ארצות י-הודה נא

בדבר זה מדברי התוס' ריש הכותב ד"ה כדרב כהנא דהקשו התוס' דבלא רב כהנא נמי למה לא יוכל להסתלק בעודה ארוסה מידי דהוה אשאר כסות ועונה דלר' יהודא בדבר שבממון תנאו קיים ור"מ נמי לא פליג אלא משום דקסבר מתנה על מ"ש בתורה תנאו בטל. ותירצו די"ל דהכא מיירי באומר שלא על דרך תנאי אלא אומר דין ודברים אין לי בנכסיך כו'. והשתא מייתי מדרב כהנא דנהי דמכח התנאי לא מהני מכח סלוק בעלמא מועיל דמוכח מדברי התוס' דלמ"ד דבדבר שבממון תנאי קיים מ"מ סלוק לא מהני בדאו' ודוקא בדבר שתקנו לטובתו מהני סלוק כמ"ש התוס' עכ"ל. ואין בזה סיפוק לדחות דברי הקצוה"ח הנאמרים באמת דקושית התוס' בלא רב כהנא יוכל לסלק מכח תנאי גמור דלר' יהודא בדבר שבממון תנאו קיים. ועל זה תרצו דמיירי באומר שלא על דרך תנאי דלאשה איבעיה לאתנוי ומתנה הבעל והוי פטומי מילי בעלמא ולא הוי התנאי תנאי גמור. אבל משום סלוק מהני אפי' שלא בתנאי ואף דהבעל מסלק נפשיה מנכסי האשה מהני סלוקו וחדשו התוס' דבסלוק לא בעינן משפטי התנאי. וכבר תירץ הגאון בעל אבני מלואים (בסי' צ"ב ס"ק א') תמיהת הגאונים דעכשיו דנוהגין לעשות חופה וקידושין בבת אחת לא מהני סלוק דקודם הקדושין לא מהני סלוק ואחר החופה הו"ל נשואה ותו לא מהני סלוק אפי' בקנין כמ"ש בש"ע (סעיף ח'). ועי' בתשובת חות יאיר (סי' מ"ז) דהאריך בזה. והא"מ תירץ על פי דברי התוס' הנ"ל דהיכא דהוי דרך תנאי' מצד האשה בשעת קדושין פשיטא דמהני ולא גרע משאר וכסות דמהני תנאי הבעל ה"ה בפירות וירושה מהני תנאי האשה כיון דקיימ"ל כר' יהודא דבדבר שבממון תנאי קיים ומהני סלוק מצד התנאי ולא מכח סלוק אלא מכח תנאי גמור באופן המועיל קודם הנשואין ובהכי סגי ע"ש. הרי ברור שפתיו מללו כהבנתו בתוס' דחדשו דבסילוק לא בעינן משפטי התנאי ואף שלא בדרך תנאי מהני: סימן כב

שאלה באחד שעשה שליח להרוג את חבירו באופן דלו הי' מותר מן הדין בזה"ב כגון בגואל הדם דקיימ"ל ברע"ק (מכות י"ב) במתניתין דהי' רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו (עיין רמב"ם פ"א מהלכות רוצח הלכה י"א) אם עשה שליח אי חייב השליח כיון דלהמשלח הי' מותר אף לשליח ליכא איסורא או דלמא אף דלהמשלח הי' מותר מיהו לדידיה אסור

תשובה לכאורה מבואר זאת בראי' נכונה מגמרא (קדושין מ"ג) דשמאי הזקן אומר שולחו חייב דכתיב אותו הרגת בחרב בני עמון והתם לדוד הי' מותר דמורד במלכות הוה ועוד דיואב מוכרח הי' לעשות מצות המלך ובכל זאת נענש יואב על אשר לא דרש אכין ורקין דהי' מותר לעבור מצות המלך כדדרשינן (סנהדרין מ"ט) אשר פגע בשני אנשים טובים ממך שהם דרשו אכין ורקין כו' וראי' ברורה מכאן דאפי' היכא דמוכרח לעשות שליחותו כגון דאומר לו הרוג את פלוני ואם לא אהרגך נמי אסור כמו ביואב דמוכרח הי' לעשות מצות המלך דאם לא יהי' מורד במלכות ובכל זאת נענש. אמנם באמת אחר העיון עיקר הספק ליתא ואין ראי' מגמרא דבשפיכות דמים שאני דיהרג ואל יעבור ואף דהוי כמו חצר דבע"כ מותיב ביה מקרי שליחות לדבר עבירה מהאי טעמא דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי כו'. ולכאורה עלה בדעתי להביא ראי' לזה ממה שכתבו האחרונים ומכללם בעל ספר קצוה"ח (בסי' ק"ה אות א') דכל הים דלהמשלח אין עבירה פטור השליח. דלא אמרינן אין שליח לדבר עבירה אלא בכהן דאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה דעבירה הוא למשלח ע"ש שהשיג בזה על הפ"י (בכתובות פ' הכותב) דביאר הטעם דלא מהני שליח היכא דחב לאחרים משום דאין שליח לדבר עבירה וכיון דחב לאחרים הוי עבירה והשיג עליו מאחר דלהמשלח ליכא עבירה ממילא השליח פטור והביא ראי' לזה מדברי התוס' פ"ק דגיטין (ד' י"ב) גבי פלוגתא דר"א ורבנן במי שליקט את הפאה ואמר זו לפלוני עני דר"א אמר זכה וחכ"א יתננה לעני הנמצא ראשון ואמרינן שם בטעמא דרבנן משום דכתיב לא תלקט לעני לא תלקט לעני והקשו בתוס' למ"ד פ"ק דתמורה כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני לקני העני ע"ש ואע"ג דהשליח עבר אמימרא דרחמנא וא"כ נימא אין שלד"ע אלא ודאי היכא דאין העבירה למשלח אלא לשליח בענין כזה הוי שליחות עכ"ל וכ"כ בתשובת רע"א (סי' קצ"ד) ע"ש שתירץ בזה הגאון רש"א סתירת דברי התוס' במ"צ (ד"י) ד"ה דאמר לישראל כו' דמבואר שם דאף דהשליח בר חיובא בלאו דלפני עור מ"מ כיון דזאת האשה אם מקדשה לעצמו ליכא עבירה מקרי לאו ב"ח ומדברי התוס' שם אקפי לי קטן כתבו ה"ה דהומ"ל אקפי לי גדול ותמוה הא בזה גם אם עושית המעשה דהקפת גדול לעצמה עברה על לפני עור וא"כ בר חיובא היא ע"ש שהחמיר מאוד בזה הגאון רע"א ותירץ בנו שם בזה דהיכא דלהמשלח ליכא עבירה רק לגבי השליח פטור השליח א"כ שפיר בהאי דקדיש ליה הקשו התוס' דנימא אין שלד"ע מטעם דהמשלח נמי עובר. אבל בהאי דאקפי ליה כו' ע"ש וא"כ להאי כללא לכאורה בזה בנד"ד נמי כיון דלהמשלח ליכא עבירה ממילא פטור השליח. אמנם לדברינו הנ"ל דבשפיכות דמים שאני דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי כו' לא שיין האי כללא

אמנם מה דיש להסתפק בדבר זאת אם הכריחו