ערוגת הבושם על או"ח קסא

נמי מלאכה שאצל"ג פטור **(ועי' תוס' שבת מ"א ד"ה מיחם ותוס' כריתות כ: ד"ה סבירא עי"ש דכתבו דהי"ט דפטור לר"ש בהובערו תחתונות מאיליהן משום דהו"ל מלאכה שאצל"ג עי"ש הרי דגם בהבערה ס"ל לר"ש משאצל"ג פטור, מיהו לפימ"ש בתוס' שבת ק"ו: ד"ה מה לי עי"ש דר"ש ס"ל הבערה לחלק יוצאת א"כ אין ראי' משם ועי' תוס' יומא ל"ד ד"ה ה"מ ותוס' סנהדרין פ"ה ד"ה ור"ש עי"ש דלר"ש לא בעינן בהבערה ובחבורה מלאכת מחשבת דהוא ס"ל מקלקל בהבערה ובחבורה חייב עי"ש וצ"ע.)** הנ"מ בשאר מלאכות דילפי' מל"ת כל מלאכה ואנחנו לא נדע איזה מלאכה אסורה ואיזה מותרת וממשכן הוא דילפי' לה, והתם מלאכת מחשבת כתיב ומלאכה שאצל"ג לאו מלאכה היא וכ"ז בשאר מלאכות אבל בהבערה דכ' רחמנא בהדי' לא תבערו אש וליתא בכלל מלאכה כלל א"כ י"ל דכ"ע מודה דמלאכה שאצל"ג חייב עליה, והנה אם איתא למה שחידש החו"י בתשו' סי' קל"ב והבאתיו בארוכה לקמן במלאכת כיבוי ע"ש דלמ"ד הבערה ללאו יצאה, גם אכיבוי לא מחייב חטאת דלא עדיף כיבוי מהבערה, א"כ ע"כ צ"ל דכיבוי נמי אי ללאו יצאת הו"ל בכלל לא תבערו אש דכולל גם כיבוי דהתורה מיירי גם בחותה גחלים שהוא מבעיר את העליונות ומכבה את התחתונות וא"כ נימא גם בכיבוי דלא בעי' מלאכת מחשבת, **(עי' שבת כ"ט המכבה את הנר עי"ש בגמרא דמוכח בפי' דגם בכיבוי ס"ל לר"ש משאצל"ג פטור עי"ש.)** אלא דלפי"ז איכא למידק מאי פריך הש"ס בשבת דף מ"ב למימרא דשמואל כר"ש ס"ל והאמר שמואל מכבין גחלת של מתכות אבל לא גחלת עץ וכו' עיי"ש, והא שמואל לשיטתו דס"ל בשבת דף ע' כר"י דהבערה ללאו יצאת ולהחו"י הה"ד כיבוי, א"כ י"ל דוקא בצירוף דחיובו משום מכה בפטיש כפירש"י הוא דס"ל דבר שא"מ מותר משום מלאכת מחשבת משא"כ בהבערה וכיבוי דלאו בכלל לא תעשה מלאכה הוא ולא תלי' במלאכת מחשבת כלל, בזה ס"ל דאסור, וע"כ צ"ל דלא כהחו"י אלא דכיבוי לא תלי' בהבערת כלל, ובזה אתי שפיר כמין חומר הא דפירש"י שם בשבת בד"ה אבל לא של עץ, פירש"י וז"ל דאיסורא דאוריית' היא וחייב סקילה, ולכאורה לא ידענא למה הוצרך רש"י לפרש דחייב סקילה דמאי נפק"מ בזה, ולפי מש"כ יתיישב שפיר משום דלכאורה הי' מקום לומר דקושי' הש"ס ל"ק דשמואל לשיטתו הבערה ללאו יצאת, והה"ד כיבוי וא"כ לא תלי' במלאכת מחשבת כלל משו"ה דקדק רש"י לפרש דחייב סקילה, הוא שפיר אפי' לשמואל, וא"כ שפיר פריך דכיבוי לא תלי' בהבערה כלל וא"ש בס"ד

לח המכבה א הנה בהבערה פליגי תנאי אי הבערה בכלל מלאכות שחייבין עליה חטאת, דאיכא למ"ד הבערה ללאו יוצאת, אבל בכיבוי לא אשכחן שום תנא דיהא סבור דא"ח עליה חטאת, אלא שבתשו' חו"י סי' קל"ב יצא לחדש דלמ"ד הבערה ללאו יוצאת גם במכבה אינו חייב חטאת, דכיבוי לא עדיפא מהבערה והוכיח כן מחמת קושיא דמספק"ל אמוראי בברייתא דאיסי בן יהודא דתני אבות מלאכות ארבעים חסר א' ואינו חייב על אחד מהן, מאי ניהו אותה מלאכה, ואמאי לא פשיטא לן דודאי היינו הבערה וס"ל כר"י דהבערה ללאו יוצאת א"ו דאם פטור על הבערה פטור נמי על הכיבוי והול"ל א"ח על שתים מהם. והנה על ראייתו יש להשיב דהא מבואר בפסחים דף ה' ע"ב, ש"מ מדרבי עקיבא תלת ש"מ הבערה לחלק יוצאת דלמ"ד הבערה ללאו יוצאת לא הוי קרי לי' אב מלאכה, א"כ אי ס"ד דטעמא דאיסי משום דהבערה ללאו יצאת א"כ איך קרי לה בכלל אב מלאכות אלא ודאי דגם אותה מלאכה שבא איסי למעוטי בכלל אבות מלאכות אית' וסקילה הוא דא"ח על אחת מהן, וא"כ בלא"ה קושיית החו"י לק"מ, ותו דהא התוס' הוכיחו שם בפ"ק דשבת דמודה איסי דחייב חטאת על כאו"א אלא סקילה הוא דא"ח על אחת מהן עיי"ש שהוכיחו כן מהש"ס וא"כ לא מצינו למימר טעמא דאיסי משום דהבערה ללאו יוצאת **(עי' תוס' ביצה כ"ג ד"ה ע"ג חרם עי"ש היטב דמוכח מדברי התוס' דלא ס"ל סברת החו"י עי"ש ודו"ק.)** ועיקר חידושו הוא תמוה דהוא נגד ש"ס ערוך בספ"ד דכריתות דת"ר החותה גחלים בשבת חייב ראב"צ מחייב שתים מפני שהוא מבעיר את התחתונות ומכבה את העליונות, ופריך הש"ס ממ"נ אי נתכוין לכבות ולהבעיר מ"ט דת"ק ואי לא נתכוין לשתיהם מ"ט דראב"צ ומשני רבא כגון שנתכוין לתרווייהו, וטעמא דת"ק משום דהבערה ללאו יצאה אלמא דאפ"ה חייב משום כיבוי. ושוב מצאתי כן בהדיא בתוס' ישנים פ' ב"מ דף כ"ט ע"ב, ח"ל אע"ג דר"י ס"ל ללאו יוצאת בכיבוי מודה ומייתי שם ראי' מש"ס כריתות הנ"ל ע"ש ושוב ראיתי בתשו' ארי' דבי עלאי בקונטרס אבני זכרון אות ה' דמייתי דברי החו"י הנ"ל והקשה עליו מסוגיא דכריתות ומייתי נמי דברי התוס' ישנים הנ"ל, ושוב אסברא לה עפימ"ש רש"י ותוס' בפסחים שם דאם הבערה ללאו יצאה היינו דהתורה גילה לן בקרא דלא תבערו אש דהבערה יצאה מכללא דלא תעשה כל מלאכה, וכיון דבכלל הבערה איתא נמי מכבה ע"מ להבעיר, ע"כ גם הבערה כזו ליתא בכלל דל"ת כל מלאכה ממילא גם הכיבוי שהוא ע"מ להבעיר ג"כ יצא מן הכלל דאינו בדין שגוף הבערה אינו בכלל מלאכה והכיבוי שהיא לצורך הבערה תהיה בכלל אב מלאכה משא"כ במכבה בשביל לעשות פחמין שפיר י"ל דהוא מלאכה בפ"ע ואף אם הבערה ללאו יוצאת הו"ל בכלל מלאכה בפ"ע וא"כ שוב ל"ק מש"ס כריתות די"ל התם בשביל לעשות פחמין קאמר, והגם דריו"ח אמר שם בנפח שאני ועלה קאמר רבא אוקימתא דידי' מ"מ יש לדחוק דרבא נמי מיירי בנפח ע"ש, והנה מצד עצמו הדברים דחוקים כיון דעכ"פ מכבה מצד עצמה מלאכה היא, א"כ מכבה ע"מ להבעיר אמאי לא יתחייב גם למ"ד הבערה ללאו יוצאת ול"ש לומר בזה דאין הטפל חמור מן העיקר דאטו החיוב הוא משום דכיבה ע"מ להבעיר הא כיבוי מצד עצמה מלאכה היא, ולמה יגרע מחמת שעשת ע"מ להבעיר גם נפלאתי על גאון א' דאם טעמא דהחו"י ע"פ סברת רש"י ותוס' הנ"ל, א"כ הוכחת החו"י מעיקרא ליתא כמו שכתבתי בשם התוס' דמודה איסי דחייב חטאת על כל או"א, ולא ממעט אלא מסקילה, וקאמר ליישב זאת דהוכחת החו"י קיימת אליבא דהרמב"ם דע"כ ל"ס לי' כפי' התוס' מדפסק דלא כאיסי ב"י עפ"י, כמ"ש הפרמ"ג בפתיחתו ע"ש, ולפי מ"ש לעיל בטעמא דהרמב"ם א"כ אין הכרח כלל דהרמב"ם לא ס"ל בזה כפי' התוס' בפרט דפי' התוס' מוכרח מהברייתא דאיסי ב"י גופא דא"כ קשי' מנינא למה לי עיי"ש, ותו נ"ל ראי' ברורה דלא כהחו"י מהא דאמר שמואל מכבין גחלת של מתכות ברה"ר אבל לא גחלת של עץ, ופירש"י דאיסורא דאורייתא היא וחייב סקילה, והא שמואל ס"ל בר"פ כ"ג דהבערה ללאו יוצאת ע"ש, וא"כ לדברי החו"י גם בכיבוי ליכא חיוב סקילה, א"ו דאין ענין כיבוי להבערה כלל, ודלא כהחו"י

ומ"מ ארווח לן בשיטת החו"י הנ"ל ליישב קושיא חמורה דקשיא לן בשמעתא דזבחים דף צ"א בהא דאמר שמואל המתנדב יין מזלפו ע"ג האישים, והלא מכבה ומשני דבר שאינו מתכוין הוא ופריך הש"ס למימרא דשמואל כר"ש ס"ל והאמר שמואל מכבין גחלת של מתכות אבל לא של עץ בר"ה כו', וקשיא לי לפימ"ש הר"ן בחידושיו ר"פ הנחנקין בטעמא דדבר שאינו מתכוין מותר באיסורי לאוין, משום דלא עדיף משגגת לאו דהא חזינן דלא הצריכו רחמנא לכפרה, א"כ ה"ה דשא"מ, משא"כ בשגגת כרת כיון דצריך כפרה הה"נ דשא"מ, אלא דבשבת דשא"מ מותר משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה ע"ש **(עי' פ"ב דמקואות משנה ו' דמוכח קצת דלא כסברא זו עי"ש מיהא משם אין ראי' דהא ב' לוגין שאובין הוא רק דרבנן)** וסברא זו השתמש בה גם הפנ"י בחי' בסוגי' דמיחום ע"ש, וקשיא לי לפי דברי הר"ן מאי פריך הש"ס דלמא דוקא בלאו הוא דס"ל דשא"מ מותר דלא עדיף משגגת לאו, משא"כ בשבת דהו"ל שגגת סקילה, למאי דס"ד דדשא"מ ומלאשאצל"ג חדא מלתא היא וא"כ לא ס"ל דבעי' מלאכת מחשבת א"כ הו"ל שגגת סקילה משו"ה אסור מיהא לשיטת החו"י הנ"ל ניחא שפיר בס"ד די"ל המקשן נמי הוי ס"ל כסברת החו"י בזה דלא עדיף כיבוי מהבערה וכיון דשמואל ס"ל בשבת דף ע' כר"י דהבערה ללאו יוצאת א"כ גם כיבוי אינו אלא לאו בעלמא, ושפיר פריך הש"ס,