ערוגת הבושם על או"ח נח

ועיין בסוכה דף נ"א דאפי' בביהמ"ק שהכל בכתב מיד השם עלי השכיל מ"מ טרחו עד דאשכחו קרא ודרשו לעשות תיקון גדול שלא יבואו לידי ק"ר ואין להשתבש להביא ראי' להתיר ממה דאיתא שם התקינו שיהיו נשים למעלה ואנשים למטה זה קאי אמה דאיתא שם שתיקנו להיות נשים מבחוץ ואנשים מבפנים, וע"ז הוסיפו אח"כ לתקן שיהי' מוסיף על תיקון ראשון ג"כ שהנשים למעלה ואנשים למטה אבל לא שיהיו כולם בחלל אחד ע"כ בודאי מנהג ישראל סבא תורה הוא ומן הראוי למחות בזה עד מקום שמגעת יד מר שיש בידו למחות, אמנם כן לפי מ"ש הד"ג נ"י מה שכ' מרן בכ"ס סי' הנ"ל בסוף התשו' משום עת לעשות לד' וכו' שייך גם בזה במדה גדושה כ"א לא יתירו להם להרחיב את ביהכ"נ הישן כנ"ל ולבנות העז"נ בצד צפון ודרום עם גזוזטרא, אז כבר הרשות נתונה לאותן אנשים שאין להם מקומות עתה לבנות להם ביהכ"נ מיוחד וא"א לעכבם מזה כי יאמרו תנו לנו מקום להתפלל פה, וממילא איכא למיחוש שיבנו להם ביהכ"נ חדש על דרך המתחדשים חדשים מקרוב באו, עם כל אבזרייהו כמו שבא באריכות בדברי הד"ג נ"י, וממילא מובן דאם ח"ו יעלה בידם כך לא על עצמן בלבד כ"א על הכלל כולו יצאו לדון בדבר החדש שאסור מה"ת בכל מקום, ע"כ דעת הדר"ג נ"י לבחור הרע במיעוטו להתיר להם בנין ביהכ"נ הישן להרחיבו באופן הנ"ל, והנה כל כהא"ג אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ואם עיני הד"ג לנכח יביטו כי יש בזה משום עת לעשות וכו' דרינא בהדיא שיבוא מכשורא, ואשר לו העת והמשרה, יזכנו ליום בשורה, ויקבץ נדחנו אל עיר תפארה, ונשמח כלנו בבנין בית הבחירה, במהרה בימינו

ולענין מה שכ' הד"ג עוד ע"ז שבקהל שטוב הנ"ל אשר רוצים לצרף לביהכ"נ קובעים שם ללמוד בערב ובש"ק מקרא ומשניות ולפי דברי הבאה"ט סי' קנ"ג ס"ק ב' הוי כמו ביהמ"ד שאסור לעשות ממנו ביהכ"נ והביא לנו מש"כ בתשו' שבט סופר למר אחיו הגאון אבדק"ק פרעשבורג ז"ל דלא נקרא בי' רבנן רק מקום שלומדים שם פלפול להלכה אבל מקום שלומדים שם רק מקרא ומשנה הוא רק כקדושת ביהכ"נ עפ"י הגמ' העוסקים במשנה מדה ואינה מדה, הנה ספר תשובה הנ"ל עוד לא הופיע בגבילנו ולדין יש תשובה, דהא טעמא דמ"ד ביה"מ אסור לעשותו ביהכ"נ יליף לה בפ"ק דמגילה דהאי מ"ד ס"ל בית הגדול היינו שמגדלין בו תורה ומייתי לה מקרא דכתיב יגדיל תורה ויאדיר, ומהאי קרא דרשי' דרצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, א"כ ממילא מוכח דגם מקרא ומשנה איתא בהאי כללא, ועי' בש"ס פ"ק דברכות דף ח' לימא לך מר מהני מילי מעליותא דאמרת לן משמי' דר"י במילי דבי כנישתא א"ל מאי דכתיב אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב השי"ת שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, והקושי' נראה בעליל מאי קאמר דאוהב שערים מצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובמד"ר הא בתי מדרשות היינו שערים המצויינים בהלכה אע"כ כמ"ש המהרש"א בחידושי אגדות שם דשערים המצויינים בהלכה היינו מקום שקובעים ללמוד הלכות שמהם הוראה יוצאת, וזה אוהב השי"ת יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות עיי"ש, ועכ"פ מוכח דבכלל בתי מדרשות הו"ל גם מקומות שאין לומדים כ"א מקרא ומשנה, ושוב עיינתי בתשו' דבר שמואל שציין בבאה"ט סי' הנ"ל ששם נשאל כהאי שאילתא דידן שלצורך הרחבת הביהכ"נ הוצרכו להרוס שני בתי מדרשות שלומדים שם נערים ובחורים מקרא משנה הלכות ואגדות והתיר מחמת תרי טעמא חדא עפ"י תשו' הרא"ש דבהסכמת זט"ה במעאנ"ה מותר לשנות מביהמ"ד לביהכ"נ, ותו דבאותו ביהכ"נ עצמו שיבנו מחדש יקבעו בו ישיבה בכל יום תמיד ללמוד וללמד מקרא משנה הלכות ואגדות ויקרא שמו בישראל הבית הגדול שמגדלין בו תורה ותפלה, ועיין ברי"ף שבעין יעקב פ"ק דברכות הנ"ל שמפרש הא דאוהב ד' שערי ציון שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובמד"ר, היינו ביהכ"נ שלומדים בו הלכה דיש שם שנים למעליותא והיינו שערים המצויינים בהלכה, דקאי שערים על ביהכ"נ והמה מצויינים גם בהלכה, והשי"ת יקיים בנו מאה"כ הרחיבי מקום אהלך וגו' ויביאנו אל הנחלה והמנוחה, ויהפוך להרוחה, צום הרביעי וצום החמישי לששון ולשמחה, בימינו בקרוב כא"נ ונפש אוה"נ דושו"ט ולתה"ק באה"ר ואה"ע

סימן כ"ז

בין גאולה לגאולה, ירים השי"ת קרנו למעלה, יאר פניו אתנו סלה, כבוד הרב הגאון המפורסים כבוד ש"ת מו"ה יוסף ליב סופר נ"י האבדק"ק פאקש יע"א

מכתב הד"ג היגיעני ביום אורה ושמחה ליהודים וגם ביום שלאחריו סמכוני באשישות ע"כ לא יכולת ליקח מועד לעיין בו ולירד לעומקו להשיב כדת של תורה עד כה

ע"ד אשר ביקש הד"ג לחוות דעתי להלכה למעשה, ע"ד ביהכ"נ שבעירו אשר עומדת זה יותר ממאה שנה שהוא נבנה על עמודים נאים ומהודרים. ולמעלה כיפה וועלבונג, וב"ה אין בו שום תילה ולא עלה בו הפורץ. וגם הוא גדול לפי ערך העם רק בר"ה ויוה"כ הוא קצת בדוחק, אבל בעבור זה לא היה עולה כלל על דעת האקרוינו להרחיבו ומכש"כ לסתרו ולבנותו מחדש, רק העזרת נשים היא קטנה מהכיל בפרט בימים הקדושים הוא סכנה, וגם שופטי העיר כבר צוו להאקרו"ט שאם לא ירחיבו העז"נ יהיו מוכרחים לסוגרה, ורוצים האקרו"ט לסתור עמודי הביהכ"נ של אנשים ולהפיל הוועלבונג ולהגביה כל הכתלים ולעשות גזוזטרא שקורין גאלעריא מג' צדדים כנהוג ברוב מקומות בבתי כנסיות שבמדינתנו, ומעכ"ת מתחלה לא הסכים לזה כמבואר בסי' קנ"ב שאסור לסתור דבר מביהכ"נ אא"כ עשה ע"מ לבנות ביהכ"נ של אנשים אבל לסתור של אנשים כדי לבנות לח"כ אסור, וגם מפני הרבה טעמים גלויים ונסתרים. ודברי מעכ"ת עשו רושם והסכימו בתחילה שלא לסתור מאומה מביהכ"נ של אנשים רק יסתרו העמודים והוועלבונג של עזרת נשים, שגם שם נבנה כמו הביהכ"נ של אנשים, ויקחו מקום פנוי מהרחוב להרחיב הנח"כ, אבל אומן מופלג מפעסט אמר שזה אי אפשר לעשות כי אם יסתרו העמודים של מח"ב אז גם ביהכ"נ של אנשים הוא מסוכן וגם מטעם חוקי המדינה לא יתירו לילך בביהכ"נ כזו שחצי וועלבונג הוא חסירה מפני הסכנה, ע"כ חזרו האקרו"ט להתיר להם כמו שעלה בדעתם בראשונה לסתור כל הוועלבונג וגם העמודים ולהגביה הכתלים כדי לעשות גזוזטרא "גאלעריא" ומבטיחים לעשות הכל עפ"י דת ודין שבשו"ע במחיצות גדולות וסריגות עבות לצד הביהכ"נ, ולפי מ"ש הד"ג נצמח עי"ז גם הרחבת מקום בביהכ"נ של אנשים כי ע"י שמסתלקין העמודים העבים אשר הוועלבונג נטען עליהם מתרחב המקום ויתוספו כמה ספסלים, ויש בזה תיקון ביהכ"נ כי ברוב עם הדרת מלך והרבה אינם מתפללין בביהכ"נ מפני הדוחק ובימים נוראים הרבה מתפללין בביהמ"ד של בחורים מפני רוע האויר המזיק להם מפני חולשתם, וגם הרבה א"א להם לקיים הפסיעות והשתחואות המבוארי' בשו"ע א"כ אפשר דלשיטת הסוברים דכל להרחיבו הו"ל כחזו ביה תיוה' אפשר להתיר גם בכהא"ג. והד"ג פתח בכחא דהתירא, וכבר היו פתוחים לפניו שערי תורה של רבותינו בעלי תשובות האחרונים המדברים בזה, ובקש הד"ג לחוות