ארצות י-הודה צב

דלישראל נמי אסור משום חצי שיעור וכדברי הרא"ש דהא הטעם דחצי שיעור אסור משום דחזי לאצטרופי ובקטן לא שייך חזי לאצטרופי. אך בעיקר דינא דרמב"ם דכתב דשיעורים לישראל נאמרו ולא לב"נ לא קשה מי איכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ואיך יהי' אסור פחות מכשיעור לב"נ. לא קשה די"ל דהא בישראל נמי אסור בחצי שיעור והיכא דלישראל אסור לא שייך מי איכא מידי כתוס' (חולין ל"ג). ובחדושי הארכתי לבאר דדינא דרמב"ם הנ"ל דשיעורין לישראל נאמרו כו' תלי לפי מ"ש המל"מ (פ"א מהחו"מ) דלר"י דסובר חצי שיעור אסור מה"ת סובר דסתם אכילה בכ"ש ואתי הלכתא ואפקא לכזית לענין מלקות אבל לר"ל סתם אכילה בכזית ע"ש. א"כ י"ל דע"כ לא כתב הרמב"ם דינו דלא ניתן שיעורים לב"נ אלא אליבא דהלכתא דקימ"ל כר"י וסתם אכילה בכ"ש רק ההלכתא גרעה שלא לענוש פחות מכזית וא"כ י"ל דההלכתא לא קאי אלא שקבלו הלמ"מ משא"כ לב"נ סתם אכילה הנאמר אצלם בכ"ש לכן הי' נהרג ב"נ עליו. אבל אליבא דר"ל דס"ל דחצי שיעור מותר מה"ת לדידן ה"ה לב"נ ועוד כיון דלדידיה סתם אכילה בכזית משמע גם לב"נ הוה בכזית. ועוד הוכחתי דדוקא לענין הלכה לר"י פסק הרמב"ם דינו דאל"כ אלא אף לר"ל דסובר חצי שיעור מותר מה"ת קשה מי איכא מידי דלב"נ אסור ולדידן מותר. אבל אי נימא דרק לר' יוחנן שפיר דהא גם לדידן אסור מטעם חצי שיעור והארכתי הרבה לפלפל בזה

והנה באיסורי דרבנן אי חצי שיעור אסור או לא לכאורה לפי דברי התוס' (שבועות כ"ג) דאף באיסור תורה לא מקרי מושבע ועומד בחצי שיעור מכש"כ בדברי סופרים בודאי נמי איסור ליכא אף מדרבנן אך באמת דברי הגמרא (דריש יומא ע"ד) שהקשו לר"ל דסובר דחצי שיעור אסור מדרבנן אי הכי לא לחייבו קרבן שבועה עלה ופירש רש"י דהא מושבע ועומד עלה בלאו דלא תסור. הרי דבדברי סופרים מקרי מושבע ועומד אף בלאו דלא תסור וכבר הקשינו לעיל מגמרא זו לדברי התוס' הנ"ל ע"ש. ובש"ך יור"ד (סי' קי"ט ס"ק כ"א) הכריע ג"כ דבאיסורי דרבנן שייך לומר מושבע ועומד בלאו דלא תסור. ואחר העיון לכאורה אי נימא דחצי שיעור הוא מכל מריבוי ואינו מפורש בתורה לא סתרי מגמ' דברי התוס' דשבועות. דאיסורי דרבנן דאסמכינהו ינהו אקראי דלא תסור ומפורש בתורה חמירי ואסורים אף בחצי שיעור. משא"כ בחצי שיעור דהוא רק מרבוי דכל. אך דעת התוס' ביומא דלא מכל אתרבי חצי שיעור. דהקשו דלמה לי כל תיפוק דחזי לאצטרופי ודעת התוס' דבדרבנן לא נאסר חצי שיעור ולשיטתם אזלי (בחולין ל"ד) ד"ה והשלישי כו' ואע"ג דחצי שיעור אסור מה"ת בפסול הגוף דרבנן לא החמירו ומבואר דעתם דבדרבנן חצי שיעור מותר עיין בלב אריה על חולין. ובספר בכור שור (ריש חולין ד' ג'

) ומעתה שזכינו לדברי התוס' דחולין ולשיטתם דבדרבנן לא שייך חצי שיעור נבא לבאר באיסורי שבת אי שייך חצי שיעור אשר האריכו האחרונים בזה ועיין בתפארת ישראל בחדושיו (לפרק א' דשבת) דהקשה דלמה עקירה בלא הנחה פטור. אבל אסור מדרבנן לאסור מה"ת בעקירה בלא הנחה מידי דהוה אחצי שיעור דאסור משום דחזי לאצטרופי וה"נ עקירה חצי לאצטרופי להנחה והאריך שם אי שייך חזי לאצטרופי באיסורי שבת ע"ש. והנה המל"מ (פ' ח"י מהלכות שבת הלכה א') וז"ל וכל השיעורין שנאמרו במס' שבת לגבי ט"ל מלאכות הוא דוקא לחיוב חטאת. אבל איסור מן התורה איכא אף בפחות מכשיעור דקימ"ל חצי שיעור אסור מה"ת וכ"כ רש"י (פ' כלל גדול ד' ע"ד) אההיא דאמרינן התם וכי מותר לאפות פחות מכשיעור וכ"כ בהג"א ר"פ המוציא יין עכ"ל וכן הלח"מ (פ' שלישי מהלכות שבת הלכה ב') חדש מסברא דנפשיה דחצי שיעור באיסורי שבת אסור כמו בשאר איסורין ותירץ בזה הרבה קושיות שם והרבה מה אחרונים בנו דיק שכן דעת רש"י (שבת ע"ד) וכי מותר לאפות פחות מכשיעור. דמבואר דחצי שיעור אסור באיסורי שבת. ולדעתי אין ראיה מדברי רש"י, דבודאי הדבר פשוט דיש לחלק בין חצי שיעור דמלאכה היינו שעשה חצי מלאכה כקושית הגאון בעל תפארת ישראל בעקירה בלא הנחה דהוא חצי מלאכה לחצי שיעור דמלאכה שלמה אלא שעשה פחות מכשיעור דבזה ודאי חייב מאחר דמלאכה שלמה עשה ואף בלא חצי לאצטרופי הרי עשה מלאכה שלמה אלא שלא עשה כשיעור שלה והרי גדולה מזו מצינו דבשנים, שעשו מלאכה שלמה דפטורים מבעשותה כולה ולא מקצתה ובזה יכול וזה יכול חייבים וזהו טעמא דמלתא מאחר דכל אחד עשה מלאכה אלא שחסר השיעור ומאחר דזה יכול לעשות כולה וזה יכול הוי כאלו עשה כל אחד מלאכה שלמה וזה נכון בסברא. ולדעתי נראה עוד לחדש דבכזה היכא דעשה מלאכה שלמה אלא פחות מכשיעור אף לר"ל דסובר חצי שיעור מותר מה"ת בשאר איסורים וכהאי גונא בשבת נמי היינו בחצי מלאכה. אבל היכא דעשה מלאכה שלמה אלא בפחות מכשיעור הוה כאלו עשה כולה דאף בלא חזי לאצטרופי חייב דהוה כזה יכול וזה יכול דהוה כאלו עשה כולה וחייבים

ובזה מתורץ היטב קושית התפארת ישראל השניה דלר"ל דסובר חצי שיעור מותר מה"ת אי יפרנס הברייתא דשבת (ד' צ"ב) דבעשותה כולה ולא מקצתה דפטור מקרבן ש"מ דאסור מה"ת והרי לא הוה רק חצי שיעור ע"ש. דלדברינו שפיר דעשו כל המלאכה רק שעל ידי שניהם נעשה וכל שזה יכול וזה יכול שפיר עשו כל השיעור. ובזה גם ר"ל מודה באופן דמדברי רש"י (ד' ע"ד) אין ראי' באיסורי שבת אי חצי שיעור אסור דשם הוי מלאכה שלמה בפחות