ערוגת הבושם על או"ח כג

מהחוטין התלוין מצ"א לא מתחזי כשמונה וא"כ מיישב קושי' המג"א בפשיטות דהבעל העיטור ל"ק אלא לקושטא דמילתא דכבר ידעי' דקשר עליון דאורייתא

עוד נ"ל בס"ד דבאמת פליגי תנאי במנחות דף י"ב דאליבא דרבנן עשאן על הקרן כשרה אלא דאנן קיימ"ל כראב"י דפוסל בעשאן על הקרן ועל הגדיל ע"ש, והנה לפי מש"כ המהרי"א בטעמא של בה"ע ע"כ צ"ל, דבה"ע ל"ק אלא למאי דקיימ"ל כראב"י אבל אליבא דרבנן דעשאו על הקרן כשר, ע"כ סגי בנקב א' וכ"כ בס' מעייה"ח ע"ש, ולפי"ז י"ל דרבה דייק כן דעכ"פ אליבא דרבנן ע"כ מוכח דקשר עליון דאורייתא, ועיי"ש בפירש"י שכ' דקשר עליון דאורייתא מהלל"מ, ולכאורה תמוה ת"ל מדכ' רחמנא דכלאים בציצית שרי', ולהנ"ל מדוקדק מאוד בעזה"י דבאמת לא מוכח כן אלא אליבא דרבנן דראב"י מיהא כיון דלרבנן ע"כ צ"ל כן. ממילא אמרי' כן גם אליבא דידן דקיימ"ל כראב"י דכיון דהוא הלל"מ אליבא דרבנן, ובהלל"מ לא אשכחן פליגתא בפרט לפימש"כ הרמב"ם בהקדמתו לזרעים, ונהי דאשכחן בכ"ד פליגתא גם בהלכ"ט כמו שכבר השיגוהו האחרונים היינו בדין מדיני המצוה אבל לא במה שנוגע לעיקר אופן עשיית המצוה על איזה אופן תהי' נעשית כדרך ש"כ הרמב"ם גבי פרי עץ הדר וא"ש בס"ד, ובזה יש ליישב ע"נ קושיי' התוס' שם במנחות וכ"ה ביבמות דף ד' ע"ב אהא דפריך לתדבר"י למה לי דכתב רחמנא צו"פ למשרי כלאים בציצית ת"ל דבגדים היינו צו"פ ותכלת עמרא הוא, והקשו בתוס' הא אי לאו דשרי רחמנא כלאים בהדי' הוי אמרי' קשר עליון לאו דאורייתא, וא"כ תכלת בטלית של פשתן לאו כלאים הוא ע"ש ולהנ"ל ניחא בס"ד דהא דאצטרך למידק כנ"ל היינו אליבא דרבנן דעשאו על הקרן כשרה, אבל למאי דקיימ"ל פסולה וא"כ ע"כ צריך לעשות ב' נקבים בלא"ה הו"ל כלאים משום שתי תכיפות וכקושי' המג"א וא"כ שפיר פריך הגמרא: וא"ש בס"ד ודו"ק

ובעיקר דיוקא דאמרי' קשר עליון דאורייתא מדשרי רחמנא כלאים בציצית, הקשה בס' טה"ק הא קרא לא מייתר דאיצטרך לכדרבא דצו"פ פוטרין בין במינן בין שלב"מ, אלא שהתוס' כתבו ביבמות דף ה' ע"ב דממשמעותא דקרא נפק"ל דכלאים בציצית שרי, דהכא משמע ל"ת שעטנז צו"פ יחדיו גדילים תעשה לך מהם וא"כ דילמא באמת קשר עליון לאו דאורייתא ואיה"נ דכלאים בציצית לא שרי', ונלענ"ד דלק"מ, דבאמת הא דדייק רבה ש"מ דקשר עליון דאורייתא לאו מקרא קדייק כן דאיה"נ דמקרא לא מוכח מידי כקושי' הנ"ל, אלא הוכחתו הוא דהדין דין אמת מדהלכה רווחית בישראל דכלאים בציצית שרי ואיס"ד דקשר עליון ל"ב מדאורייתא א"כ אמאי שרי' רחמנא כלאים בציצית הא אפשר לקיים שניהם, בלא קשר, א"ו דקשר עליון דאורייתא ובזה מדוייק מאוד הא דפירש"י דקשר עליון דאורייתא הוא מהלל"מ, ורבים ראו כן תמהו הא מוכח כן. מדכתיב צו"פ, ולהנ"ל א"ש בס"ד, דבאמת מקרא לא מוכח מידי כיון דקרא לא מייתר כמ"ש התוס' וכמו שהקשה בס' טה"ק הנ"ל, וע"כ פירש"י דבאמת רבה לאו מקרא מוכח כן אלא מדאמרי' דכלאים בציצית שרי' ש"מ דע"כ הלל"מ דקשר עליון דאורייתא כן נראה בס"ד נכון בכוונת רש"י

וראיתי בס' ישוי"ע שהקשה לשיטות הסוברים דכלאים בציצית לגמרי שרי' רחמנא, ואפי' בלילה דלאו זמן ציצית, א"כ היכא מוכח דקשר עליון דאורייתא, נהי נמי דהו"מ למיעבד בלא כלאים מ"מ כלאים בציצית רחמנא שרי', ונ"ל דלק"מ - דא"כ יקשה יותר היכא מצינו למילף מזה דעדל"ת הא שאני הכא דהתורה התירתו לגמרי, וע"כ צ"ל, דאי לאו דניתן לדחות בפי"א משום דעדל"ת, לא הוי שרי' רחמנא, וא"כ קדשי' הנ"ל לק"מ דאי לאו דקשר עליון דאורייתא לא הוי צריכנא לאסוקי לעולם לדחיית הל"ת וכש"כ דלא הו"מ אמרי' דהותרה כלאים בציצית. כנ"ל ברור בס"ד ודו"ק

ובעניין קושי' המג"א הנ"ל לשיטת בעל העיטור ראיתי בס' ישיעת יעקב שתי' דבר נכון די"ל טעמא דהפוסקים הנ"ל דבעי' ב' נקבים משום דקיימ"ל דאם עשה הציצית למטה מקשר אגודל דזה לא מקרי על הכנף אלא תחת הכנף, ואם כן י"ל דאי קשר עליון דאורייתא ע"כ האי ועשו להם ציצית קאי על הקשר של הציצית כלומר שיקשרו ציצית על כנפי בגדיהם ולא תחת הכנף, וכל היכא דעושה רק נקב א' בכנף ואח"כ מכניס לשם הציצית ועושה הקשר הו"ל תחת הכנף וע"כ הצריכו ב' נקבים דאז עושה הקשר תיכף כשמוציא הציצית מהנקבים ושפיר הוי הקשר על הכנף, וכ"ז לקושטא דמילתא דקשר עליון דאורייתא, אבל אי לאו דצריך לקשר מה"ת א"כ ועשו להם ציצית לא קאי על הקשר כלל, ויכול לעשות הקשר גם תחת הכנף באמת לא הוי צריך כ"א נקב אחד, וכלאים לא הוי הותר כלל דהא תכיפה אחת אינו חיבור, וא"כ קושי' המג"א מתורצת שפיר והוא כו"פ, ומ"מ לפי מש"כ הרב"י בטעמא דבה"ע משום דכתיב על ארבע כנפות ולא ח' שפיר הקשה המג"א, ותו יש לגמגם על עיקר טעמו הנ"ל שחידש דנהי דקשר עליון דאורייתא, ועשו קאי על הקשירה מ"מ אין קפידא אי עושה הקשר תחת הכנף דהאי על כנפי בגדיהם ולא תחת הכנף לא קאי על הקשירה אלא על הציצית וה"ק ועשו כלומר שיקשרו להם הציצית על כנפי בגדיהם ולאפוקי שלא יהי' הציצית תחת כנפי בגדיהם, ומשו"ה בשלמא אי תולה ציצית למטה מקשר אגודל שפיר מפסלי משום דאז גם הציצית הם תחת הכנף משא"כ אי הציצית תלוים בנקב על הכנף אפי' אם הקשר למטה מהכנף לא איכפת לן, וכן ההכרח לומר לקושטא דמילתא למאי דלא קיימ"ל כהבעל העיטור, ודו"ק

וראיתי בס' ים התלמיד בתשוב' שנדפסו בסוף הסי' לבעלי מפרשי הים דבר נאה ומתקבל ביישוב קושי' המג"א הנ"ל, די"ל טעמא דבעה"ע כמש"כ הרב"י משום דכתיב על ארבע כנפות, וכיון דהציצית ראוין להשתמש בשני עבריהם הו"ל כמו שמונה ציצית, וס"ל כל כהי"ג קעבר על בל תוסיף והו"ל מוסיף גורע ולא מקיים מצות ציצית כלל, מיהא מבואר בפ' הנחנקין דאי קשר עליון לאו דאורייתא לא הוי מוסיף גורע דהאי לחודא קאי והאי לחוד' קאי עיי"ש, ולפי"ז ניחא מאוד דאי הוי אמרי' קשר עליון לאו דאורייתא באמת הוי מצי למיעבד ציצית בנקב א' ולא הוי איכפת לן במה דנראה כח' כיון דהאי לחודא קאי ולא הוי מוסיף גורע, ובעה"ע קאמר לקושטא דמילתא דקשר עליון דאורייתא ע"כ צריך לעשות ב' נקבים כי היכא דלא לתחזי כשמונה ואיכא בל תוסיף גורע ולא מקיים המצוה כלל, ודפח"ח וש"י

והתוס' במנחות שם וביבמות הקשו כיון דקשר עליון דאורייתא לא מוכח אלא מדשרי כלאים בציצית א"כ מ"פ בש"ס יבמות לתדבר"י ל"ל קרא למשרי כלאים