ארצות י-הודה פט

בשבועה לא שייך חצי שיעור אסור ורק לרע"ק דס"ל בכל איסורים במשהו לא בעינן מפרש

והנה מאחר שזכינו לכ"ז. נבוא לבאר דעת הרמב"ם דפסק (פ"א מהל' חומ"צ ופ"ג וי"א דמאכלות אסורות) דחצי שיעור אסור מה"ת. ופסק (בפ' ה' מהלכות שבועות) באומר שבועה שלא אוכל כ"ש מנבילה וטריפה דקשה איך חל אסור שבועה אנבילה אף במפרש חצי שיעור. הא בנבילה נמי אסור חצי שיעור וכקושית התוס'. ותירוצם נדחה מסוגיא כנ"ל וכן קשה מהר"ן אך נראה לתרץ הרמב"ם והר"ן לע"ד בדרך מרווח. דלהרמב"ם והר"ן משום איסור תורה לא מקרי מושבע ועומד ושפיר חל איסור שבועה בחצי שיעור מפורש על נבילה. ולא קשה מידי מסוגיא דיומא. דלהמתבאר מהר"ן (נדרים ח') להמעיין שם דבנשבע לקים המצוה לא שייך לומר אין איסור חל על איסור. ובאמת חייל השבועה לענין הלאו ופטור רק מקרבן משום דליתא בלאו והן. ואך בנשבע שלא לעבור בזה שייך אין אחע"א ולא חייל כלל כמו בכהת"כ דאין אחע"ח. וכיון שזכינו לדברי הר"ן הנ"ל דבנשבע לקיים המצוה חייל השבועה לענין הלאו אפי' נגד איסור לאו אחר. מכש"כ לענין איסור תורה לבד כמו חצי שיעור דנבילה. דאסור משום חצי שיעור כמו בשאר איסורים. בודאי חל השבועה במפרש ולא מקרי מושבע ועומד. ואתי שפיר דלא קשה מסוגיא דיומא דפריך אי הכי לא לחייב עלה קרבן שבועה כנ"ל דהקושיא רק מקרבן שבועה דלא לחייב משום דליתא בלאו והן. אבל לענין איסור חל השבועה לענין הלאו. אבל להתוס' דחולקים על הר"ן עי' תוס' נדרים דכתבו דפרכת הש"ס מושבע ועומד. לאשמעינן דמותר לשבע ולקיים המצוה ולא חשיב שיעבור על שבועתו. הא א"נ לא מקיים לא עבר על השבועה דמושבע ועומד. הרי דלא עבר כלל אפי' על הלאו. לא ניתן להאמר כן. ועיין בחדושי רעק"א בתשובתו האחרונה לחלק הכתבים. דהבין כונת הר"ן כן בדרך זה ודעת הרמב"ם כהר"ן בזה. ויתורץ היטב דברי הר"מ וגם קמה ראיתנו מדברי התוס'. ולפי דברי הר"ן הנ"ל שהבאתי יתורץ היטב קושית הנב"י שהקשה בכמה מקומות דאמאי קאמר והא מושבע ועומד ואמאי לא קאמר דאין אחע"א. ע' בנב"י מהד"ק חא"ח (סי' ל'ו) שהקשה זאת ע"ש דתירץ. ונראה דעתו דאי לאו דאין שבועה חלה. משום מושבע ועומד לא הוי אכפת לן הא דאין אחע"א בעלמא והכא הוי שבועה חיילא ע"ש. ובס' אבני מלואים להגאון בעל קצה"ח בתשובותיו (סי' י"ב) השיג עליו. דודאי גם בשבועה שייך אין אחע"א. וחדש אפכא החילוק בין אחע"א ובין מושבע ועומד. דלטעמא דאין אחע"א גם האיסור השני חייל. אלא דאין עונשין עליו לענין קרבן ומלקות. אבל אסור מיהא רכיב עלה., אבל לטעמא דאין מושבע ועומד לא מצי למיסר אנפשיה כלל ואין כאן חלות השבועה כלל ע"ש. ולדברינו הנ"ל דברי הנב"י נכונים לפי פירושינו בדברי הגמרא דיומא. דהקושיא רק מקרבן שבועה דלא לחייב. אבל לענין איסור בודאי חל. וכדעת הר"ן שזכרנו אך לדברינו יתורץ נמי קושית הנב"י. דאמאי לא קאמר הגמ' דאין אחע"א. דלדעת הר"ן שזכרנו מבואר החלוק בין נשבע לקים המצוה. דשפיר חל לענין הלאו ורק מקרבן פטור לנשבע שלא לעבור דלא חייל כלל. ואתי שפיר במקום דנשבע לקים המצוה וחל השבועה לענין הלאו. ולהכי לא קאמר דאין אחע"א. ובחדושי בארתי עוד דלא נוכל להוכיח דבשבועה איכא חצי שיעור כמו בשאר איסורים דאל"כ איך מוקי ר"י בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים הא אפי' בכולל קל על חמור לא חל ואיך חייל שבועה דלא נכלל בו חצי שיעור אי נימא דחצי שיעור מותר בשבועה. אנבילה דאסור חצי שיעור והוי קל על חמור. דזה אינו דהא דבשבועה לא שייך חצי שיעור. לא משום קלות האיסור הוא דבאמת שבועה חמור והא דשרי בו חצי שיעור. הוא משום דבאיסור הבא ע"י עצמו אמדינן דעתו ואם הוא לא קבל על עצמו אלא בכזית. ואיך נוכל לאסור חצי שיעור דהוא לא קבל על עצמו אלא בשיעור שלם וזה פשוט. ובדרך פלפול אמרתי לתרץ דברי הרמב"ם הנ"ל דפסק דחצי שיעור אסור מן התורה. ופסק בפ"ה מהלכות שבועה שבועה שלא אוכל כ"ש מנבילה וטריפה. דקשה איך חל איסור שבועה אנבילה וטריפה דחצי שיעור נמי אסור. וכקושית התוס' על ר' יוחנן ותירץ התוס' דמשום איסור תורה לחוד לא מקרי מושבע ועומד נדחה ונסתר מדברי הגמ' ריש יומא כנ"ל ואשר באמת קשה להתוס' איך יפרשו דברי הגמרא הנ"ל

ואמרתי לתרץ בדרך פלפול בדרך נכון דלא קשה מגמרא הנ"ל. דהנה (ביומא ל"ו) סובר ר' ירמיה אליבא דר' יוסי הגלילי דלאו דנבילה הוי לאו הנל"ע להעשה דלגר אשר בשעריך וכו' והנה הגאון בעל יד המלך חדש לענין ספקו של החכם צבי אי בבל יראה שייך חצי שיעור או לא. וחדש הבעל יד המלך דהיכא אמרינן דחצי שיעור אסור מה"ת היכא דבשיעור שלם איכא מלקות אז חצי שיעור איכא רק איסור תורה לבד דחצי שיעור הוא נחות דרגא משיעור שלם אבל היכא דעל שיעור שלם ליכא מלקות אזי חצי שיעור מותר וליכא איסור ולהכי בבל יראה דאלאו שלם ליכא מלקות משום דהוי להנל"ע כפסחים (צ"ה) בפרטיה מאי קא ממעט ליה בל יראה ובל ימצא דדמי ליה דהוי להנל"ע. וא"כ אשיעור שלם ליכא מלקות ולהכי חצי שיעור מותר וא"כ אתי שפיר דברי התוס' והר"מ דלהכי חייל שבועה במפרש חצי שיעור על נבילה. משום דבנבילה חצי שיעור מותר מאחר דלא לקי אשיעור שלם משום דהוי להנל"ע וחצי