ערוגת הבושם על או"ח נז

אשי אנא עבדי למתא מחסי' דלא חרבה, וכ' הרא"ש בשם רבנו חננאל שציוה להגביה ביהכ"נ ולפי"ז י"ל היינו תיוהא דחזי' בבי כנישתא דמתא מחסי' שהוצרכו להגביהו וממילא הוצרכו לסותרו כדי לחזק היסודות שיהי' ראוים לסבול בנין יותר גבוה, ובזה ניחא מש"כ הרא"ש ובזה א"ש נמי הא דמייתא שם הש"ס דבבא בן בוטא אסבי' לי' עצה להורדס למסתרי לביהמ"ק ומשני תיוהא חזו בי', ואי ס"ד דבעי' תיוה' ממש כבקעים שהבנין מזומן ליפול א"כ למה הוצרכו בזה לעצתו של בבא בן בוטא, מי לא ידע בכל אלה דביהמ"ק שנמי ליפול צריכין לבנותו מחדש אע"כ האי תיוה' לאו תיוה' ממש קאמר אלא כל שהוא הכרח להרחיבו מחמת טעם נכון הוי לי' כתיוה' ושפיר כ' הרא"ש כן. וכבר כתבתי דאין מדברי רי"ו והרמ"א דאייתי דבריו בשו"ע שום ראי' דס"ל שלא כשיטת הרא"ש היכא דא"א להרחיבו בלא סתירה וא"כ בואו ונסמוך על שיטת הרא"ש הנ"ל, וכבר העלו כן גם בתשו' ארי' דבי עילאי סי' ג' וכן מרן הגאון בכ"ס סי' י"ז, וכן הגאון מבוטשאטש באשל אברהם דנוהגין בביהכ"נ שרוצים להגדילה שסותרים הישן ע"מ לבנות הכתלים במק"א יעו"ש. וכ"ש בנ"ד כבר חזו בי' תיוה' ממש לפי דברי התוכנים האנזשענירן, וכבר פסקו רבותינו בתשו' מ"ב סי' וכן בתשו' מרן הח"ס או"ח סי' ל"ד דע"י תיוה' במקצת מותר לסתור ולתקן כל ביהכ"נ, ומי כמוהו מורה

אמנם מ"ש הד"ג כ"י כיון דכל כותלי ביהכ"נ ישארו כמות שהוא רק מחיצה המבדלת בתוך ביהכ"נ יהי' נסתר כיון דסתירה זו אינה גורם כלל ביטול תפלה אדרבה עי"ז יהי' ביהכ"נ רחב יותר ליכא חשש פשיעותא י"ל דלכ"ע שרי, לא נלע"ד דודאי בשעת סתירת הכותל ובנין הרחבת הביהכ"נ של עז"נ א"א שלא יתבטל ועד הקיבוץ של המתפללים עד שיהי' נעשה ונגמר הבנין, ואם כוונתו כיון דאפי' יתבטל הבנין מ"מ יהי' להם עכ"פ מקום להתפלל בתוך אותו ביהכ"נ כיון דכל כותלי ביהכ"נ ישארו כמות שהן, גם זה אינו נכון דבודאי אם יסתרו הכותל שבאמצע ביהכ"נ ויעשה חורבה גם מכל הסמ"כ וכן ממקום המושבות, לא יהי' המקום מוכשר להתפלל שם בקיבוץ רב עם וכש"כ לפי מה דס"ל להר"ן בפ"ק דז"ב שם דהא דאמר איכא בנייהו דאיכא דוכתא לצלויי דלמ"ד משום פשיעותי' איכא דחיישי' לפשיעותא שיתרשלו מלבנותה קצת ובימים שבנתים לא יהי' להם מקום להתפלל, א"כ ודאי גם בנ"ד שייך טעמא דפשיעותא הנ"ל, גם מש"כ הד"ג דל"ש בכ"ז חשש פשיעותא כי ההוצאות לצורך התיקון נקבצו ע"י כמה מקומות ישיבה שימכרו מחדש ואין רשאין להוציא כסף הניתן בעבור זה לענין אחר, לא משמע כן בגמר' דיהא זה חזי לאצטרופי לכחא דהתירא, דודאי לא עדיף זה מהיכא דכבר שריגי לבני והדרי הודרי ומחתי כשורי דאמרי' בגמ' דאפי"ה אסור למסתרי' קודם שנבנה ממש ואפי' בנו לי' כבר הוי אסרי' לי' אי לאו דאמרי' דירתא דאינש לא מזבני, וכש"כ לפי מה דס"ל להפוסקי' דהה"ד דחיישי' לשאר אונס שיארע להם כמש"כ המג"א בסק"ה אבל אין זה אלא להתלמד במק"א אבל בנ"ד מספיק שפיר לסמוך על שיטת הרא"ש, בפרט דאית בי' נמי תיוהא קצת וכבר הורו בזה הלכה למעשה רבותינו בעלי תשובות שהוזכרו גם בדברי הד"ג וכן מרן הגאון בכ"ס הנ"ל, וכדאי הם לסמוך

ואודות החשש שימשכו בצד דרום וצפון עזרת נשים לתוך ביהכ"נ באויר והוי הורדה מקדושה חמורה של עזרת אנשים לקדושה קלה של ות"כ והגם שעז"נ תהי' בנוי' ע"ג עמודים מ"מ אויר הביהכ"נ מורידין אותו מקדושתו עי"ז, והנה הד"ג הביא דברי תשו' דברי חיים באו"ח סי' ג' דמתוכו יש ללמוד התירא כי ס"ל דאויר ביהכ"נ לא נכלל בכלל תשמישי קדושה רק כמו תשמישי מצוה, ונהי דאסור להשתמש שם תשמיש של חול היינו משום ביזוי מצוה בלבד, אבל להורידו מקדושה חמורה לקדושה קלה כגון לעשות מזה עז"נ לא מתסר וכ"כ עוד שם בתשו' ד' ושם הביא ראי' לזה דהא אפי' בביהמ"ק הי' רשאין לעשות כן למעט חללה לצורך תיקון לולי הכתוב הכל בכ' מיד ד' עלי השכיל דכן מבואר ברש"י יומא דף נ"א ע"ב וז"ל אבל במקדש שני שהי' גבוה מאה אמה לא עשאוה לפי שלא הי' עובי' אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה מאה אמה, ולהוסיף על עובי' א"א דכתיב הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל עכ"ל הרי דאפי' בקה"ק מותר להוסיף לולי קרא הנ"ל מכש"כ בביהכ"נ לצורך דמותר, עכ"ד שם, ולענ"ד הוא תמוה מאוד ולא זכיתי לירד לסוף דע"ק בזה, התם קאי רש"י על אמה טרקסין שהי' בבית ראשון ומ"ט לא עשאוה גם בבית שני ולא הוצרכו לב' פרוכת המבדילות בין הקודש לקה"ק וע"ז פירש"י דלא אפשר משום שהי' גבוה מאה אמה ולהוסיף על עובי' נמי אי אפשר משום דאמר קרא הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל, וא"כ קאי מיד על תחילת הבנין דהו"ל להוסיף על עובי' ולא שייך טעמא דממעט את חלל ואויר ההיכל ע"י עובי הבנין משו"ה הוצרך לומר דזה אי אפשר מחמת קרא הנ"ל, משא"כ היכא דכבר נבנה ונתקדש החלל בקדושה שפיר י"ל דאף במיעוט האויר יש קפידא וצ"ע, גם צלע"ג לדברי' דהא מבואר בזבחים דף ל"ב ע"ב דלמ"ד ביאה במקצת שמי' ביאה אסור לטמא להכניס ידו לעזרה וחייב על לאו דביאת מקדש אע"ג דאינו מכניס ידיו כ"א לאוירו, אלמא דגם על האויר חל קדושת המקדש ועיי' בד"ח סי' ב' במה שכ' שם דלא שייך לענין זה הא דקמבע"ל בזבחים דף פ"ז ע"ב אי אויר מזבח כמזבח דהתם קאי לענין אי אדם אוחזו ע"ג אוירו אי הוי כמונח ונעשה עי"ז לחמו של מזבח משא"כ באויר עזרה דל"ש זה, עיי"ש וא"כ קשי' כנ"ל, וא"כ לשיטת הר"ן בפ' בני העיר דיש לביהכ"נ דין קדושה מדרבנן מיהת, הול"ל דגם בחלל ואויר ביהכ"נ דינא הכי, ותו צל"ע ממכות דף י"ב בתוס' ד"ה אילן שהוא לפנים עיי"ש דמבואר בדבריהם דאויר ירושלים כירושלים לענין קדושת מע"ש, א"כ למה יגרע קדושת ביהכ"נ דנימא בי' אוירו לא נתקדש בקדושת ביהכ"נ וכש"כ לשיטת היראים סי' שכ"ד שכ' בהדיא דכשאמרה תורה מקדשי תיראו בתי כנסיות ובתי מדרשות בכלל משמע דס"ל דקדושת בכ"נ ובמ"ד מה"ת הוא וצ"ע ליישב כ"ז, מ"מ כבר הורה זקן הגאוה"ק המחבר דברי חיים וכדאי לסמוך עליו אפי' שלא בשעת הדחק וק"ו בנ"ד לענין אם להמשיך העז"נ לתוך אויר וחלל של ביהכ"נ דכבר מבואר בכמה תשובות האחרונים ובתשו' בית שלמה סי' כ"ח להתיר לעשות גם מגוף של אנשים עז"נ, והגם דדבר זה מבואר בתשו' דברי חיים ח"ב סי' י"ד לאיסור הרי לשיטתו הנ"ל עכ"פ להמשיך המז"ב לתוך חלל הביהכ"נ ליכא איסורא וגם חזי לאצטרופי מה שמבואר עוד דבמה שנותנים כסף בעבור המקומות יכולין זט"ה להפקיע קדושתה, א"כ מכל הלין טעמא הי' נראה להתיר מעיקר הדין

אמנם מטעמא אחרינא בודאי יש למנוע ולמחות בכל תוקף שלא ימשיכו הנח"ב בכותל צפוני ודרומי כ"א כמו שהי' בתי כנסיות הק' הקדמונים בכל תפוצות ישראל וחדשים מקרוב פרצו גדרן של ראשונים בזה ועשו גזוזטרא שקורין גאלעריא כדי שיהיה לבם למטה ועיניהם למעלה, אלא שבקהלות יראים במקום שלא היה ביכולתם למחות עשו תיקון קצת במה שעשו המחיצות גבוהות קצת אמנם אינו בכדי להעלות ארוכה דעדיין קלי הדעת אינם מעצימין עיניהם מראות ברע והבטה בהפקירא ניחא להו,