ערוך לנר יבמות קכ

דהוי נוע"ב ג"כ בכלל כי תהי' כמו שאר ח"ל אבל לר"י דס"ל קדושין תופסין בח"ל וכי תהי' משמע דהנך דאית בהו הוי' שפיר צריך אלמנה וגרושה לנו"ע ע"ש, ולפ"ז הכא נמי מש"כ התוספ' דרק מטעם דאסרה הכתוב מטעם זונה הוא דהוי חייבי כריתות בכלל לאיש זר אשר על זה הקשו מסוגיא דקדושין מהא דפריך השתא ממזר הוי סברא זו לא שייך רק לדידן דסבירא לן קדושין תופסין בח"ל וא"כ כי תהי' משמע הנך דאית בהו הוי' למעוטי נו"ע והוי ממעטינן ג"כ ח"כ אי לאו דאסורים משום זונה אבל לר"ע דס"ל אין קדושין תופסין בח"ל וכי תהי' כי תבעל משמע א"כ הוי ח"כ בכלל לאיש זר כמו ח"ל ולא מטעם דאקרו זונה אלא במשמעות דכי תהיה לאיש זר הוין כמו ח"ל ג"כ שהרי למ"ד אין קדושין תופסין בח"ל ליכא חלוק בין ח"כ לח"ל כלל ולכן התם דרצה לומר דר' ישמעאל כר"ע ס"ל דאין קתבח"ל פריך שפיר ל"ל קרא השתא ממזר הוי מפסל בביאתו מבעיא

בא"ד. להכי פסולה כחללה: ואף דלפי מה דמשמע מדעת הרמב"ם (פ"ו מהל' תרומות) פסול חללה גופא מכי תהי' לאיש זר נפקא מכ"מ מדעת רש"י בקדושין (ט"ד:) נראה שפסול חללה הוא כיון שנתחללה מקדושתה הרי היא כזרה והיא בכלל לאו דוכל זר לא יאכל קדש וכן היא דעת הר"י דכאן ועל זה הקשו התוספ' דלפ"ז צריך לישב מה דפריך לקמן ואימא נבעלה לפסול לה ח"כ דהרי בח"כ בלא"ה פסולה מטעם זונה דפסולה כמו חללה ואף די"ל לעבור עליו בשני לאווין כמו שתירצו התוספ' גופא לעיל מכ"מ יותר טוב לאוקמי' בחייבי לאווין דליכא איסור אחרינא מלאוקמי בח"כ לעבור עליו בב' לאוין דכל היכא דאיכא כא למידרש לא מוקמינן בלאווי יתירי כדאמרינן בפסחים ודף כ"ד) אבל מכ"מ אפשר לומר דלא הקשו כן רק לר"י לשיטתו שפירש לקמן (דף ס"ח) ואימא ח"כ דדלמא אח"כ לחוד קאי אבל לפי הי"מ שהביא רש"י שם דהקושיא אימא ח"כ נמי לק"מ דשפיר י"ל דמשום זונה ג"כ הוי ועיין מש"כ שם

בד"ה עשאה זונה. ולר"ע משום דגלי לן קרא: בזה מתורץ ג"כ מה שהקשו התוספ' בקדושין (ס"ז:) ד"ה מנא ע"ש כיון דלפי דבריהם רק אחר דגלי קרא דאין קדושין תופסין ושיש ממזר תלי הא בהא וא"כ פריך שפיר היא גופא מנ"ל שאין קדושין תופסין בח"כ, ולפ"ז שפיר י"ל דקושית הגמרא הוא לדידן דיש ממזר מח"כ ולא נצרך למה שנדחקו בתוספ' שקושית הגמרא היא לר' יהושע שלא אליבי' דהלכתא, אכן לתי' התוספ' שם דהקושיא לר' יהושע מתורץ מה שהקשו התוספ' לקמן וא"ת בקידושין וכו' דהא התם לר"י קאי דלדידי' לא תלי ממזרת בתפיסת קדושין

בא"ד. אבל קצת ק' דבפ"ק דתמורה: ע"ש בתוספ' דתמורה דלפי מש"כ שם דמיתורא דלמד דלא יחלל קדייק דקדושין תופסין מתורץ קושיא זו, גם י"ל לתרץ קושיתם לפמש"כ רש"י בתמורה (ו':) וז"ל ונ"ב דמצינו למימר בשינוי קונה וכו' אלא הכי תימא אנא דאמרי כמ"ד שינוי לא קני וכו' ע"ש, ולפ"ז רבא מודה דסתם מתניתן דהגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזילה דלא כוותי' דהך מתניתן ע"כ סבר אי עביד מהני רק דהוא סבר כר' יונתן דס"ל בב"ק (ס"ז.) לחד לישנא דמשלם הכלים משום דשנוי לא קני דאי עביד לא מהני וא"כ אין קושיא לר' יהושע די"ל דסבר ג"כ אי עביד מהני כסתם משנה דהגוזל וא"ל דלימא זה לאיכא בינייהו בין אביי ורבא שם כמו שאמר שינוי קונה איכא בינייהו, ז"א דהש"ס רצה למצוא נפקותא לדידן וזה אין נפקותא לדידן כיון דלא פסקינן כר' יהושע

דף מ"ה ע"א בגמרא מיתבי כותי ועבד הבא על ב"י: א"ל מה ראי' מר"ש בן יהודה אר"ש התימני כיון דת"ק קאמר הולד ממזר א"כ דלמא ר"ש התימני כת"ק ס"ל די"ל דהכי קפריך דמנ"ל לר"י לומר דר"ש התימני מודה בכותי ועבד כיון דאשכחן בפי' ר"ש בן יהודה דלא ס"ל כן ואי משום דת"ק ס"ל כן מזה אין ראי' דדלמא ת"ק כר' סימאי אליבי' דר"ע ס"ל דיש ממזר מח"ל אפילו דלאו דשאר ועל זה מתרץ דרבי היא דרבי ס"ל בפי' כר"ש התימני ואעפ"כ ס"ל דכותי ועבד הולד ממזר וא"ל איך אפשר לומר דת"ק כר"ם אליבי' דר"ע ס"ל דא"כ למה נקט כוחי ועבד דוקא ולא סתם די"ל דנקט כן משום ר"ש בן יהודה להשמיענו דאפילו מכותי ועבד אין הולד ממזר לדידי'

שם מאן הכל מודים רבי: מכאן ק' לדעת הרמב"ם דס"ל דלא יבנה אסמכתא בעלמא הוא כמו שכבר הזכרתי לעיל (מ"ד.) ושם תירצתי דרק לר"ע הוי לאו גמור אכן כאן קשה מנ"ל להש"ס דרבי לא ס"ל כר"ע בענין ח"ל והא דקאמר דיש אחר חליצה כלום היינו משום דס"ל דלא יבנה אסמכתא בעלמא הוא וכן ק' בסוגיא דלקמן (ס"פ אלמנה לכ"ג) ע"ש, ואולי י"ל דדייק דרבי ע"כ לאו כר"ע ס"ל דיש ממזר מח"ל דא"כ למל השמיענו מכותי ועבד דוקא הולד ממזר ולא נקט סתם אחייבי לאווין וא"ל הא לפי מסקנת הש"ס דמאן דמכשיר מכשיר אפילו בא"א משום דלא תפסי קידושין לא לדידי' ולא לאחריני שפיר י"ל דרבי ס"ל דיש ממזר מח"ל ולא תפסי בהן קידושין ואעפ"כ נקט כותי ועבד דוקא להשמיענו דאפילו מכו"ע הוי ממזר די"ל דאכתי הל"ל מחייבי לאווין ומכותי ועבד הולד ממזר כיון שיש לטעות גם לאידך גיסא דס"ל אין ממזר מח"ל

שם שהולד פגום לכהונה: עיין ברא"ש שהביא דעת הרי"ף שמסופק לענין דינא אי הולד פגום לכהונה מפני שראה למקצת רבוותא שלא הביאו דין זה והרא"ש הקשה עליו מה ספק יש בזה דהא ק"ו הוא וביותר ק' זה על הרמב"ם דנראה מדעתו דאפילו מכח ספק לא אוסר לכהונה שלא הביא דין זה כלל ואף דהמשנה למלך (הל' א"ב פ' י"ג) רצה להוכיח שדעת הרמב"ם דפגום לכהונה לפי מש"כ ה"ה שם אין זה מוכרח ע"ח והנלענ"ד ע"פ מה שהקשו התוספ' לקמן (ע"ז.) דלר' יוחנן דס"ל שם גר עמוני שבא על ב"י בתו כשרה לכהונה דיליף מקרא דבעמיו איך יליף הכא ק"ו לכותי ועבד לימא גר עמוני ליוכיח וכתבו דבשלמא לרשב"ג א"ש אבל לת"ק ור' יוסי קשיא והניחו בצ"ע, וצ"ל דריב"ל ואמוראי דס"ל הכא דהולד פגים כריש לקיש וכר' זכאי דתני קמי' דר"י ס"ל דס"ל (שם) דג"ע בתו פסולה לכהונה ולכן לדידן דפסקינן שם כר' יוחנן וגם כת"ק דרשב"ג בטל הך ק"ו וזה הטעם דרבוותא ושל הרמב"ם דהשמיטו דין זה, וא"ע ראיתי שגם בבית שמואל באהע"ז (סי' ד') הרגיש בזה, ובזה י"ל ג"כ מה שהקשו התוספ' לקמן (פ"א.) ד"ה לימא די"ל דרב המנונא ג"כ כר' יוחנן ס"ל וא"כ ליכא ק"ו לבני צרות די"ל בת כותי ועבד הבא על ב"י יוכיח דאיסורה שוה בכל וכשרה לכהונה

שם דאמר ר"י משום רבי שמעון: משום ר' ישמעאל צ"ל כדמוכח מסוגיא דקדושין (דף ע"ה) ע"ש וגם לקמן (דף ס"ח) גרסינן ר' ישמעאל

שם ומאן ר' יהודה הנשיא רבי: ק"ק לפמש"כ התוספ' בע"ז (ל"ו.) דרבי יהודה הנשיא שהוזכר שם שהתיר שמן הי' בן בנו של רבי א"כ מנ"ל דרבין פליג אדרב דימי דלמא הכא נמי ב"ב של רבינו הקדוש הי', וי"ל כיון דאמורא אמר הכא ה"ל למימר רבי יהודה נשיאה דרק בלשון משנה וברייתא קרי לי' הנשיא כמש"כ התוספ' שם. ועוד י"ל כיון שמזכירו עם רבי נתן מסתמא הי' רבי שהי' רבי נתן בזמנו וקשיש מיני' שהי' אב"ד בימי רשב"ג אביו של רבי כדמוכח וסוף הוריות) ולכן מזכירו קודם רבי

שם גמלא במדי אקבא רקדא: בפי' ענין המשל י"ל ע"פ מה שפירש הגאון ראו"ו זצ"ל מה דאמרינן יוליכנו אחריו אפילו למדי וכן חיישינן שמא ש"פ במדי מפני שבמדי אין מחשבין כסף כדכתיב (ישעי' י"ג) הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשובו עכ"ד והנה מה שגמל אף שהוא גדול רוקד בקב קטן אפשר מפני ב' דברים או משום שכר כסף שיהי' לו או לאדונו או להראות פלאי חכמתו ואחרי שעושה כן במדי אשר שם כסף לא יחשובו ע"כ הוא להראות חכמתו וזה דוקא אחרי שהוא גדול והקב קטן דאם שניהם גדולים או קטנים אין חדוש בזה וכמו כן מוטל על הגדול להראות הלכה למעשה ולכן אמר שימי ב"ח לרב אף שניחא לך ליתן בתך למיוחס מכ"מ תהי' כגמלא שהוא גדול ומרקד בקטן ואפילו שלא לשום שכר וכן תעשה גם אתה וע"ז השיב רב אינני מונע מפני שהוא קטן ביחוס אפילו יהי' גדול כיהושע לא אתן לו בתי שבלא"ה אינני חפץ בו, ועוד י"ל מה