ערוגת הבושם על או"ח סה

לארה"ק, והש"ץ מתפלל גם כן על הבימה, ועתה יש מבוא ושעת הכושר לתקן כי הרה"ק אמר לו שהוא מוכן לעשות לתקן באיזה אופן דאפשר רק בתנאי אם יסכימו הגדולים שלאחר התיקון באופן זה יהי' הביהכ"נ כשר לדורות עולם בלי פקפוק, והנה לפי דברי מעכ"ת א"א להעמיד הבימה באמצע ביהכ"נ ממש בשום אופן, אבל אפשר להעמיד הבימה למטה כ"כ עד שאפשר להעמיד בין הבימה לארה"ק שורה אחת מקומות למושבות, ועוד ישאר מקום הילוך בין המקומות ובין המעלות לארה"ק, וגם יעשו עד"ז עמוד לש"ץ בצד ימין של ארה"ק כמנהג בביהכ"נ, אבל יש לפניהם עוד דרך אחרת אם לא יסכימו רוב דעות רק להוריד הבימה למטה והש"ץ יתפלל על הבימה, כמקדמת דנא, ואז לא יעשו מקומות למושבות וישאר כל המקום בין הבימה לארה"ק ריקן רק להילוך, מעכ"ת פ"מ נפשו בשאלתו איזה דרך ישכון אור ופי

הנה אחרי העיון נראה פשוט וברור דדרך השני הוא חושך ולא אור, ואם לא יתקנו כלום רק שיהי' מקום להילוך בין הבימה לאה"ק, הו"ל טירחא בכדי ולא הועילו בזה כלום, כי כל הטעמים המבוארים בתשו' מחולת המחניים, על הא דכתב רמ"א באו"ח סי' ק"נ שצריך לעשות הבימה באמצע ביהכ"נ, ומרן בתשו' ח"ס או"ח סי' כ"ח האריך בטעמו של דבר, ובתשו' מחולת המחניים הנ"ל הפליא בנועמי מגדיו לאסברה לה הדק היטב, וכל הטעמים כולם במקומם עומדים אם לא יתקנו כלום רק שיהי' מקום פנוי קצת בין ארה"ק להבימה, ובפרט אם מקום העמידה לש"ץ עדיין נשאר על מכונו הראשון למעלה על הבימה, ובפרט לפי מה שהאריך מורי הגאון בכ"ס סימן י"ט בגודל החיוב שיהי' הש"ץ עומד במקום נמוך דוקא ולא במקום גבוה וכמנהג בכל בתי כנסיות ישראל הכשרים, ולאפוקי מאותן המתחדשים הולכי קדומה, שהש"ץ עומד בכ"מ על הבימה, ואגב אמינא ליישב הא דדקדק בכ"ס על מה שאמרו ז"ל שם בברכות דף אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא יעמוד במקום נמוך ויתפלל שנאמ' ממעמקים קראתיך ד' מפני מה אמרו רבנן בכפילא ע"ש, ולענ"ד נראה פשוט דאי לא הוי תני אלא אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל הו"א אפי' לעיכובא נמי וכהא דאשכחן הנצרך לנקביו אל יתפלל דהוי נמי לעיכובא, משו"ה הוצרך לומר אלא יעמוד במקום נמוך לאורויי דדוקא אם אפשר לו לעמוד במקום נמוך, ועפי"ז ניחא מאוד להבין לשון השגת הראב"ד בפ"ה מה' תפלה על מה שכ' הרמב"ם ה"ז שם לא יעמוד במקום גבוה שלשה טפחים או יותר ויתפלל וכו', וכ' שם הראב"ד א"א ובכלל זה אם יכול לירד למטה ולהתפלל ירד למטה ויתפלל, והנה לא אתפריש כוונתו בזה מה בא להוסיף על הרמב"ם, ועיי"ש בכ"מ ועי' מה שהאריך בזה מורי הגאון בכ"ס, ולפימ"ש הדבר פשוט ונכון מאוד משום דבש"ס קתני אלא יעמוד במקום נמוך והיינו לכוונה הנ"ל שכתבתי, אבל הרמב"ם לא נקט אלא לא יעמוד במקום גבוה והו"א דאפילו לעיכובא משו"ה כתב הראב"ד דבכלל זה דוקא אם יכול לירד ולאפוקי דאם א"א בלא"ה אינו מעכב, ואכמ"ל עוד ודו"ק

ונראה דמשו"ה קתני אל יעמוד אדם במקום גבוה וכו' ולכאור' הול"ל אין עומדין במקום גבוה להתפלל כהאי דתנן אין עומדין להתפלל ולהנ"ל י"ל דוקא ביחיד הוא דלא הוי איסור אלא לכתחילה אבל ברבים אפי' לעיכוב נמי אין ש"ץ עובר לפני התיבה אם הוא במקום גבוה והיינו דקתני אל יעמוד אדם וכו' וכו' דבאדם יחידי הוא דלא יעמוד במקום גבוה אלא יעמוד במקום נמוך רק לכתחילה דוקא, אבל בציבור אפי' אם אין לו לעמוד במקום נמוך נמי אינו עובר לפני התיבה במקום גבוה כנ"ל ועכ"פ לא לחנם נתפשט כבר הידיעה בכל תפוצות ישראל, דעמידת הש"ץ הוא סימן מובהק לציין מקהילות העדה אם היא מאוהבי חדשות הולכי אורחות תחילתם מישור וסופם קוצים ודרדרים ושאול צעדיהם יתמוכו, או אם הוא ממקהלות ישראל מאליפות מרובבות, אשר אדניהם על עמודי רבותינו מבעלי השו"ע מחוטבות, דכבר כ' רחמנא לא מרובכם וכו' כי אתם המעט ופי' רז"ל שאתם ממעטים לעצמכם, ע"כ אם הכל נשאר על מכונו הראשון רק הא מילתא לחודא שמעמידים הבימה קצת לאחור הו"ל טירחא בכדי, אבל אם ישתדלו להרחיק עכ"פ הבימה באופן שיעשו בין ארה"ק להבימה מקומות למושבות וישאר עוד מקום פנוי להילוך שם, וגם יורידו העמוד למטה לימין הארה"ק באופן שיהי' הש"ץ יורד לפני התיבה כמבואר באו"ח סי' צ' ואז אפי' אם אי אפשר להוריד הבימה כ"כ שתהי' עומדת באמצע הביה"כ ממש, עכ"פ תהיה הביה"כ מצויינת ככל בתי כנסיות של היראים אשר נכבדות מדובר בם במאמר נעים זמירות ישראל אוהב השם שערי ציון מכל משכנות יעקב, ובלי שום פקפוק כלל וכל המתאמץ לתקן תיקון זה בעירו זכות הרבים תלוי בו, ויזכה להציב לו יד ושם טוב כמאה"כ ומצדיקי הרבים ככוכבים למ"ו דברי הדושו"ט וש"ת

סימן ל

הנותן בים דרך, ובמים עזים נתיבה, יחוק בספרן של צדיקים בכתיבה וחתימה טובה, את מע"כ ידידי הה"ג הצדיק וכו' מו"ה אברהם יהושע פריינד שליט"א האבדק"ק אונטערדאם ונאסאד יע"א

יקרת מכתבו הגיעני לנכון וע"ד בניין ביה"כ בק"ק נאסאד שבנו אותו בשינוי ממנהג בתי כנסיות הקדמונים במה שהבניין בולט מהצדדים, ואומרים שהיא כתמונת בתי טפלתם ר"ל, ואף גם זאת שעשו למעלה גזוזטרא שקורין גאלעריא סביב מבפנים עד כותל המזרחי, והוא שלא כמנהג ב"כ הישינים שהי' המנהג לעשות העזרת נשים בכותל המערבי של ביהכ"נ ומעכ"ת הזהירם שלא ישנו ח"ו בשום דבר ולא הטו אוזן והנה בנין הגזוזטרא הנ"ל שקורין גאלעריא כראה ברור שבודאי לכתחילה ראוי להשתדל בכל תוקף עת ותעצומות שיבנו ביהכ"נ בלי גאלעריא כמו שהי' בכל בתי כנסיות הקדמוניות בכל תפוצות ישראל וחדשים מקרוב באו, ופרצו בזה גדרן של הראשונים כדי שיהי' לבם למטה ועיניהם למעלה כדרך שהיא בבתי תיאטריאות וקרקסיאות אלא שבקהילות היראים במקום שלא הי' ביכלתם לעשות בע"א עשו תיקון קצת במה שעשו המחיצות גבוהות קצת, ומ"מ אינו בכדי להעלות ארוכה לגמרי דעדיין קלי הדעת אינם מעצימים עיניהם מראות ברע והבטה בהפקירא ניחא להו, ועיי' בסוכה דף כ"א דאפי' בביהמ"ק שהכל בכתב מיד השם עלי השכיל מ"מ טרחו עד דאשכחו קרא ודרשו לעשות תיקון גדול שלא יבואו לידי קלות ראש, ואין להשתבש להביא ראי' להיתר ממה דאיתא שם התקינו שיהי' נשים למעלה ואנשים למטה, דזה קאי אמה דאיתא התם שתיקנו להיות נשים מבחוץ ואנשים מבפנים וע"ז הוסיפו לתקן אח"כ שיהי' מוסיף על תיקון ראשון ג"כ שהנשים למעלה ואנשים למטה, אבל לא שיהי' כולם בחלל א', ע"כ מנהג ישראל סבא תורה היא וכל המשנה ידו על התחתונה, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין, ומ"מ לענין איסור לכנס לשם אם כבר נבנה עם גאלעריא נראה דאינו בכלל מה דאסרו רבותינו גדולי הדור שלפנינו בפסק ב"ד באסיפה שבמיהאלוויטץ לכנוס לביהכ"נ שנבנה להתדמות להם כגון במגדל בראשם או בימה שאינו באמצע ביה"כ, ואף שמעכ"ת כתב שמלשון מרן הג"ה"ק בעל דב"ח זי"ע הכתוב