ערוך לנר יבמות רכג

דהוי כאשת איש שזנתה שפיר נפסלה על האחים ע"י אחר ולכן פריך לרב המנונא דוקא וא"ש שיטת הרמב"ם

בד"ה שאני שונה. גזירה דרבנן אטו דאורייתא ק"ק מאי ראי' בזה דתרומה דרבנן אפילו אי פשיטא לן דגזרינן דרבנן אטו דאורייתא מכ"מ בעגול לא שייך לגזור לאסור עגול פירות שנתערב אטו תרומה דאורייתא שנתערב דגם אם נתערב מכ"מ ליכא איסור דאורייתא דמדאורייתא ברובא בטיל דמאה רק מדרבנן הוא כמש"כ התי"ט (בחלה פ"א) ואפילו אי מדאורייתא בעינן מאה עכ"פ הכא דנימא דגם במאה לא בטיל הוא רק מדרבנן, ומזה לכאורה ראי' למה שהוכיח בתשובת מהרי"ל מתוספ' (סוף מעילה) ומתוספ' ב"מ (ו':) דדבר חשוב מדאורייתא לא בטיל ולהנך שיטות הראשונים דס"ל דדבר חשוב בטל מן התורה צ"ל דס"ל כשיטת הרמב"ם דתרומת תאנים היא מן התורה כמש"כ הכס"מ והמ"ל (ה' תרומות פ"ב) ועיין ברש"י גטין (ד' נ"ד)

שם בתוספ' ד"ה ואין מאכילה. האי שנויא לא הוי כסוגיא דהכא: ק"ק דלמא שאני התם דמשום חזקה לא גזרינן כדאמר גדולה חזקה אבל הכא גזרינן דליכא חזקה לאכול אלא אדרבא איכא חזקה שלא לאכול דהא עד השתא לא אכלה וכמש"כ ג"כ המ"ל (בפ"ז מהל' תרומות) דהכא ליכא חזקה, וכן ק"ל אקושיתם דהכא דהא רק לריש לקיש קאמרינן הכא דגזרינן דרבנן אטו דאורייתא אבל לר' יוחנן לא שמעינן כן וא"כ מאי קושיא דלמא הך תירוץ דכתובות אליבי' דר' יוחנן קאי, וביותר קשה אמה שהקשו מסוגיא דשתי מדוכות דהא הך סוגיא דהתם דהתם אליבי' דר' יוחנן קאי דאליבי' הוצרך לתרץ שם כזית בכדי אכילה פרס דאורייתא ומי יימר דר' יוחנן אית לי' ג"כ הך גזירה, ומיהו בהא י"ל דמשמע להו כן דגם ר"י אית לי' גזירה ממה שהשיב לר"ל אני שונה חתיכה בחתיכות עולה שדוחק להו לומר דרק אליבי' דר"ל אמר כן אבל קושיתנו הראשונה עדיין ק' דלמא שאני התם דאיכא חזקה

בד"ה שאני שונה. משום דסבר כרבנן: קושיא זו וכן קושיתם דלקמן (בד"ה והלא) דדלמא מתניתא דחתיכות כרבנן אתיא ל"ק רק לפי' רש"י דרבי יוחנן ור"ל אליבי' דר"מ פליגי אבל לפי' הרשב"א בשמעתין דאליבי' דרבנן פליגי ל"ק קושיות אילו כמובן דשפיר קדייק ר"ל מהא דעגול דתרומה דרבנן דאי הוי דאורייתא לא הי' עולה אפילו לרבנן דכל שדרכו מקדש וכן ר"י דייק מהא דחתיכות שפיר דאפילו דאורייתא עולה דאי לא"ה גם לרבנן לא הי' עולה אי הוי אמרינן כל שדרכו אע"כ הוכיח דאת שדרכו קאמרינן

בא"ד. אלא ו' דברים בלבד ראיתי להגאון ראו"ו ז"ל בשנות אליהו (ערלה פ"ג) שכתב על זה וז"ל ונראה דקושיתם מעיקרא ליכא דהאי עגול בעגולים עולה הוא מהא דתנן לטרא קציעות וכו' וא"כ ר"מ הוא דסבר אליבי' דר' יהושע שיעלו ולר"ל דסבר אליבי' דר"מ כל שדרכו למנות קשה איך עגול בעגולים עולה לדידי' וא"כ קשה דר"מ אדר"מ וע"כ טעמי' משום דהוא מדרבנן עכ"ל, ולענ"ד שפיר הקשו התוספ' דקושיתם קאי אמה שכתבו (בד"ה ואין) דריש לקיש הי' שונה אליבי' דר' יוסי עגול בעגולים עולה וכ"כ ג"כ (בד"ה אמר), וא"כ אין זה הך דלטרא קציעות דשם לא הוזכר ר' יוסי ולכן שפיר הקשו דאכתי היאך הוכיח ר"ל מזה דס"ל לר' יוסי תרומה בזה"ז דרבנן דלמא טעמי' משום דסבר כרבנן ולכן אין ראי' מהא דר"מ אליבי' דר' יהושע דהוא באמת יסבור גם לר"ל תרומה בזה"ז דרבנן אבל אכתי לר' יוסי מנ"ל

בא"ד. ה"ל למינקט מידי דאורייתא א"ל דא"כ לר' יוחנן למה לא נקט ביצת טריפה די"ל כיון דכבר אשמעינן בחתיכות דאפילו דאורייתא בטל נקט עגול לאשמעינן הך גופא דתרומה דאורייתא ואעפ"כ בטל דומיא דחתיכה דאי הוי דרבנן לא הוי צריך למינקט כלל דפשיטא דבטל כיון דאשמעינן בחתיכה דאפילו דאורייתא בטל

בד"ה והלא. הוא רבי יוסי: לא ידעתי אנה מצינו כן ואדרבה בפסחים (י"א.) מוכח דבר פלוגתא דרבי יהודה בכל מקום הוא ר"מ ולא ר' יוסי אכן מתוספ' הרא"ש נראה דגרסינן הוא ר"מ וקדייק דעכ"פ לר"מ חתיכה עולה וע"כ דס"ל את שדרכו למנות מקדש ולהכי י"ל דגם רבי יוסי ס"ל כן ולכן עגול עולה אף דתרומה דאורייתא

בא"ד. ולא נקט את שדרכו: אבל השתא דטעמא משום תרומה דרבנן ולכך בטל ל"ק למה לא נקט את שדרכו דאת שדרכו גם לר"ל אפילו בדרבנן לא בטיל כמש"כ התוספ' לקמן (בד"ה מאי היא) בתירוץ בתרא ודבריהם דהכא ע"כ להך תירוץ קאי ולאידך תירוץ שם אמרינן כתירוצם דלעיל דה"ל למינקט ביצת טריפה

בד"ה מאי הוא. א"כ כלאי כרם נמי דרבנן: ק"ק מאי קושיא דלמא איירי ר"מ בזמן שבית המקדש קיים דהוי דאורייתא ואף דהתוספ' בביצה (ה'.) הקשו ג"כ אהא דאמרינן שני י"ט של ר"ה נולדה בזה אסורה בזה דזה ע"כ איירי לאחר חורבן דאי קודם חורבן מאי דהוי הוי זה לא שייך רק התם דבזה אפילו לעתיד כשיבנה ביהמ"ק לא יהי' נפקותא דאו לא יהי' רק יום א' ר"ה אבל הכא לא שייך לומר כן כיון דאיכא נפקותא בהך דחבילי תלתן כשיבנה ביהמ"ק והרי כמה דינים יש דפליגי בהם תנאים שאינם נוהגים רק בזמן הבית

ע"ב בגמרא ור"ל סבר כל שדרכו למנות שנינו עיין ברשב"א שפי' דאליבי' דרבנן פליגי, אכן לכאורה קשה דלפ"ז מאי פריך בביצה (דף ג') ובזבחים (דף ע"ב) ובחולין (דף ק') הניחא למ"ד כל שדרכו אלא למ"ד את שדרכו מאי איכא למימר לימא דמתניתן וברייתא ר"מ הם דלדידי' כ"פ מודה דכל שדרכו מקדש דהא חבילי תלתן גרע מכל שדרכו כמש"כ הרשב"א ומי דחקו לומר דתנא דליטרא קציעות הוא דהוא ר' יהודה אליבי' דר' יהושע אבל לר"מ לא הרי לפ"ז גם לר"מ א"ש, ועוד קשה לפי' הרשב"א מהירושלמי שהביאו התוספ' כאן דפליגי אליבי' דר"מ אי י' דברים מקדשי' דוקא או כל שדרכו למנות ובזבחי' (שם) הביאו התוס' הירושלמי בביאור יותר דר"י ור"ל פליגי בזה הרי בפי' דאליבי' דר"מ פליגי, ונ"ל דחדא קושיא מתורצת בחברתא דס"ל דר"י ור"ל בתרתי פליגי בין אליבי' דר"מ בין אליבי' דרבנן דר"י ס"ל דלר"מ דוקא י' דברים מקדשים דשכיחי להמנות ולרבנן דוקא ו' דברי' שלעול' נמנים ור"ל ס"ל דלר"מ לאו דוקא י' דברים אלא כל הדברים שנמנים לפעמים ולרבנן לאו דוקא ו' דברים אלא כל הדברים שע"פ רוב נמנים ולכן פריך בכ"מ שפיר למ"ד את שדרכו מאי איכא למימר דליכא למימר ר"מ היא דהא מ"ד את שדרכו לרבנן גם לר"מ ס"ל דאין מקדש אלא י' דברים ולא ס"ל להרשב"א כמש"כ התוספ' די' דברים מאותן השנויים שם דוקא קאמר דמה שדחק להתוספ' לומר כן כבר תירץ הרשב"א בדרך אחר דכל הני דחשיב בע"ז דברים חשובים הם

שם שנתערבה במאה פרוסות של חולין ק"ק הא זה ע"כ בעזרה איירי דאי חוץ לעזרה הא נפסל חטאת ולחם הפנים ביוצא ויקשה מ"ש טהורה דנקט ולא טמאה בין לפי' רש"י בין להתוספ' דהא ליכא הפסד מועט גם ביוצא וגם נחשב איסור הנאה אע"כ בנתערב בפנים איירי וא"כ קשה לפי' רש"י שהביאו התוספ' במנחות (פ':) אהא דאמרינן חולין מה בעו התם דאפילו החולין הנאכלין כדי לאכול קדשים על השובע אין מכניסין לעזרה וצריך לומר דבעבר והכניסם איירי ולא חמיר איסור זה כ"כ שיחשבו כחולין בעזרה להיות אסורים באכילה שכן כתב הרמב"ם (בפ"ב מהל' שחיטה) והכס"מ לא הראה מקום מנ"ל כן ונראה דמהכא מפיק לי' הך דינא דלא נאסר בדיעבד, אכן אכתי ק"ל לפי פי' רש"י שהרי לפי המבואר במשנה למלך (שם) לכל השיטות אסור לאכול לכתחלה חולין בעזרה א"כ היאך כתב רש"י דבסיפא לא תעלה משום דאיכא הפסד מועט שיכול הכהן לאכול התערובת בהיתר הא בעזר' ע"כ לא יכול לאכול התערובת דאסור לאכול חולין בפנים וע"כ צריך להוציא לחוץ וא"כ גם לכהן נפסל' החטאת ביוצא ולא מותר רק מטעם בטול וכמו כן יהי' מותר לישראל וצ"ע לפי' רש"י אבל לפי' התוס' א"ש כיון דהטעם דלא בטל משום ראוי להתכבד וא"ל דגם לשיטתם אכתי יקשה כקושייתם דמ"ט נקט טהורה ולא טמאה דשפיר י"ל כתירוצם דבטהורה הוא חדוש טפי דבשעת