ערוך לנר יבמות רצד

דאמרינן לעיל (נ.) דמה שאוכלת קטנה הנשאת לכהן ע"י אמה ואחי' בשביל בעלה תרומה זה אינו רק בתרומה דרבנן אבל בתרומה דאורייתא לא אכלה א"כ לעיל (ס"ז:) דקחשיב הני דפוסלים ולא מאכילים מ"ט לא נקט ג"כ נושא את הקטנה בהדייהו וא"ל דתני ושייר דמאי שייר דהא שייר ודוחק לומר דמתניתן דלעיל כר' אלעזר אתיא וי"ל דלא קחשיב אלא הני דלא אכלי כלל משא"כ קטנה דמאכיל עכ"פ בתרומה דרבנן

שם בתוספ' ד"ה מידי דהוי. הקשה הר"י: לענ"ד י"ל ביישוב קושיא זו דהא ודאי מה דמאנה אסורה ליבם משום דנראה כיבמתו בשעת נפילה דאין זה ברור בעיני הבריות שתמאן לזיקה קמא ועי"כ נראת כאלו אינו יוצאת ממנו רק בגט וממילא אסורה לכל האחים כיון דע"כ מה דאסורה לו הוא בשביל שנראת כבעלת גט אבל מה דמותרת לאביו ע"כ הטעם דמיאון בו לא נראה כגט דהא מטעם זה בבעל דוקא מותרת וביבם אסורה לאביו ומהיכי תיתי נימא מירי דהוי כבעלת גט דהא הך לא דנינן כלל כבעלת גט וכן מוכח דודאי לא חשבינן מיאון כגט דהא בעלת מיאון לא אסורה לכהן אע"כ דדוקא גבי יבם נראה כגט דלא נראה כאלו מיאנה בבעל ראשון ולכן שפיר קאמר רב כמו דחשבינן לה כבעלת הגט לאסרה לו ה"ה לכל אחיו דמאי שנא

בד"ה תרי קטרי. ואין זו קושיא כ"כ: אפשר הי' לומר ג"כ שלא התירו רק למאן שתצא מאתו למען לא יפסיד עוד נכסים שלה אבל לא שהתירו אותה להנשא ולהתיר' ערוה שלו ועיין לקמן ברשב"א שפי' ג"כ בדברי ר' חנינא בן אנטיגנוס כן דמה דקאמר א"ל למאן לא הוי לענין שתנשא רק למילי אחריני, ובפי' דברי הירושלמי וליישוב קושית התוספ' אולי י"ל דהכי קפריך דבשלמא אי מה שאין נשואה ממאנת לב"ש הוא משום תקנה דילי' בזה י"ל דקנסינן לי' משום דבמדה כפושה מדד אבל אחר שלטעם ר"י אחר שמואל הוא מטעם שיאמרו יש תנאי בנישואין או לטעם דמשום פרי א"כ איך שייך לקנסו והגזירות מה יהא עליהן ועל זה מתרץ כיון דבדיעבד ג"כ לא חששו להגזירות עשאוהו משום קנס כדיעבד ואף דלמ"ד דטעם דב"ש משום בעילת זנות שפיר הוי משום תקנה דילי' הרי הך קושיא דירושלמי בלא"ה לא אזיל אליבי' שהרי להך מ"ד דייק הירושלמי ריש פרקין) דבדיעבד ג"כ אין מיאונו מיאון וע"ש במפרש שדייק ג"כ מטעם זה דהך קושיא דירושלמי אזיל לאידך מ"ר

בד"ה מכשירין. הוא הדין בחד: בדין זה האריך בשו"ת שער אפרים (סי' קי"ב) ע"ש

דף ק"ח ע"א בגמרא אתי לאחלופי בגיטא רש"י ותוספ' פירשו שיכתבנו סופר בור בגט אבל הריטב"א ונ"י וה"ה פירשו ע"י שיכתבנו בלשון גט יסברו שהיא מגורשת ויאסרו קרובים, ולכאורה יש ראי' לפי' זה ממה דאמרינן גטין (דף ב') דסתם ספרי דדיינא מגמר גמרי ואפילו לר"מ לא חיישינן שיטעו דהוי מיעוטא דמיעוטא וא"כ למה ניחוש הכא שיכתוב סופר בור בגט אבל לפי' הריטב"א א"ש דבאמת לא קאי הטעות על סופר הדיינים אלא שהעולם יטעו שמגורשת היא

שם מאי לאו דהוי נסיבא: הא דמשמע לי' כן י"ל משום דקאמרי להו חזו גברייכו דקאתו ואי הוי ארוסות ה"ל למימר חזו ארוסייכו דבירושלמי מייתי ב' מעשות כה"ג דקאמרי לה הא ארוסיך קעבר ולא אמרו בעלך משום דעדיין ארוסה היתה

שם ואין בעלה זכאי לא במציאתה: לפ"ז גם עירות נכסי מלוג לית לי' לרבי אליעזר וקשה לתירוץ רב פפא דמתרץ לעיל (ק"ז.) טעמא דב"ש משום פירי דהשתא תקשי' מר"א דהוא תלמיד ב"ש אב"ש כמו שהביאו התוספ' בביצה (ל"ד:) בשם הירושלמי להקשות מר"א אב"ש דלר"א דס"ל דלית לי' פירי לא שייך גזירה זו ואף דמתניתן ר' אלעזר תנן מכ"ח משמע מברייתא דרבי אליעזר גרסינן שהוא בכל מקום בר פלוגתא דר' יהושע וכן משמע גם לעיל (פ"ט:) דרבי אליעזר גרסינן, ועוד בלא"ה מוכרח שרבי אליעזר גרסינן ולא רבי אלעזר שהרי ר' אלעזר הוא המ"ד דס"ל פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה וא"כ היאך קאמר בת כהן לישראל תאכל בתרומה כיון דכמפותה היא הרי עשאה זונה וזונה פסולה לתרומה ואפילו בפנוי הבא על הפנוי' לר"א כמו שכתבו התוספ' גטין (דף ע"ג) ואף דלעיל (דף ס"ט) כתבו התוספ' דכשר כבר כתבתי לעיל (שם) יישוב לסתירה זו, וי"ל דבהא דנשואה ממאנת בלא"ה מוכח ור"א לא ס"ל כב"ש דע"כ הכא בנשואה איירי דבארוסה אפילו גדולה אינו מטמא לה ואינו יורשה כדאמרינן לעיל ודף כ"ט) ואעפ"כ אמר אלא שצריכה מיאון וכן ממתניתן דלקמן (ק"ט.) דקאמר ר"א מלמדין הקטנה שתמאן בו ושם בנשואה איירי מוכח דר"א ס"ל דנשואה ממאנת וגם שם רבי אלעזר גרסינן כדמוכח בנדה (ח':) ע"ש אכן לקמן בירושלמי לא משמע כן ע"ש

שם ובהפרת נדרי': בכתובות ודף ק"א) פירשו התוספ' דהיינו בנדרה בשנה שסמוך לגדלות ואפילו למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא מכ"מ מיפר בנישואי דרבנן דכל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת ע"ש, וראיתי בחדושי ר' עקיבא איגר זצ"ל שנסתפק שם דכיון דס"ל דמיאון עוקר נישואין מעיקרא א"כ בהיפר עדיין תלוי שמא תמאן ותהי' למפרע כשלא היתה אשתו והוא אינה בעלה ולכן נסתפק אי נימא דאע"ג דהיפר מכ"מ עדיין אסורה במה שנדרה כל עוד שתוכל למאן כיון דאם ממאנת למפרע לא על דעתו נדרה כיון שאינו בעלה למפרע והניח בצ"ע, והנה באמת בחדושי הרמב"ן לנדה (דף מ"ו) נראה שבתחלה הי' דעתו כן דמתלא תלי נדרה אבל הוכיח דלא אמרינן כן אלא דמועיל הפרה גם כשהיא עדיין קטנה ע"ש, ולכאורה הי' נ"ל דתלי זה בהטעם מפני מה אמרינן דעל דעת בעלה נודרת דלפי הטעם שכתב הרמב"ן שם וכן כתב ג"כ הרא"ש בנדרים (דף ע"ג) דכיון דהבעל נותן לה מזונות נודרת על דעתו פשיטא דאפילו מיאנה לבסוף כיון שבאותה שעה הי' נותן לה מזונות נדרה על דעתו אבל לפי הטעם שכתב הר"ן בנדרים (שם) דרב פנחס נותן טעם למה אמרה תורה דהבעל מיפר כיון שנודרת על דעתו ומזה הוכיח דדוקא כשהיפר בלשון הפרה מהני הטעם דעל דעת בעלה נודרת ולכן כשנדר אדם על דעת חבירו לא אמרינן דמותר בלא התרה כשאין חבירו מרוצה דגזיה"כ הוא דדוקא לשון הפרה בעינן ע"ש, לפ"ז הסברא נותנת דאם עקרה הקידושי דרבנן מעיקרא ע"י מיאון א"כ למפרע לא הי' מהני הלשון הפרה וממילא אסירה ג"כ במה שנדרה אפילו לא הי' בעלה אז מרוצה דנדרה אבל מדברי התוספ' בנדה (שם) מוכח ג"כ דלא ס"ל כסברת הר"ן דהקשו שם כיון דע"ד בעלה נודרת למה הוצרכה התורה כלל הפרה בבעל ע"ש והרי לדעת הר"ן רק ע"י הפרה מהני דעל דעת בעלה נודרת וא"כ פשיטא דמהני ההפרה ג"כ דמותרת כשהיא עדיין קטנה שתוכל למאן וכנראה בפי' מדברי הרמב"ן שהזכרתי לעיל

שם במתניתן הוא מותר בקרובותי': ק"ק הרי אפילו באנוסה ומפותה אמרינן לעיל (דף צ"ד) דאסור באמה ובבתה ובאחותה כל זמן שהאנוסה בחיים א"כ כש"כ דבממאנת נאמר כן וא"ל דלעיל לא אמרינן רק דאסור לישא הקרובות דאז חיישינן שמא אח"כ יבא על האנוסה והיא עליו בכרת אבל מה דאמרינן הכא דמותר בקרובותי' איירי בלא קידושין דלא אשמעינן רק דהממאנת אינה כגרושה ובלא קידושין לא שייך חשש שמא יבא עלי' אח"כ די"ל דודאי דוחק לומר דמותר בקרובותי' דקתני היתר לכתחלה איירי בזנות, וצ"ל דמה דקתני מותר איירי לאחר מיתת הממאנת ואז מותר לישא קרובותי' אבל תימא על הרמב"ם וש"ע שכתבו סתמא דמותר בקרובותי' ולא הזכירו שזה לאחר מיתה דוקא

ואגב אזכיר שראיתי דבר תמו' בזה במהר"ם שיף בכתובות (דף ק"א) ששם כתבו התוספ' ג"כ מה שכתבו לעיל דכללו של דבר דאינה כאשתו אתי לאתויי' לענין תרומה, והקשה המהר"ם שיף למה לא כתבו דאתי לאתויי דמותר בקרובות ותירץ דאינה כאשתו משמע בעודה תחתיו ולא כשכבר יצאת ממנו ע"ש, וזה תימא דאי קושיתו דהל"ל דאינה כאשתו לענין קרובות לאחר שמיאנה הרי גם לר' יהושע הדין כן כדתנן הכא ואי בעודה תחתיו א"כ לא תירץ מידי, אבל באמת לפי מה שכתבתי בכאן אפילו בעודה