"ה ר' יעקל ל"מ ובחרתי אתרוג אחד המובחר בין סחורותיו, ואמרתי שישלחהו לך באופן שיהי' הבחירה בידך להחזירו מיד אם לא ימצא חן בעיניך, והתרצה לזה. ונא אהובי בני אישון עיני שמחני בד"ת שנתחדשו אצלך בסוגי' שאתה לומד, על ש"ש כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה, ומתוך עומק העיון השי"ת חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה איך לתקן מעשיו ולכונן מחשבותיו במילי דעלמא ובמילי דשמיא, כמאה"כ כי השי"ת יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, מפיו קאי על תורה שבע"פ, כמבואר בדרז"ל מלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה, ומבלעדיו דרכן של בני אדם בכל מקום באפילה, לא ידעו במה יכשלו וכדרך אניה בלב ים הולך וסוער יעלו שמים ירדו תהומות, כן אורחות כל המון עם וברוך השי"ת שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת הגנוזה בתוכה אורו ואמתו, להאיר עיני המחכים להתקרב אל שערי הקדושה, למען דעת הדרך ילכו בה, ומ"מ הואיל ואין האור הזה מאיר באתגליא, כ"א בבחי' טמיר ונעלם, ע"כ צריך לקיים אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, ואז מתקיים בו סיפא דקרא אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא, ע"כ תשים פניך בראשית עיונך בתוה"ק שתאיר בך ובדעתך אור הגנוז בתוה"ק, למען לא ניגע לריק ח"ו, והשי"ת יאר פניו אתנו סלה, יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, וביום הכסא הבעל"ט נזכה להכתב לאלתר לחיי"נו ומתוקנים בתוך כל צדיקי ישראל, ויתחדש עלינו שנת גאולה וישועה בכוב"פ בגוכ"פ כעתירת לונ"פ אביכם המתגעגע עליכם ומעתיר בעד שלותכם מתרפק באהבתכם באה"ר ואה"ע. חוסט ד' דסליחות תרס"ח לפ"ק

הק' משה בלאאמו"ה עמרם גרו"ו זצ"ל

מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים, יכתוב ויחתום לחיים טובים ומתוקים, לאלתר בספרן של צדיקים את כבוד אהובי בני רחומאי אישון עיני, הרב הגדול המופלג בתירה ויר"ש, זי"ר יפ"ת כ"ש מו"ה יעקב יחזקי' שליט"א האבדק"ק לוקיף והגליל יע"א

במפתח בבא, מזלא טבא על חסדי השי"ת המתנשא לכל לראש כי הרים קרנך בכבוד לרעות ביעקב עמו וישראל נחלתו, ואם אמנם. הקהלה מצער היא אקוה כי תעלה מעלה מעלה מדרגא לדרגא ואחריתך ישגה, כ"א בתורת ד' יהי' חפצך ובתורתו תהגה, והנה אהובי בני מחמדי מאז נסעת מאתנו לא זזה מחשבתי ממך, ורעיוני מרחפת אליך ולא אסתעי' מילתא לדבר עמך ארוכות וקצרות מענין הנהגת הרבנות במעגלי צדק מחמת טרדות הנכנסין ויוצאין, ואם אמנם כבר מילתי אמורה כי א"א ללמוד הלכות הרבנות על בורי, וא"א למצוא דרך סלולה אשר יאמר עליו כי הוא זה הדרך ישכון אור כשם שא"א למצא בים דרך ובמים עזים נתיבה, ואין מבוא אחר כ"א על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, כי צריך בכל עת ורגע סיעתא דשמי' שלא להיות נכשל ח"ו בחבילות חבילות של מדות רעות ונאמנות הכרוכות לרגלי העולים במות בעל, ושוכחים התכלית האמיתי מזה, דהיינו להרחיב גבול הקדושה ולהגדיל תורה ולהאדירה, לפקח על צרכי צבור באמונה לגדור גדר ולעמוד בפרץ, ומרגלא בפומי הא דאמר לי' השי"ת ליהושע)** פרישתו ממחמדי העולם היתה עד להפליא, ממש מאס וריחק כל חמודי תבל בתכלית