ערוך לנר יבמות נ

מששלמו שבעים והתחילו שני השמונים וכיון דדוד לא קשיש כולי האי לדבר מימי הזקנה כדבר שעבר כבר שלא הגיע לימי השיבה לכן לא שייך לומר גם זקנתי

שם זה שכתוב בו לא יבא עמוני אף שסנחריב בלבל כל האומות ולא היו עמונים ומואבים אז אסורים י"ל שידוע להם שהם מבני עמון ומואב, ועיין בתוספ' לקמן (דף ע"ז) שכתבו שנבוכדנצר הי' העיקר שבלבלם וא"כ בזמן החרבן עדיין היו ניכרים

שם ברש"י ד"ה הומניא, בהומניא יוונים: קשה דהא בקידושין (דף ע"ב) אמרינן דעמונים הם ושם פירש רש"י בעצמו כן, ואולי הכא ט"ס הוא

בד"ה מעשרת שבטים. שילדה מישראל הולד ממזר הוצרך לפרש כן דהולד ממזר דאל"כ יקשה קושית התוספ' דהא אמרינן בכמה דוכתי' דהולד בתר דידה אזיל וע"כ צ"ל כתירוצם דרב אסי סבר כר"ע דהולד ממזר אך ק"ק דא"כ למה נקט דחוששין לקידושין דאיכא למיטעי עכ"פ דאינו ממזר וכפי' התוספ' ה"ל לאשמעינן חידוש טפי דאין מקבלים גרים מהם שמא ממזרים הם וכמו הך דאין מקבלין גרים מן התרמודים וכש"כ דחוששין לקידושין, ונ"ל דלפי' רש"י אף דחוששין לקידושין שמא ממזרים הם מכ"מ מקבלין גרים מהם דכיון דבהא דאין מקבלין גרים מן התרמודים הטעם שמא יטמעו ממזרים בישראל א"כ זה הטעם לא שייך רק בתרמוד שרובם ממזרים כמבואר לעיל ורובא ככולה וא"כ ליכא רק חדא ספיקא שמא יטמעו אבל בעשרת שבטים דלרש"י לשיטתו לא חוששין רק מטעם כל קבוע כמחצה על מחצה דמי א"כ י"ל כיון דליכא רק ספיקא מותר לקבל גרים מהם מטעם ספק ספיקא שמא לאו ממזר הוא ואת"ל ממזר שמא לא יטמע בישראל אבל מכ"מ חוששין לקידושין דבזה ליכא רק חדא ספיקא, אכן זה לא שייך רק לפי' רש"י דהחשש הוא מטעם קבוע אבל לפי' התוספ' דהוא מטעם רוב דבדוכתא דקביע עשרת שבטים הוי רובא א"כ ליכא אלא חדא ספיקא כמו בתרמודים ושפיר קשה דליתני חדוש טפי דאין מקבלין גרים מהם, אכן לק"מ להתוספ' לשיטתם דהא הם פירשו דלא כפירש רש"י אלא דטעמא דר"י אמר רב אסי משום בנות, ולפ"ז לא צריך לומר דהולד ממזר אלא דסבר נו"ע הבא על בת ישראל הולד כשר וישראל כשר הוא וא"כ בלא"ה לק"מ דליתני אין מקבלין גרים מהם ואזיל רש"י לשיטתו והתוספ' לשיטתם ועיין מה שנכתוב בזה לקמן

שם בתוספ' ד"ה ור"י וסביא. תימא היכי פליג ר"י אחגי הנביא י"ל דרק להתוספ' לשיטתם הוקשה כן דס"ל לקמן (ד"ה אמוראי) דטעם מ"ד דמקבלין גרים מן התרמוד משום דקים לי' להך מ"ד דלא באו על בנות ישראל אבל לפי מש"כ התוספ' הרא"ש דפליגי אי נו"ע הבא על ב"י הולד כשר או לא י"ל כיון דהך מ"ד דהולד ממזר כר"ע ס"ל דיש ממזר מח"ל וכמש"כ התוספ' לקמן א"כ אין קושיא היאך פליג ר"י אחגי הנביא די"ל דכר"ע ס"ל דפליג ע"כ ג"כ אחגי ע"פ קבלתו דיש ממזר מח"ל ויליף מקרא כן

בד"ה קפסיק ותני. תימא דלמא לבד מתרמוד: עיין בנדה שתרצו התוספ' על קושיא זו מדמחלק ברקם משמע דכולהו אחריני טהורים, ולענ"ד י"ל עוד על ראית התוספ' ממה דאמרינן בגטין (דף ו') לבד מבבל שהרי לפי מש"כ התוספ' לקמן (ד"ה אמוראי) לחד תירוץ מ"ד אליבי' דר"י אין מקבלין ס"ל באמת לבד מתרמוד ולענין בבל פליגי בגטין (שם) רב ושמואל אי בבל כא"י לגטין או לא וא"כ פליגי ג"כ בהא אי אמרינן לבד מבבל או לא וא"כ י"ל דמ"ד אליבי' דר"י הכא דאפילו מתרמוד ס"ל כשמואל שם דס"ל באמת ואפילו בבל דגם בבל כח"ל

בד"ה אמוראי. כדמוכח בפ' עשרה יוחסין כבר הזכירו התוספ' שם דלקמן (דף מ"ד) ש תנא דס"ל נו"ע הבא על ב"י הולד ממזר ולא ס"ל כר"ע ולפ"ז אין ראית התוספ' דכאן ראי', אכן בזה י"ל דהתוספ' כתבו ראיתם ע"פ סוגיא דעשרה יוחסין, אבל תמו' לי שהרי דיוק התוספ' דכאן היא דע"כ מ"ד משום ר"י דהלכה כסתם משנה אינו המ"ד דאמר בשמו אין מקבלין גרים מה"ת כיון דמסתם מתניתן דקידושין מוכח דמחייבי לאווין אין הולד ממזר והרי המ"ד משום ר"י דהלכה כסתם משנה הוא רבה בב"ח כדאמרינן בחולין (דף מ"ג) ורבה בב"ח גופא הוא דקאמר לקמן (דף מ"ה) משמי' דר' יוחנן דאפילו למ"ד אין ממזר מח"ל מכ"מ הוי ממזר מנו"ע וא"כ מאן לימא לן דלא אמר ג"כ משמי' דר"י דאין מקבלין גרים מן התרמודים. אולם אמה דאמרינן בחולין דרבב"ח אמר ר"י דהלכה כסתם משנה ק"ל מאוד מסוגיא דגטין (דף פ"א) דמקשה לרבב"ח אר"י דמוקי פלוגתייהו דב"ש וב"ה בראוה שנבעלה ממה דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ומשני אמוראי ננהו ואליבי' דר"י ע"ש והרי רבב"ח גופא הוא המ"ד משמי' דר' יוחנן הלכה כסתם משנה, ומזה ראי' שאין עלי תשובה שמה שכתוב בחולין רבב"ח אר"י הלכה כסתם משנה הוא טעות וגם מרש"י שם נראה דלא גרס כן גם בשום מקום בש"ס לא מייתי עוד כן אלא בכ"מ מייתי סתמא מימרא דר"י הלכה כסתם משנה ולכן גם דברי התוספ' כאן א"ש. אחר כתבי זה נדפסו המשניות עם פי' תוספ' ר"ע וראיתי להרב ז"ל שהקשה ג"כ על התוספ' דכאן מסוגיא דלקמן (דף מ"ד) ולא ידעתי למה לא הקשה מימרות דרבב"ח אהדדי כדכתבנו, אכן לפי מה דהוכחנו דלא רבב"ח הוא המ"ד משמי' דר"י הלכה כסתם משנה ל"ק על התוספ' דכתבו כן ע"פ סוגיא דקדושין

בא"ד. ומתניתן דהאומר סוברת דאין ממזר מח"ל: יש להעיר דאיכא ג"כ ב' סתמות ביבמות דס"ל יש ממזר מח"ל דהיינו מתניתן דפרק רבן גמליאל כדאמרינן לקמן (דף נ"ב) ומתניתן דפרק האשה רבה כדאמרינן לקמן (דף צ"ב) וכן לר"ל גם אידך מתניתן כדאמרינן שם (ע"ב) אי לאו דקלסך גברא רבה ה"א מתניתן ר"ע היא אבל באמת זה אינו מועיל דמה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי כדאמרינן לקמן (דף ק"א) וא"כ אכתי יקשה מה שהקשו התוספ' מכ"מ מאי אולמא דהך סתמא מהך סתמא, וא"ל דא"כ מאי קושיא למ"ד הלכה כסתם משנה הא ר"י ע"כ כחדא סתמא צריך לסבור די"ל דעכ"פ לא הי' לו לומר בפי' הלכה דלא שייך רק לחדא סתמא כיון דס"ל הלכה כסתם משנה ויש להסתפק איזה סתמא עיקר ועיין בתוספ' חולין (דף מ"ג)

בא"ד. משום דסברה דהולד כשר המהרש"א פירש בזה משום דאי הולד כשר ע"כ דהולך אחר הכותי וכמו שכתבו התוספ' בקידושין ולענ"ד קשה דהתוספ' לא כתבו כן רק בלשון ושמא, ובאמת שיטה זו צ"ע דמה שהביאו ראי' מסוגיא דקידושין (דף ס"ח) אדרבא שם מוכח להיפך דאף דהס"ד דמקשה דקאמר (שם) לימא קסבר רבינא הי' כן דלמ"ד הולד כשר אזיל בתר כותי מכ"מ כי משני ממזר נמי לא הוי ע"כ מוכח אפכא דגם למ"ד הולד כשר ישראל הוא, וכן נלענ"ד להוכיח ג"כ ממה דאמרינן לקמן (דף מ"ה) הולד פגום לכהונה ק"ו מאלמנה ע"ש, והשתא אי ס"ד דלמ"ד כשר בתר כותי אזיל א"כ ל"ל טעמא מק"ו לפסול אותה לכהונה תיפוק לי' דגיורת פסולה לכהונה מן התורה כדאמרינן לקמן (דף ס"א), והן אמת דלשיטת התוספ' יש ליישב זה ע"פ מה שפירש הרמב"ן שם דמה דאמרינן הולד פגום לכהונה היינו גם בבן דיש לו דין חלל לפסול לכהונה בת ישראל הבא עלי', ולפ"ז א"ש דאף דהבת גיורת היא י"ל דצריך ק"ו משום בן דגר הבא על ב"י לא פסלה לכהונה אבל זה פוסל, אכן מדברי רש"י נראה בפי' דלא ס"ל כהרמב"ן וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם והביאו הירושלמי דמבואר שם ג"כ דהק"ו רק לענין בת מייתי וא"כ ודאי יקשה דלמה לי ק"ו כיון שגיורת היא אע"כ דאי אמרינן הולד כשר הוי ישראל כשר וכן נראה גם מדברי הריטב"א ודלא כדברי התוספ', שוב ראיתי שהמהרש"א עצמו בתוספ' בקידושין (דף ע"ה) נראה כמסופק בזה אי דעת התוספ' שם כן דאזיל בתר כותי ע"ש, ומה שהקשה שדברי רש"י סותרים זא"ז, לפי מה שכתבתי לק"מ דרש"י לא פירש כן רק בהס"ד דלימא קסבר רבינא אבל לפי האמת אדרבא מוכח דלא צריך להתגייר ולכן פי' רש"י שפיר כן (דף ע"ה) גם מדברי הפוסקים אהע"ז (סי' ד') דחולקים אי הבת כשר או פגום לכהונה מטעם ק"ו ע"ש מוכח דכולהו ס"ל דלאו גיורת היא אלא ישראלית דבתר אמה שדינן לה, ודע שמדברי התוספ' ב"ב (דף ג' ד"ה כל דאמר) מוכח דעתם היפך מה שכתבו הכא דאי אמרינן הולד כשר לא אזיל בתר דידיה דאל"כ לא מקשו שם מידי אפירוש רש"י, וכן מוכח ממה שכתבו שם דצ"ל שלא נשאו ישראלית וכן כתב