ערוך לנר יבמות רלב

שם בתוספ' ד"ה והא כולי פרקין. וא"נ דבחללה נמי איכא עשה: א"ל הא לעיל (ך':) דרצה הש"ס לומר דבאלמנה לכה"ג איכא ע' דקדושים יהיו חזר הש"ס מזה מכח קושיא דא"כ כל התורה כולה נמי ע' ול"ת הוא די"ל דס"ל להתוספ' דלא חזר הש"ס רק לענין אלמנה דקדושים יהיו לא כתיב באותה פרשה רק בפרשה ראשונה דכהן הדיוט אבל לענין איסורי כהונה דכהן הדיוט דכתיבי באותה פרשה גם לפי המסקנא אמרינן דאיכא ע' דהא הך ע' קחשיב נמי לענין טומאה בכהנים בב"מ (ל'.) וכן כתבתי לעיל (דף ך'), שוב אחרי כתבי זה מצאתי כן בשער המלך (הל' יבום פ"ו) שכתב שם כן בשם שיטה מקובצת כ"י וליישב שיטת רש"י כתב דס"ל דע' דקדושים לא קאי רק אטומאה וגלוח זקן דלפני' ולא אאיסורי נישואין דכתיבי לאחרי' ע"ש

בד"ה ולא אתי. דאלמנה אינו שו' בכל: לפי מה שכתבו התוספ' בב"מ ודף ל') חשיב לאו דאלמנה שו' בכל וכן כתבו לעיל (דף ה') לחד תירוצא וא"כ לק"מ רק לאידך תירוצא דחשיב לאיסורי כהונה אינו שו' בכל

ע"ב בגמרא אבל בתולה חזיא לי': ק"ק אכתי למה קתני נשא אלמנה דאית בה תרתי אלמנה ובעולה ליתני בעולה פנוי' דלא שייך לתרץ משום סיפא דגם בסיפא הוי מצי למיתני כה"ג שנשא אח הבעולה ויש לו אח כה"ג או כ"ה דהא בעולה לכה"ג נעשית חללה כמו שפסק הרמב"ם (פי"ז מהל' א"ב) וי"ל כדפריך ליתני בתולה ג"כ לא פריך רק למה לי אלמנ' דאפילו בתולה בכלל מכ"מ הדין א"ש אבל אי לא יכול למיתני סתמא אין חילוק אי תנא אלמנה או בעולה

שם וקמ"ל לאו השוה בכל: אין להקשות לפמש"כ התוספ' לעיל דבחללה איכא לאו וע' א"כ אכתי למה צריך להשמיענו דאסורה בלאו השוה בכל לבעלה מותרת להתייבם כיון דכבר אשמעינן דאפילו באסורה בל"ת וע' שאינה בכל מותרת די"ל דאכתי ה"א דלאו השוה בכל חמיר מל"ת וע' שאינה שב"כ ודלמא הך צריך מתניתן להשמיענו אף דלפי המסקנא א"א לומר כן דהא ל"ת נדחת מפני ע' אפילו שו' בכל ול"ת וע' שאינה ש"ב לא נדחית כמבואר בתוספ' לעיל (ה'.) אבל ק' מי דחק להש"ס דקתני משום מציעתא דמותרת ליבמהן לימא דקתני משום רישא דמותרות לבעליהן ואסורות ליבמהן וקמ"ל דאפי' בל"ת שב"כ לחוד אסורה להתייבם דמרישא דחלל שנשא כשרה ה"א דוקא בל"ת וע' וא"ל דא"כ לא ליתני רק ממזר ולא חלל דז"א דאז ה"א אפכא דלאו השו' בכל חמיר מל"ת וע' שאש"ב דהא גם השתא ע"כ צריך לומר כן אכן לפמש"כ לעיל דבחלל שנשא כשירה לכ"ע ליכא רק ל"ת לחוד גם זה א"ש וא"כ מזה לכאורה ראי' לשיטת רש"י נגד שיטת התוספ'

שם מכלל דהוא פסול לקהל: ה"ה דהוי מצי להקשות כן מיני' ובי' דאי כשר לקהל ולא לכהונה קאמר למה חללה אסורה לי' וא"כ איך שייך ואסורות ליבמיהן וצ"ל דניחא לפרוך מהלשון

שם והא מהכא נפקא: ק"ק מאי פריך דלמא אתי קרא לפטור אותה כשקטן בן תשע שנים ויום א' כהן בא על הגרושה או זונה דלענין שאר עריות דנפקי מדריא"ר הוא חייבת אע"ג דהוא פטור כדאמרינן בנדה (דף מ"ד) אבל השתא דאמרינן היכי דהוא לא מוזהר היא לא מוזהרת פטורה כיון דקטן לא מוזהר הוא וכדאמרינן לענין אשת איש דדרשינן עד שיהו שניהם שווין בסנהדרין (ס"ו:) וי"ל דלשיטת הרמב"ם (פ' ט"ו וי"ז מה' א"ב) דבכל חייבי לאווין אין לוקין אלא ע"י קידושין א"ש דלא משכחת לאווין דכהונה בקטן כלל דקטן לאו בר קדושין הוא ולכאורה מזה ראי' לדעת הרמב"ם נגד דעת הראב"ד וחכמי לוניל שהשיגו שם עליו ועיין מה שכתבתי לעיל (ס"ח.) וראיתי בריטב"א דברים תמוהים דנראה מדבריו כאילו מפרש מה דפריך מדריא"ר נפקא דהא דהוזהרו כשרות להנשא לפסולים מדריא"ר נפקא ע"ש בדבריו וזה תימא דאי אפשר לפרש הסוגיא כן

שם מדרב יהודה א"ר נפקי: עיין ברשב"א שהקשה בשם הרמב"ן דלמה לא פריך דתיפוק לי' משום לפני עור ולכאורה ק"ק מאי קושיא הא לפי המבואר בע"ז (דף ו') לא שייך לפני עור רק בקאי בתרי עברי דנהרא ורק מדרבנן אסור גם ביכול למצוא במקום אחר כמש"כ התוספ' בשבת (ג'.) וא"כ איך שייך להקשות ל"ל קרא תפוק לי' משום לפני עור דדלמא צריך קרא היכי דלא קאי בתרי עברי דנהרא דיכול למצוא גרושה אחרת וי"ל דבזה לעולם מקרי לפני עור דהא אין בידו ללקחה אם היא לא תרצה בין אותה גרושה שלקח בין אחרת והוא לעולם כמי שקאי בתרי עברי דנהרא ואפילו יש כאן גרושה אחרת שרוצה ללקחו מכ"מ שייך לפני עור דדלמא חפץ בה דוקא ועוד י"ל ע"פ הסברא שכתב המשנה למלך (ה' מלו' ולוה פ"ד) דכל היכי שהאחר עושה איסור כמו הוא שייך לפני עור אפילו היכי דלא קאי בתרי עברי דנהרא ע"ש

שם אי מההיא ה"א לאו השוה בכל: עיין בתמורה (ב':) דפריך ג"כ ל"ל קרא לאשה דממיר תיפוק לי' מריא"ר ומתרץ לחד גירסא דרש"י שם אי מההיא ה"א דוקא לאו שיש בו מעשה אבל לאו שאין בו מעשה לא וא"כ קשה דליתרץ גם הכא כן לפמש"כ התוספ' לעיל (נ"ד.) דאשה בביאת איסור לעולם לא עבדה מעשה דקרקע עולם היא וא"ל דהשתא דגלי בתמורה דגם בלאו שאין בו ועשה נשים חייבות א"כ ל"ל קרא הכא דא"כ מאי מתרץ אבל לאו שאינו שוה בכל לא דהא גם לאו שאינו שוה בכל שמעינן מתמורה שאינה שוה בצבור ושותפין אע"כ דליכא למילף מתמורה דין כהונה דשאני כהנים דרבי בהן הכתוב מצות יתירות כגון עבודות ואכילת ק"ק דליכא בנשים וה"א גם לאו שאינה בכל דביאת איסור ליכא גבן וכן י"ל ג"כ לענין אין בו מעשה ואולי חשיב זה כלאו שיש בו מעשה כיון דבאיש מעשה הוי ויש נפקותא בזה אליבי' דדינא גם לדידן דפסקינן לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו אי אשה נלקת בביאות האסורות והרמב"ם (ה' א"ב פ' י"ז) פסק בפי' דלוקין והנה לכאורה הי' אפשר לומר לפי מש"כ הרב המגיד (ה' שכירות פ' י"ג) דהיכי דמשכחת הלאו לפעמים ע"י מעשה לוקה אפילו באין בו מעשה וכן כתב ג"כ המ"ל (ה' מלוה ולו' פ"ד) וא"כ ה"נ משכחת ע"י מעשה כגון שהביאה את הבועל עלי' וכמו שכתבו התוספ' לעיל אלא שסברת ה"ה לכאורה צ"ע ממה שפסק הרמב"ם ה' חומ"ץ פ"א דלא לוקין אבל יראה חוץ מקנה חמץ או חמצו הרי דאף דמשכחת מעשה מכ"מ באין מעשה לא לקי וכן קשה לשיטה זו לפי מה שכתב הלחם משנה (בה' שכירות פ' י"ג) דלכך פריך מעדים זוממים אחסימה משום דגם בעדים זוממים משכחת ע"י מעשה כגון בכותב עדותו ושולח לב"ד ע"ש דא"כ איך אמרינן במכות (ב':) דלא לוקין אלא תענה דהוי לאו שאין בו מעשה כיון דמשכחת גם ע"י מעשה ובשלמא אקושיא קמייתא מחמץ אפשר ליישב דבשלמא בחסימה באותה בהמה שחסם בקול משכחת חסימה ע"י מעשה אבל בחמץ באותו חמץ שעבר בלא מעשה לא משכחת מעשה אבל מעדים זוממים קשה ועדיין צ"ע

שם ברש"י ד"ה מאי כשירה. בת ישראל לכהן באלו עוברין: לז כתוב שם כן אלא בת כהן לישראל אבל מכ"מ גם מזה מוכח דלכהן אין ראוי' רק ב"כ כדמוכח בפי' רש"י שם דכתב הטעם דיש פגם משפחה ואם יש בה פגם כש"כ בו דהרי קדושת כהן יותר מקדושת כהנת אכן אכתי יש להשיב דבשלמא בה שייך פגם משפחה כשתנשא לישראל דנעשה זרה ואוסרת עצמה בתרומה אבל בכהן שנשא ישראלית לא שייך זה גם ברי"ף ורמב"ם וש"ע לא הובא איסור רק בב"כ לישראל אבל אפכא לא ולכן דברי רש"י צ"ע, והנה מה שדחק לרש"י לפרש כן הוא לשון כשרה לכהונה ועיין בריטב"א אכן לענ"ד גם אי נימא דרק ב"כ לישראל יש איסור מכ"מ לשון כשירה לכהונה א"ש דב"כ רק לכהן כשירה אבל לישראל לא דזה הוי כמו חלול זרעו של אהרן כמו שכתב הרמב"ם וא"כ יש בה איסור להנשא לישראל כמו בו

שם בתוספ' ד"ה וכי תימא. וי"ל דבלא"ה פריך לה מגופה: תירוצם דחוק והרשב"א הוסיף להקשות מה השיב מחלל שנשא כשרה התם ודאי נפסלה ע"י ביאה לפסול לה ולכן לולא פי' רש"י הי' נלענ"ד פי' אחר בגמרא דלא יקשו כל הקושיות דלכאורה הי' אפשר לומר דלכך לא תני בתולה דכזה לא הוי שייך מותרת לבעלה ואסורה ליבמה דהא בשעה שהיתה מותרת לבעלה אכתי לא הי' השם בעולם שתאסר על ידו ליבמה ולא הוי דומיא דממזר וממזרת דתתם שם ישראל או שם מחזר שאוסרה על היבם הי' בעולם גם תחת בעלה אכן אי אמרינן