ערכין כט:

מַתְנִי' הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל אֵינוֹ מוּתָּר לִגְאוֹל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ

הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אוֹ שְׁנַת שְׁבִיעִית אֵינָו עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן נָרָהּ אוֹ הוֹבִירָהּ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִיא מְלֵיאָה פֵּירוֹת הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים

גְּמָ' הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל וְכוּ' אֵינוֹ גּוֹאֵל לָא קָתָנֵי אֶלָּא אֵינוֹ מוּתָּר לִגְאוֹל אַלְמָא קָסָבַר אִיסּוּרָא נָמֵי אִיכָּא דַּאֲפִילּוּ קַרְקוֹשֵׁי זוּזֵי נָמֵי אָסוּר

וְלָא מִיבַּעְיָא מוֹכֵר דְּקָאֵי בַּעֲשֵׂה דִּכְתִיב בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ אֶלָּא אֲפִילּוּ לוֹקֵחַ נָמֵי קָאֵי בַּעֲשֵׂה דְּבָעֵינַן שָׁנִים תִּקְנֶה וְלֵיכָּא

אִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ רַב אָמַר מְכוּרָה וְיוֹצְאָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ מְכוּרָה כׇּל עִיקָּר מַאי טַעְמָא דִּשְׁמוּאֵל קַל וָחוֹמֶר וּמָה מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר

וּלְרַב לָא אָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר כִּי הַאי גַוְונָא וְהָתַנְיָא יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה עַכְשָׁיו שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר

הָתָם לָא הָדְרָא מִיזְדַּבְּנָא הָכָא הָדְרָא מִיזְדַּבְּנָא

מֵיתִיבִי אַחַר הַיּוֹבֵל שָׁנִים תִּקְנֶה מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרִין סָמוּךְ לַיּוֹבֵל מוּפְלָג מִן הַיּוֹבֵל מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי רֹב הַשָּׁנִים וּלְפִי מְעוֹט הַשָּׁנִים

וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לֹא יִמְכּוֹר וְאִם מָכַר אֵינָהּ מְכוּרָה אָמַר לְךָ רַב אֵינָהּ מְכוּרָה לְמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת אֲבָל מְכוּרָה הִיא וְיוֹצְאָה

וְאִי אִיזְדַּבּוֹנֵי מִיזְדַּבְּנָה תֵּיקוּם בִּרְשׁוּתֵיהּ עַד בָּתַר יוֹבֵל וּבָתַר יוֹבֵל נֵיכְלַיהּ שְׁנֵי תְבוּאוֹת וְנַיהְדְּרַהּ מִי לָא תַּנְיָא אֲכָלָהּ שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל מַשְׁלִימִין לוֹ שָׁנָה אַחֶרֶת אַחַר הַיּוֹבֵל הָתָם נָחֵית לַאֲכִילָה הָכָא לָא נָחֵית לַאֲכִילָה

אָמַר רַב עָנָן שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי חֲדָא הָךְ וְאִידַּךְ הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹיִם אוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת

חֲדָא הָדְרִי זְבִינֵי וַחֲדָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְה[וּ]

אָמַר רַב יוֹסֵף נִיחְזֵי אֲנַן מִדְּתַנְיָא בְּבָרַיְיתָא הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּקָרֵי לֵיהּ לִשְׁנֵי רַבּוֹ אַלְמָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי וְכִי קָאָמַר שְׁמוּאֵל הָכָא אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין