ערוגת הבושם על או"ח קכו

דאין אדם חוטא ולא לו עכ"ד, וכן פסק בשו"ע התניא ולא זכיתי להבין דהכא הא קיימינן במי שבישל במזיד בשביל אחרים א"כ הרי קמן שגם בשבת זה בישל בשביל אחרים ואמאי לא נחוש שיעשה כן גם בפ"א מיהא בשו"ע התניא מבואר עוד טעם דל"ח שיאמר כן לישראל בפ"א דל"ח כן אלא באמירה לנכרי או במלאכה שמתחיל מע"ש רק כגמר בשבת וכמו בעבר ושיהה עיי"ש אבל טעמו של המג"א צריך לעיון גדול ולענין מאי דקמן אם אופין ע"י פועלים נכרים הדין מבואר בסי' ש"ז ס"כ ישראל שאמר לנכרי לעשות מלאכה בשבת מותר לערב בכדי שיעשו והיא שיטת הרמב"ם והרב"י הביא בשם רי"ו דאסור לו עולמית משום קנס ועיי"ש בט"ז משמע דעתו לפסוק כשיטת הרי"ו לפי מש"כ המג"א שם ס"ק כ"ח דבדבר של פרהסי' אסור לעולם וה"נ הו"ל דבר של פרהסי' כיון דדבר גלוי וידוע לכל שהם אופין בשבת וא"כ עכ"פ אסור לו עולמית וממילא אסור גם למי שנאפה בשבילם אפי' לפי מש"כ המ"א בסי' שי"ח הנ"ל דהא אי לאו טעמא דאא"ח ולא לו הוי פשוט לי' למג"א דאסור למי שבישל בשבילו והכא בנחתומין הנ"ל דל"ש הך טעמא א"כ פשוט דאסורים הזעמיל והפת עולמית לכל ישראל כנ"ל ברור ומלבד שהוא אסור מדינא גנאי היא לישראל כשר לאכול דבר שנעבדה בו עבירה חמורה של חילול שבת ע"כ שומר נפשו יזהר מזה

סימן ס"ו

שלשים בסך אדד"ם, יתברך משמי שמי קדם, כבוד הרב המופלא ומופלג בתו"י מו"ה יחזקאל ראטער נ"י בק"ק האדעס יע"א

יקרתו הגיעני, ע"ד שאלתו בהאי ינוקא דאתילד בש"ק י' אייר והבעל לא היה בביתו רק הנשים אומרים שהי' עדיין רביעית שעה סמוך ללילה והי' יום המעונן ונפשו בשאלתו אם להכניסו בבריתו של אאע"ה בש"ק או לאחר הברית עד יום א' והן כל יקר ראתה עינו מש"כ במג"א רס"י של"א, וכבר כ' מרן הח"ס ז"ל בחאו"ח סי' פ' קבלה מרבותיו כי ההלכה רוחית בזה בלי שום פקפוק כדעת המ"א וכהסכמת הא"ר ות"ש שתפסו במוחלט דשיעור ביה"ש אינו כ"א ג' רביעי מיל קודם צאה"כ, ולפי מש"כ המג"א סי' תנ"ט ס"ק כ"ג מיל הוא רבע שעה וחלק כ' משעה דהיינו חצי מינוטען נמצא ג' רביעי מיל י"ג מינוטען וחצי וכן מובא בפרמ"ג סי' של"א שם וא"כ אי הוי ידעינן בבירור שהיה עדייין רביעית שעה בצמצום לאחר לידתו, הי' פשוט למולו בשבת אמנם כן לפי חשבונו של חק יעקב סי' תמ"ט ס"ק י' השיעור מיל במוחלט היא כ"ב מינוטען וכן הסכים בתשו' ח"ס או"ח סי' פ' בסוף התשובה וכ' דראיותיו של הח"י הם ראיות ברורות שאין עליהם תשובה, ואם כן לפי החשבון הזה ג' רביעי מיל הם טו"ב מינוטען לערך וכיון שלפי עדות הנשים לא הי' אלא רביעית שעה סמוך ללילה שהם רק ט"ו מינוטען א"כ להנ"ל הו"ל נולד ביה"ש ואינו נימול עד יום א', וכ"ז אי הוי ידוע לן בבירור שהנשים דקדקו לצמצם הזמן בדקדוק, אבל כבר העלה בס' בית הילל ביור"ד סי' רס"ו דקשה לנו מאד לשער זה משום שאנו אינם מבינים לכוין העת והזמן של יציאת כוכבים בג' בינונים לכן צריכין אנו להחמיר ושלא למול בשבת עד שיצא הספק מלבנו אם היא ודאי לילה או ודאי יום והתם קאי נמי אאם נולד רבע שעה קודם הלילה וכש"כ בהאי ינוקא הנ"ל שהי' יום המעונן ומה גם דיש לחוש דלגבי הני נשי הוי מילתא דלא רמי' עלייהו ולאו אדעתייהו למידק שפיר, ע"כ נ"ל דאין להכניסו בברית של אאע"ה עד יום א' הבעל"ט

סימן ס"ז

במפתח בבא, מזלא טובא, וכלהו נרגא דברכתא, בכל הני מילי מעליותא, דתליין במזלא עילתא, לכבוד מר ברי רחימאי, הרב החריף ושנון, וריח לו כלבנון המופלג בתוי"ש מו"ה יעקב יחזקי' שליט"א עם נו"ב היקרה מנב"ת מ' שרה רבקה תחי' עם בתכם הילדה אסתר תחי' ועם הילד היולד לכם למז"ט שליט"א

ברוך הטוב והמטיב: על השמועה טובה תדשן עצם כי ברככם השי"ת בבן זכר הנולד לכם למז"ט יה"ר שתזכה להכניסו בבריתו של אבינו ע"ה בשמחה ובטוב לבב ומתוך הרחבת הדעת דקדושה ולגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויתקיים בך ברכת גבר ירא ה' האמורה ע"י נעים זמירות ישראל אכי"ר

וע"ד אשר נסתפקת, היות כי יום השמיני חל להיות ביו"ט שני של ר"ה הבעל"ט אם לקיים מצות מילה בעצמך מאחר דמבואר בשו"ע או"ח סימן של"א וביו"ד סימן רס"ו דאדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת קודש, והה"ד ביו"ט כמש"כ בבל"ע להגאון פלתי והובא בפ"ת הגם דיש לפקפק ולצדד להקל ביום טוב דבאמת קשי' לכאורה על השו"ע מדפסק כן ש"מ דס"ל הטעם משום דצריך לבודקן בביצה דף ל"ד דמשם מקור הדין כובע במרדכי פ' כסה"ד, וא"כ איך פסק באו"ח סי' תצ"ח עוף שנדרס מותר לשחטו ביו"ט שהוא כמ"ד צריך לחסמן, וכבר עמדו בזה בתשו' עה"ג וחו"י ושבו"י וע"כ צ"ל החילוק דביו"ט י"ל מתוך שהותרה משא"כ בשבת וא"כ ביו"ט גם גבי מילה ש"ד כמו שכ' בבל"ע והגם דאיכא במילה גם משום תיקון גברא כדאיתא בשבת ק"ו, מ"מ השתא דבאנו לחוש שמא יקלקל ח"ו א"כ ליכא משום תיקון גברא: ושפיר שייך לומר מתוך, ומה שדחה בבל"ע דאין צריך לתי' הנ"ל די"ל מה שהתיר בסי' תצ"ח לשחוט נפולה היינו מחמת חזקת כשירות דרוב בהמות כשירות, ובמוהל חדש שלא מל מעולם אין כאן רוב וחזקה ולכך אסור לכו"ע, וא"כ הה"ד ביו"ט אבל באמת כבר יש מקום לומר לפי מה שמבואר בתשו' ח"צ סי' ס"ט דסתם מוהלים אחרים עע"ג והם לא יניחוהו לקלקל ויזהירו כדת מה לעשות ומהיי"ט סגי בפ"א עיי"ש, א"כ י"ל דבכהיי"ג שפיר הוי רוב, תדע דהמציאות מעיד על זה דא"כ איך מוהל מחות נפשי' למול בפעם ראשון אף בחול אלא ודאי דאינו אלא מיעוט, וא"כ שפיר יש לחלק בין שבת ליו"ט כמש"כ הבל"ע, ועכ"פ ביו"ט שני של גליות כבר הורה זקן הגאון פלתי הנ"ל הלכה למעשה וכ' שאין לפקפק בו עיי"ש, אלא דעדיין יש לדון אי גם ביו"ט שני של ר"ה, יש לסמוך על זה והנה יפה כתבת דלא מצינו חילוק בין יוט"ש של גליות לבין יוט"ש של ר"ה אלא לענין ספק מוכן והבאת דברי הנודב"י חאו"ח סי' ל', ומש"כ הטו"ז באו"ח סי' ת"ר דלשאר מילי אין חילוק דיוט"ש של ר"ה נמי מדרבנן כמו שאר יוט"ש, אבל באמת נראה דתלי' באשלי רברבא והיינו במחלוקת הרא"ש והרמב"ם, במילה שלא בזמנה אי דוחה יונ"ש של גליות דלשיטת המחבר בשו"ע סי' רס"ו דפסק כהרא"ש דאפי' יוט"ש אינה דוחה, אע"ג דמתני' דשבת דף קל"ז לא נקיט אלא ביו"ט שר"ה ע"כ צ"ל דלא משמע לי' חילוק כלל בענין זה בין ר"ה לשאר יו"ט ומתני' נקט ר"ה משום דתנא בא"י קאי, אבל לשיטת הרמב"ם שהביא הש"ך ל"ש דדוחה יו"ט שני של גליות, וכן העלה הוא להלכה בשם כמה פוסקים עיי"ש א"כ ע"כ ס"ל הא דנקיט מתני' יו"ט שני של ר"ה דוקא מטעם דכיומא אריכתא דמיא א"כ ע"כ מהני האי טעמא דכיומא אריכתא לכלהו מילתא דמה דאסור ביו"ט ראשון