ערוך לנר יבמות רעז

הוא אינו מובן שהרי ודאי הקב"ה צוה כן ולכן מפרש דגם בזה עשו שלא כהוגן שבאו במרמס מנעלים לחצרו וא"כ שפיר דרש מזה דאסור לכנוס במנעל, והנה בחגיגה שם כבר הקשו התוספ' ג"כ על רש"י מגמרא דברכות הנ"ל אכן באמת אין קושיא טל רש"י כיון דהגמרא הביאה פסוק זה ומה שכתבו התוספ' דלא הביא פסוק זה רק משום דאיירי בעליית רגל ודאי דוחק הוא דשבק עיקר קרא דשל נעליך וא"כ יש סתירה בגמרא בזה, אבל לענ"ד יש ליישב זה ע"פ מה שיש להקשות עוד דהכא וכן בשבת ודף ס"ו) אמרינן דאין נכנסין במנעל לעזרה ומשמע לעזרה דוקא ובברכות (דף ס"ג) מביא ברייתא דגם להר הבית אין נכנסין במנעל וסנדל, ולכן נ"ל דב' דינים יש בזה דמדברי קבלה אמרינן דדוקא לעזרה וכש"כ למקום המקודש יותר אין נכנסין וזה אתי מקרא דרמוס חצרי דעזרה נקראה חצר אוהל מועד במשכן וכן נקראה במקדש כדכתיב גבי שלמה שהקדיש את תוך החצר שהוא העזרה אבל חכמים עשו מעלה יתירה שגם להר הבית לא יכנוס וסמכו זה מדכתיב כמשה של נעליך וגו' הרי דבמקום מקודש אין לילך במנעל והר הבית הוא מקום מקודש דהיא מחנה לוי' שאין זב וב"ק נכנס לשם ולכן בברכות דאיירי מלא יכנוס להר הבית הוצרך להביא קרא דשל נעליך אבל בחגיגה דאיירי מראיית פנים שהוא בעזרה מביא קרא דרמוס חצרי לומר דמן התורה פטור ע"פ דברי קבלה ואף שרש"י שם כתב דלא יכנוס להר הבית קושטא קאמר דלאחר התקנה אפילו להר הבית לא יכנוס אבל לענין מה שדרש שם שמפנקי פטורין מן הראיי' לא צריך דרשה רק פטור מראיית פנים בעזרה ולכן הכא דתנן ג"כ שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה הביא רש"י בדיוק הקרא דרמוס חצרי דדרשינן מיני' בחגיגה כן

בד"ה ה"ג אלא. ולגבי עזרה נמי: הך לשון ק"ק מאי נמי הא מזה לבד איירי במתניתן דתרומת הלשכה וגם איך שייך הטעם דלאו מגין הוא לענין כניסת עזרה, ולכן נראה שיש חסרון בדברי רש"י וכן צ"ל מתניתן דהכא ודתרומת הלשכה באנפיליא של בגד וכו' דהיינו כיון דפריך ממתניתן דהכא וממתניתן דתרומת הלשכה אברייתא דיום הכפורים מתרץ דהכא לענין חליצה ושם לענין עזרה איירי בשל בגד ולכן הכא פסול דלאו מגין הוא ולא הוי נעל ולכ"ע מידי דמגין בענן לענין חליצה כדאמרינן לקמן ולענין עזרה נמי ליכא בזיון

שם בתוספ' ד"ה סנדל. לא מצריך אלא מידי דמגין: ק' כיון דמסיק רבא לקמן דגם ר"מ מודה באנפליא של בגד משום דבגד לא מגין א"כ גם לר"מ לא כשר סנדל שחפר בפשתן לא מבעי' לפי' ראשון של רש"י דהא מפסיק דבר פסול בין רגלו לנעלו אלא גם לפי' בתרא דרש"י יש לדון דפסול דמכ"מ נתחבר ונתחזק הנעל ע"י דבר פסול וצ"ל דהתוספ' ס"ל כפי' בתרא דרש"י וס"ל דכה"ג לר"מ לא פסול כיון דעיקר הנעל ע"י מידי דמגין הוא

בד"ה ואנעלך במנעל בהמה טמאה: לכאורה יש להביא ראי' לשיטתם נגד ר"ת מהא דאמרינן בשבת (כ"ח:) למאי הלכתא וכתבו התוספ' שם דדלמא אתי לאשמעינן דתחש טהור הי' ותירצו דמשמע דאתי לאשמעינן שום צורך הוראה והשתא לשיטת ר"ת שפיר איכא צורך הוראה בזה דבעינן עור בהמה טהורה לחליצה אלא ע"כ מוכח כהתוספ' ולר"ת צ"ל דפריך למאי הלכתא דאי לאשמעינן דבעינן טהור' לחליצה ל"ל לאשמעינן ממשמעותא הכי לימא בפי' כן, אכן ק"ל לפי' ר"ת כיון דבעי דומיא דתחש דוקא א"כ ליבעי ג"כ דומיא דתחש לענין מין אם בהמה אם חי' וכיון דאמרינן בשבת (שם) דתחש לא הכריעו חכמים אם בהמה אם חי' יהי' צריך לחלוץ מספק בשני מנעלים זה אחר זה א' מעור בהמה טהורה וא' מעור חי' טהורה אכן הא יש ליישב דבכל מקום חי' בכלל בהמה כדילפינן מקרא בשבועות (דף ז') אבל יש להסתפק איך הדן בעור עוף והנה מדלא הזכיר ר"ת רק עור בהמה וכן פסק באהע"ז (סי' קס"ט ס' י"ז) משמע דוקא בהמה אבל עוף לא וא"כ קשה מה שפסק הטו"ש בא"ח (סי' ל"ג) דלתפילין כשר טור עוף אף דשם תני רב יוסף לא הוכשר למלאכת שמים רק עור בהמה טהורה הרי דגם שם לא הוזכר רק בהמה ואפילו הכי כשר עוף, אכן האחת צריך טעם מנ"ל להפוסקים כן אבל י"ל דהוכיחו ממה דפריך בשבת (שם) תפילין בהדיא כתיב בה למען תהי' ומאי קושיא הרי מכח למען תהי' מכשרינן גם עור עוף כדאמרינן בפי' שבת (דף ק"ח) ודלמא אתי רב יוסף למעט עור עוף אע"כ דעור בהמה לאו דוקא ואין לומר באמת מנ"ל כן להקשות מכח זה ארב יוסף די"ל דפריך לרב יוסף לשיטתו דהוא בעצמו הקשה שם אהא דקאמר ר"ה עור עוף כשר מאי קמ"ל ע"ש הרי דפשיטא לי' דעור עוף כשר וא"כ י"ל דגם הכא לענין חליצה עור בהמה לאו דוקא ה"ה עוף, ואולי י"ל דהכא דילפינן מתחש עכ"פ בעינן דומיא דתחש בהמה או חי' אבל עוף לא ומש"ה לא הוזכר כן כאן

בד"ה מאי מעל. להכשיר שוק לחליצה: דבריהם אינם מובנים שהרי זה הי' קושית הגמרא כאן ותירץ דא"כ לכתוב במעל לרגלו ודוחק לומר שהתוספ' לא היו גורסים בגמרא כן, ויותר נראה שיש ט"ס בדבריהם וכצ"ל וא"ת א"כ היאך דרשינן מיני' לקמן להכשיר וכו' וכן הוא באמת בתוספת הרא"ש, ולפ"ז כוונתם מבוארת שהקשו כיון דצריך מעל להורות דלא לישנא דזרוזי הוא א"כ היאך דרשינן מיני' להכשיר שוק ועל זה תרצו דלמעט זרוזי הוי מצי למיכתב מרגלו מאי מעל ש"מ ג"כ להכשיר שוק

בד"ה אלא. אלא נקט התנא דבר ההוה: לכאורה זה אינו מספיק דהא ע"כ אנפיליא של עור ג"כ שכיח דהא נקט בברייתא דלעיל ואנפיליא לא יטייל בהן מבית לבית דאיירי בשל עור להך אוקימתא אבל י"ל דכבר העיר המהרש"א למה נקט ה"נ מסתברא דוקא לרבא הא גם לאביי א"ש ותירץ דבאמת גם לאביי קאי, אכן לפענ"ד אין זה במשמעות הגמרא מדמסיים אלא ש"מ כאן באנפיליא של עור וכו' משמע דדוקא לרבא קאי אבל י"ל דכבר האריך ברשב"א לבאר למה נקט באנפיליא בתוך ביתו דוקא ובתחלה רצה להוכיח מזה דאנפיליא של בגד ג"כ לא מותר רק בתוך ביתו ואח"כ מסיק דאין חילוק וא"כ ודאי צריך טעם למה נקט בתוך ביתו אבל י"ל כיון דתרי גווני אנפיליא איכא של עור ושל בגד א"כ נקט בכל א' דבר ההוה דהיינו בתוך הבית רגיל לטייל באותן ש"ב דוקא ומבית לבית באותן של עור ולכן בברייתא דלעיל דאיירי באותן של עור נקט מבית לבית ואף דנקט ג"כ ממטה למטה דמשמע בתוך הבית מכ"מ י"ל דהך אגב מבית לבית נקט ולעולם עיקר נעילת אנפיליא ש"ע היא לטייל מבית לבית אבל באידך ברייתא דאיירי מאנפיליא ש"ב נקט מטייל בתוך ביתו, ולכן א"ש מה שהקשו התוספת למה לא נקט החילוק באנפיליא גופא דעל זה תירצו שפיר דאין סדר לטייל באנפיליא ש"ע בתוך הבית רק בקורדקמין ש"ע אבל לא באנפיליא ש"ע, ולכן א"ש דרק לרבא מייתי שפיר סיוע דלאביי דמוקי הא דלעיל באית בי' כתיתין והך דהכא באין בו כתותין שפיר יקשה דלפלוג הכא בדידה דאין סברא לומר דאין סדר לעייל באנפיליא של כתיתין בתוך הבית ולכן רק לרבא הוי סייעתא

והנה המהרש"א הקשה אתי' התוספת דאכתי במתניתן דריש פרקין ובמתניתא דתרומת הלישכה ה"ל לאפלוגי בדידה, ולפענ"ד י"ל דהנה מהא דתרומת הלישכה בפשטות ל"ק כיון דזה בלשון כל שכן נקט א"כ נקט אנפיליא של בגד שהוא החידוש ביותר נקט בכל שכן מה שהוא סברא ביותר דהיינו מנעל וסנדל וממתניתן דריש פרקין ג"כ ל"ק מ"ש דחילק בין מנעל לאנפיליא לחלוק באנפיליא גופא די"ל דמנעל אצטריכא כא לי' לפי מה שכתב הרשב"א לעיל (ע"א) לחד דעה דמנעל אפילו בדיעבד פסול א"כ קמ"ל דמנעל כשר דאנפיליא ה"א דדומה לסנדל ולא למנעל וכש"כ לפי מה שכתב שם דממתניתן משמע דאפילו לכתחלה הכשירה במנעל ודאי טובא קמ"ל דלא כמ"ד דפוסל מנעל לכתחלה

ובהכי א"ש מה דק"ל אהא דפריך לקמן בברייתא מקב הקיטע דאתא כר"מ אאנפיליא דאתיא כרבנן למה לא פריך אמתניתן דריש פרקין כן דקתני בסנדל של עץ חליצה כשירה דמוקמינן לקמן כר"מ וקתני באנפיליא חליצתה פסולה דאתיא כרבנן דא"ל דהוי סבר דסנדל של עץ איירי