עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעמודי אור

עמודי אור רמט

Amudei Ohr 249 · עמודי אור · free full Hebrew text

Open in the reader →

ד) קושיית רש"א, פלפול על דברי הנוב"י והשגה עליו. ה) לפי המתבאר לר"מ ישתנה דין זה. ו) ביאור בשמועה דיבמות בשיטת רבנן. ז) מתוך מ"ש נתיישבו כל השמועות ושיטת ר"ש הזקן. ח) דין זונה מינקת, דעת הנוב"י ומה שקשה עליו. ט) דין מחודש א"א שנתעברה באונס אם צריך בעלה לפרוש הימנה כדין מעוברת ומינקת חבירו, הכרעה דלא בעינן הפרשה. י) מזה תסתער לנו קושיא עצומה על שי' ר"ש הזקן, ומוכרח דבזונה לא גזרו כלל. יא) דברי הגמ"ר ומה שהקשו עליו. יב) דין מחודש בשיעור שכר הנקה יוצא לנו מדברי הסמ"ג. יג) ועפ"ז מתבארים דברי הגמ"ר לענין זונה. יד) דעת הנוב"י להקל בזונה כמ"ש מהרי"ו משום דזכות לא שכיח, קושיות על דבריו מדברי התוס' והרא"ש. טו) עוד תמי' עליו דכאן אינו ענין לזכות לא שכיח שאמרו חז"ל. טז) מ"מ יצא מתוך דברינו דבר מחודש לדינא. יז) בכ"ד דקאי אב ומודה שהוא בנו יש לומר דלכ"ע יש להקל בזוכה. יח) דין הכתובה אם תשאר תחת בעלה. יט) יש לדונה כעוברת על דת. כ) נאמנות' להבא באיסור נדה, עוד פרטים בענין השאלה, דברי הגאון מוהר"ח זצוק"ל בחשש תקלה בנדותה

פג לחכם אחד בעסק עגונה משאל"ס. א) דברי הפו' והטור ומה שקשה עליהם. ב) דעת הרי"ף ודקדוק הסוגיא ביבמות. ג) גדר מלחמה יש בה שני ענינים, תמי' על הט"ז ביו"ד לענין חזקת חיים. ד) דעת הפו' דבאיתרע חזקה ע"א נאמן גם בדבר שבערוה, קושיות וספיקות בסוגיא. ה) ביאור הירושלמי באורך. ו) הירושלמי חידש לנו ספק אחר בספינה שטבעה, ביאור דברי רמ"א בזה. ז) ביאור ויישוב השמועה, השגה על ס' עא"ר, יישוב קושיית השואל. ח) שי' הרי"ף, השגה על הנוב"י. ט) הקושיא שהקשה הנוב"י יש להקשותה לכ"ע. י) אם מצאו מת ולפני שני ימים לא הי' שם יהבינן לי' חזקת חיים, ראי' ממשנה דכלים באורך. יא) ראי' לזה מהתוספתא. יב) ביאור המשכה והתוספתא דנגע באחד בלילה. יג) הא דנקיט ראוהו חי מבערב, דקדוק לשון המשכה, מה שתמהו התוס' בסוטה, ר"מ ורבנן ביסוד זה פליגי, ולטעמייהו בב"ב אזלי. יד) העולה מזה לדינא, ביאור הדברים, ודין ס' אבילות בכה"ג. טו) דינים היוצאים מתוך התוספתות, ובזה יתבארו טעם האוסרים בס' ג' ימים וטעם המתירין. טז) עובדא דדגלת יש לפרשה בענין אחר. יז) לשי' הרא"ש והטור ליכא למפשט מעובדא דדגלת. יח) יישוב לשון הטור לפי העולה לדינא, בהג"ה דקדוקים על שיטות הפוסקים. יט) מה שהחמיר הטור יתבאר יפה, ועולה מתוך הסוגיא, ביאור דברי הרא"ש. כ) יש מקום לפרש לשון הש"ס וכן דברי הרא"ש בפנים אחרים. כא) צד להיתר בנ"ד דלא מקרי אשתהי. כב) דין מחודש ע"פ סוגיא דבכורות. כג) בהכרת בכורה לא בעינן עדות, ביאור דעת הפו', היוצא לדינא

פד בעסק עגונה. א) סימני בגדים סמוכים להנהרג אי מהני, דעת הב"ש בזה, דברי הפו' דחיית דבריו, ראי' ממשנה דטהרות. ב) יש לומר דסמיכות הדבר הוה כסימן, ובדאו' לא סמכינן עלה, ראיות מכ"מ דסמכינן אקורבה דמוכח, חקירה במשנה דחורי נמלים, הערה מתוספתא אי מהני יאוש הנפקד, קושיית המרדכי. ג) תליא במחלוקת, וחזקה מעיקרא, ובהכי ניחא דלר"מ לטעמי' חיישינן. ד) ראיות מכ"מ דסמכינן אקורבה כה"ג, רק נשאר לפנינו חשש שאלה. ה) דעת הרא"ש לחלק בין ממון לאיסור, קושיית המשכנות יעקב, קושיא על הש"ך מסוגיא דב"מ גבי סימני הגט. ו) ביאור שי' הרי"ף בזה, מה שיש להעיר על הרא"ש. ז) קושיית הנוב"י איך מדמינן סימני הגט לסימני אבידה הא בגט איכא חזקת איסור, חקירה בסימני אבידה אם הם כדי להוציא מיד המוצא או מיד רובא דעלמא, דברי הרמ"א באומר שדה מכרתי ואיני יודע למי שהאומר אני לקחתי נאמן. ח) מה שיש להקשות ע"ז, שיטת הירושלמי, ביאורו יפה, וקם דינו של רמ"א. ט) עיקר נאמנותו שם משום דמירתת שלא יכחישנו. י) תמי' על הש"ך, ביאור סוגיא דב"מ, מכאן מתבאר מה שנסתפקנו בדין סימני אבידה. יא) ראי' לזה מסוגיא דב"מ. יב) יישוב קושיית הנוב"י, יישוב קושיית התוס' על רש"י בספק הינוח יג) חשש שאלה אינו אלא שיועיל לדבר אחר אבל בי' גופי' לא חיישינן, והיכא שאינו נגד חזקה מועיל אף לדבר אחר. יד) יישוב לסוגיית הש"ס דחמור בסימני אוכף, יישוב קושיית הפו'. טו) שטר שנפל לית בי' דין חזקה, ראי' לזה, יצא מזה שכתבנו דבאינו נגד חזקה לא חיישינן לשאלה טז) בדין א"י מסלפ"ת בידוע לו על מה מחפשים, עוד ריעותא בנ"ד מדברי המרדכי. יז) משנה דיבמות בפונדקית, ומה שיש לדקדק על שיטת הפוסקים, טעם שאין בודקין עדי נשים בדו"ח תמוה לכאורה. יח) יש לפרש ע"פ סוגיא דסנהדרין, דחי' לזה מדברי התוס'. יט) חקירה אם יש לקיים מקצת עדות דלא מהני לחודה מכח קיום השאר, סוגיא דסנהדרין פלוני רבע שורי, מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. כ) דעת הרא"ש במכות כהראב"ד, יישוב שי' הטור שעולה כדעת הרא"ש, השגה על הנוב"י, קושיא על שיטת הרשב"ם ורש"י. כא) מחלוקת הסו' יש לה מקור בש"ס סנהדרין דפליגי בהכי אמוראי אי מהני מגו גבי עדות, יישוב דעת רש"י והרמב"ם. כב) ביסוד זה נחלקו גם תנאים, ביאור הירושלמי והיוצא ממנו. כג) יתבאר בזה דר"ע ורבנן בב"ב לענין חצי דבר לטעמייהו אזלי, בהג"ה ביאור הירו' בסנהדרין, הצעת הדין שלפנינו בפרטיו, ובזה יתבאר טעמו של ר"ע בעדות אשה. כד) פרטים בדיני דו"ח, ביאור מחלוקת ר"ע ורבנן ותשובותיהם בעובדא דפונדקית. כה) שיטת הירו' בכל מה שכתבנו, גירסתו היא משונה, ביאור נכון לגירסתו. כו) בזה יתבאר דהירו' איכו סותר ולא היפך מש"ס דילן, סיוע מסוגיא דב"ק לדינינו. כז) דקדוק ספר מה"צ ויישוב קושייתו, ביאור מחודש בירושלמי. כח) מסקנא היוצא לדינא

פה לחכם אחד בענין האמור. א) לקיים דברי בדחיית ראיית הפ"י, ראיית הנתיבות יש לדחות. ב) לחזק ראיותי ביסוד קורבה דמוכח. ג) לחזק דברי בענין חוהנ"ח, תמי' על דברי החכם בענין פירש לפנינו ד) קיום דברי בחשש שאלה. ה) ביאור דברי בענין שטרות בחפיסה. ו) ביאור דברי בענין שאלה ובענין פירות בכלי וסתירת דברי החכם. ז) בענין עדות לארוסה יישוב דברי והשגה על החכם, יישוב דברי הב"י. ח) מה שדקדק בענין עדות אשה יישוב נכון, וכן בענין א"י מסלפ"ת באור דברי. ט) יישוב דברי בענין הירו' באור מחודש בזה, השגה על הש"ך בענין כוונה לעדות. י) לחזק דברי בס"ש על המה"צ. יא) לחזק דברי בדין נחיל של דבורים לקצוץ שוכו, מסקנא לדינא

פו בעסק עגונה לא' מחכמי הדור. א) אם יש לסמוך עלי' שזה הי' בעלה, הכחשת בת הנפטר להעד לא מהני לפי דעת הפו', אולי יש לחשבה לקטטה מה שהניחה עגונה זמן רב. ב) דעת הרמב"ם בענין קטטה, יישוב דברי התוס', נ"מ בדינו וטעמו של הרמב"ם. ג) יש סמוכין ויסוד לדעתו מסוגיא דגיטין דחיישינן שמא תשכור עדים, ביאור הסוגיא. ד) דברי הר"ן בקדושין צריכים תלמוד

פז על ענין הנ"ל להחכם הנ"ל. א) בענין הכחשת בת הנפטר, סיוע לדברי, מה שיש להשיב על דברי רע"א בזה. ב) ביאור דברי שכתבתי דבת הנפטר אינה נאמנת להכחיש שהיא מה' נשים דסניין להדדי. ג) לחזק דברי דלית כאן חשש קטטה בביאור נכון. ד) ביאור סוגיא דקטטה באורך ושיטות הפו', ויצא מזה דלא שייך כן בנ"ד. ה) לחזק דברי ביישוב דעת הרמב"ם לתרץ קושיות החכם על דברי. ו) לחזק דברי שכתבתי על התוס' בחולין. ז) השגה על החכם שהשיב על קושייתי על הר"ן, שהדברים מפורשים כדברי. ח) חקירה בגדר שגגה ואונס באשה, בהג"ה חדושי דינים בענין יצר אלבשי', השגות על האחרונים, ביאור ענין נערה המאורסה בתורה, דין מחודש בקטנה שהשיאה אביה מאי הוה למיעבד, דברי הרמ"א בענין יבום, יסוד מהתוספתא. ט) אם נאמן ע"א בדבר שבערוה שלא כנגד חזקה. י) יש לומר דגם באבידה בעינן שני עדים, ביאור דברי הר"ן, ראי' לזה. יא) יישוב לקושיית החכם על הרא"ש, השגה על הנוב"י. יב) יישוב סוגיא דכתובות בענין חתמו שקר ואל תהרגו ע"פ סוגיא דסנהדרין, ר"י ורבנן שם לטעמייהו. יג) דברי הקצה"ח בזה, השגה על השב שמעתתא

פח בעסק עגונה לחכם אחד. א) אין להקפיד על חסרון שם אביו כיון שיש כאן שארי דברים המבררים ענינו. ב) אם יש לסמוך על כתב הדזיעניק, הנעשה בנימוסי המדינה יש מקום לסמוך עליו, ראי' ממנחות ומסנהדרין דכתיבה מקרי הודעה. ג) החשש מחמת שהוחזקה מלחמה בעולם. ד) פרטי דינים ברוב ומצוי דסתרי אהדדי. ה) בנ"ד יש צירוף כמה דברים להקל

פט המקדש בבכור בזה"ז. א) דעת התוס' והרא"ש בזה, תמוה דפסקו לנגד סתם משנה, מה שיש להקשות על הרא"ש. ב) סוגיא דסנה' לענין עהנ"ד, כוונת דברי בה"ג ע"פ סוגיא זו, יסוד מדברי רש"י. ג) המתבאר מזה דבכור בזה"ז הוה ממון בעלים, תמי' על הרא"ש, מחלוקת ר"ש ורבנן בזה, ביאור שי' הרמב"ם, יישוב לקושיית התוס'. ד) יוצא לדינא לענין קדושין וכן לענין נזקין

צ לחכם אחד, בעסק גט שניתן שתי טעמים בתנאי ושלא בתנאי. א) הי' צורך לבאר לאיזה מקום הגיע הגט בנתינה ראשונה ובאיזה מקום הי' הגירושין. ב) כמה פרטים בדין ד' אמות דתקינו רבנן גבי גט. ג) הלשון שאמר בראשונה מכאן ועד עשרה שנים תליא במחלוקת רב ושמואל ור"י. ד) תמיהת התוס' בסוגיא דגיטין, איך סליק לדידן גט שכ"ט מחשש ברירה, יישוב לזה בארוכה והענין עולה יפה לשי' כ"א וא', ונתבאר דגיטין וקדושין שוין בפרט זה. ה) אם יועילו גירושין השניים, דעת הרשב"א, יישוב קושיית הב"מ. ו) אם יש לאשה בכה"ג קנין חצר לעצמה, דעת הפוסקים, דין מחודש לענין שיחרור. ז) יסוד מחודש דלכ"ע מצי מגרש פעם שני', הירו' באורך וביאורו, ראי' מהירו' לפירושינו, תשלום פי' הירו', נתבארו הדברים לשיטת ר"י. ח) לשיטת רב, תשו' הרא"ש בזה, מה שהקשו עליו האחרונים ט) השגה על מ"ש החו"ג בזה מכ"ט מוכח דלא כוותי' י) השגה על ס' גליא מסכת בענין זה, חקירה בהא דאין מתירין הנדר עד שיחול, ראי' מהרמב"ם למה שבארנו. יא) קושיית מהרי"ט