ערוך לנר יבמות קמג

שפיר קרינן בי' כיון שלא בנה שוב לא יבנה כמו אחר חליצה ושפיר הל"ל דאין אחר גט כלוה

בא"ד. אלא טעמא דרבנן דאי אמרינן דאין מאמר א"מ: עיין במהרש"א שהקשה למה הוצרך הש"ס לפ"ז לפרש טעמא דרבנן דלכל א' תקינו רבנן מאמר ביבמה לעיל (ט"א) וכבר הקשו קושיא זו גם הרמב"ן והרשב"א שלא ראה המרש"א, אכן לפמש"כ הרשב"א לעיל דיש ספרים דבאמת לא גרסו כן א"ש די"ל דגם התוספ' לא גרסו הכי

דף נ"ב ע"א בגמרא אימא לאו מצוה קעביד קמ"ל: ק"ק הא סברא זו דפרחה ממנה זיקת יבמין לא אמרינן רק לב"ש לעיל (דף כ"ט) וא"כ לדידן מאי קמ"ל ודוחק לומר דמתניתן כב"ש אתיא גם א"ל דקמ"ל הוא דלא אמרינן כב"ש דמאמר קונה קנין גמור דזה כבר שמענו מב' מתניתן לעיל, ועיין מש"כ התוספ' בזה לעיל (י"ח) וי"ל דה"ק דה"א דכמו דלב"ש דס"ל מאמר דאורייתא פרח מדאורייתא זיקת יבמין ע"י מאמר כמו כן ה"א דלדידן פרח מדרבנן וא"כ מדרבנן אסור לעשות מאמר תחלה וכעין מש"כ התוספ' בהך קושיא דוהתניא לוקה, ואף דרש"י ורשב"א בהך והתניא לוקה לא פירשו כן ע"כ הכא גם הם מפרשין כן

שם אלא למקדש בביאה ובלא שידוכי: ק"ק כיון דהסברא נותנת דזיקת יבמין לא גרע משידוכין דביבמה לא צריך שידוכין כיון דאגידא בי' א"כ לרב קושית הגמרא דלעיל דוהתניא לוקה במקומה עומדת, ודוחק לומר דנהרדעי אליבי' דרב באמת פליגי ארב הונא דלעיל וס"ל דבעל בלא מאמר לא קנה ומקרי פוגע באשת אח שלא במקום מצוה ולכך לוקה ממש מדאורייתא דלא מצינו מי שסובר כן, וצ"ל דרב תנא הוא ופליג אברייתא ועיין מה שכתבתי לקמן, ובזה יש ליתן טעם למה לא פסק הרמב"ם כנהרדעי אף שהתוספ' והרא"ש כתבו דבשל סופרי' הלך אחר המיקל, אבל לפ"ז א"ש כיון דהברייתא מסייע לרב הונא ור' יוסף

שם מידם הוי דיים מחמתי': ק"ל לפ"ז למה הוצרך דיקא משום דחליף הא רב מנגיד אחשד לחוד כדקאמר בקדושין (פ"א.) מלקין על לא טובה השמועה, וי"ל דהרמב"ם (פ' כ"ד מהל' סנהדרין) כתב דהיינו דוקא בקלא דלא פסק וע"ס בכס"מ שנתן טעם מאין הוציא הרמב"ם כן, ולפ"ז י"ל דגם מהכא ראייתו ולכך בעינן דוקא דחליף די"ל דהכא הי' קלא דפסוק, א"נ י"ל אחשד לחוד אין לוקין אם לא עושה מעשה להחזיק החשד כגון הכא דחליף

שם ברש"י ד"ה והתניא לוקה. והיכי אמרת קנה: ק"ק אפילו לוקה למה לא יקנה וא"ל דאי עביד לא מהני מנ"ל דרב הונא לא ס"ל דאי עביד מהני, וי"ל דהוי ס"ל מדקתני לוקה והרי ליכא לאו דאפילו אי מאמר דאורייתא מולקחה לו לאשה כמש"כ הרשב"א בשם הירושלמי ג"כ ליכא רק עשה וכן הקשה דאמת הריטב"א אחי' רש"י, אבל נ"ל דס"ל דהוי פוגע באשת אח שלא במקום מצו' וחייב כרת ולכן לוקה דכל ח"כ לוקין כדקתני במתניתין דואילו הן הלוקין כל ח"כ וא"כ פריך שפיר היאך קתני דקנה דהא בח"כ ליכא קידושין

בד"ה נתן לה. במאמר יבמין: מלשון זה נראה דאינו מקדש סתם אלא אומר לה בלשון זה וא"כ אין כאן קידושין דאורייתא, אכן מלשין הרמב"ם (בהל' יבום פ"ב) ומלשון הש"ע (חי' קס"ו) שלא הזכירו זה לא משמע כן אלא סתם מאמר הוא בלשון קדושין דעלמא, וכן נראה ג"כ בפי' מדברי התוספ' וריש פרקין) מדכתבו שם דמאמר לא קני אלא מדרבנן מפני שזקוקה לו וכ"כ הרשב"א, משמע הא לא"ה הוי קדישין דאורייתא, ולא ידעתי למה כתב הבית שמואל (שם) סתם בלשון רש"י כאלו אין חולק על זה: שם בתוספ' ד"ה אם בעל. היינו משום דמדאורייתא קני: לפ"ז לשיטה רש"י דפירש דס"ד דהמקשן דוהתניא לוקה הי' דאפילו מדאורייתא לא קנה א"כ קושית התוספ' מב' המשניות במקומה עומדת, וי"ל עפמ"ש הרשב"א לפרש דעת רש"י מהיכי תיתי דבעינן מאמר ג"כ הא בדאורייתא לא כתיב רק ביאה ותירץ דודאי ביאה עושה הקנין רק דקנין הביאה לא נגמר אלא אם היי קדושין מקודם א"כ ל"ק ממתניתן דקדושין דודאי החם קתני שפיר דהיבמה נקנית בביאה דהיינו דקנינה לא נגמר רק ע"י ביאה ולא הוי דומיא דאשה דעלמא דקתני התם ברישא דנקנית בכסף ושטר ג"כ דהיינו דכסף ושטר לחוד עושין גמר קנין בה וכן מה דקתני הכא דהבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחרי' כלום למי היינו שלא קדם לה דבר שמגרע כח הבעילה כגון גט בה או מאמר בצרתה אבל מאמר בה כיון דזה אדרבא מחזיק כח הבעילה שפיר מקרי בעילה בתחלה אף אם קדם לה מאמר

בא"ד. וא"כ מדרבנן לא קני לה בלא מאמר: א"ל דאכתי מאי פריך לרב הונא מהך ברייתא דלמא מאי דאמר ר"ה בעל בלא מאמר קנה מדאורייתא קאמר, די"ל דא"כ יקשה מאי קמ"ל ר"ה הא זה כבר שמעינן ממתניתן דקדושין דהיבמה נקנית בביאה וממתניתן דהכא דקתני דהבעילה בזמן שהוא בתחלה אין אחרי' כלום, אע"כ דר"ה אפילו מדרבנן קאמר דקני, אכן ברשב"א נטה באמת בזה מפי' התוספ' הגם דס"ל ג"כ דס"ד דמקשן דמדרבנן הוא

בד"ה דמבטל גיטא. גבי הא דאמר רב יוסף: לא מצאתי שם כן דהתם לא מרב קמיירי אלא מרבי כדמוכח סוגיא דשם ושם בגטין באמת לא מרב מייתי התוספ' ראי' רק מרב יוסף, וא"כ י"ל דיש חסרון בדברי התוספ' ומרב יוסף גם הכא רצו להביא ראי', אכן ראיתי בתוספות הרא"ש שמביא ב' הראיות יחדיו מרב ורב יוסף, ולא ידעתי אנה קאמר רב כן, ואולי י"ל כיון דשה בגטין קאמר שמעית מני' דרבי אבא תרתי ע"ש ורב הי' נקרא בשמו אבא כמו שכתבו התוספ' לקמן (נ"ז:) ובשאר דוכתי', וכ"כ הרשב"ם בב"ב (דף נ"ב) ובפסחים (דף קי"ט) ולכן סברו התוספ' דהך רבי אבא שהזכיר בגטין הוא רב וא"כ אליבי' דרב הוכיח רב יוסף, אבל יש לתמו' אמה ששתב הריטב"א בקידושין (י"ב:) דהא דרב מנגיד אמאן דמבטל גיטא משום דלטעמי' אזיל דס"ל בטלו מבוטל הרי שכתב היפך מדברי התוספ' בשיטת רב אבל גם הך מימרא דרב דבטלו מבוטל לא ידענא אנה היא וצ"ע

בד"ה דמתפקר. שמא החמיר עליו: לכאורה ק' למה הוצרכו לכתוב כן בלשון שמא הא כל זה הוא מדברי הגמרא בקדושין שם דפריך ולנגדי' מר דרב מנגיד אמאן דמצער שליחא דרבנן והשיב דעדיפא מיני' עבדי לי' וגם למה לא הביאו התוספ' ראי' מזה דבפי' קאמר ולנגדי' מר דרב מנגיד וכו' הרי בפי' דרב בכל שליחא דרבנן מיירי, ומזה נ"ל דהתוספ' לא הי' גורסים בגמרא שם הך קושיא דולנגדי' מר וגם לא התירוץ וכן נראה גם מדברי מהר"ם בתוספ' דהכא שלא גרס לה וכן ראיתי בגמרא דפוס בסייליא ישן שלא גרס בה מולנגדי' עד דעדיפא מינה עבדי לה אבל מפי' רש"י שם נראה שהי' גורם לה, ובעיקר שיטת רש"י עיין בכסף משנה (פ' כ"ה מהל' סנהדרין) דמסוגיא דב"ק שהביא שם יש ראי' לכאורה לשיטת רש"י דבש"ס דילן כתוב בב"ק שליחא דרבנן אבל מהרמב"ם נראה שהי' גורם שליח ב"ד וכן נראה מדברי הראשונים הובאו שם בשיטת מקובצת ע"ש, ובעיקר קושית הכסף משנה עיין בסמ"ע (סי' ח') שלפי דבריו מיושבת קושיא זו גם לפי פי' השיטה מקובצת שם בב"ק דמה דמהמנינן לשליחא דב"ד לענין שמתא היינו שנאמן לומר שבטל הדין לא יבא לב"ד ל"ק קושית הכ"מ ע"ש

בד"ה דמקדש בביאה אומר ר"ת דאפילו ביבמה: עיין במהרש"א שהביא התוספ' דקדושין ששם תי' ר"ת הטעם דפריצות מפני שצריך עדים והקשו עליו מיבמה וע"כ פי' ר"י הטעם שעושה תחלת קנינו בביאה וכתב שהוחלף להתוספ' שיטת ר"ת בר"י, והנה הקושיא מיבמה על ר"ת הי' אפשר לתרץ ע"פ ספק המ"ל שהבאתי לעיל אי ביאת יבמה צריכה עדים והשעה"מ הביא ראי' מכח קושית התוס' על ר"ת דצריכה עדים ע"ש, ולפ"ז י"ל דר"ת ס"ל דלא צריך עדים ולכן ל"ק קושיות התוספ' עליו דהיינו די"ל דס"ל כדעת הרמ"א שהביא הבית שמואל (סי' קס"ו) דאם עשה מאמר בעדים א"צ ביאה בעדים אבל בעל בלא מאמר אז צריך ערים וזה הפריצות, אכן מלבד קושיתם שם מיבמה ק' ג"כ על ר"ת לנהרדעי דס"ל דדוקא במקדש בלא שידוכי אבל בשידוכי לא ואי כפי' ר"ת מ"ש בשידוכי מבלא שידוכי הא לעולם