עמודי אור רמו

הוא למטרח על ביעורו. ג) יש לחדש דטוב יותר שיתבענו אחר הפסח. ד) בדין הרי שלך לפניך בתוך הפסח. ה) הא"י לא יוכל לומר הרשל"פ מסוגיא דב"ק. ו) אם נקנה החמץ להא"י אחר איסורו

יח א) בדברי המק"ח לענין ביטול חמץ של אחרים, ראי' מהירושלמי שלא כדבריו. ב) מה שחידש עוד בקבל פקדון מא"י משום תשלומין לבסוף, ביאור במשנה דב"מ, יישוב דברי רש"י, דחיית דברי המק"ח. ג) השגה על המק"ח בענין שכירות קניא. ד) יישוב דברי הרא"ש והר"י לענין חמצו ברשות אחרים. ה) פי' מחודש במכילתא שהביאו הפו' בראיות ויתחדש הדין לענין פקדון. ו) פרטים מחודשים על פי האמור, ואי תלינן שהחליף, ראי' מהירושלמי. ז) אם זוכה א"י חמץ שגזל יש לישא וליתן הרבה. ח) ראיות דלא מקרי ממון גם בכה"ג, ומ"מ הא"י אינו זוכה בו. ט) יישוב סוגיא דב"ק לנכון. י) בדין פקדון וביעורו ודעת הפוסקים בזה באורך, ועכ"פ הנגזל אינו עובר בב"י. יא) דין מחודש מהירושלמי לענין הרשל"פ בגניבה, ודעת הש"ס דילן והפוסקים

יט ישראל שהלוה לעכומ"ז על חמצו, מחלוקת האחרונים, יישוב קושיית הנוב"י לענין מחילה גבי שבועה, ובנ"ד לדינא דברי הלבוש נכונים

כ א) מוצא חמץ שלא ידע בו אי הוה שגגת עבירה. דברי המק"ח ותשו' רבינו עקיבא איגר, יישוב דעת הרמב"ם במתעסק. ב) עוד קושיא על הרמב"ם מה שיש לדון בסוגיא ביישוב דעתו. ג) סוגיא דיומא לענין דחיית תמיד טומאה ושבת, ודקדוק ההלכה ע"פ סוגיא דמנחות. ד) רבה ורב חסדא ביומא לטעמייהו ה) פלפול ביסוד אם שבת דחוי' או הותרה לכמה דברים, הערה בדברי החו"י מכמה סוגיות. ו) דחיית שבת תלי בדרשא דמושבותיכם דפליגי בה אמוראי. ז) גבי מילה תלי בלימוד הנז', יישוב דברי רש"י בחולין. ח) מיושב יפה סוגיא דכריתות דרבא לטעמי', ודעת הרמב"ם נכונה ומוכרחת. ט) הערה על חידושו של רבי' עקיבא איגר דבקעו"י לא מיפטר מתעסק. י) השגה על דבריו מסוגיא דפסחים באורך, וביאור יסוד הדין. יא) יישוב הסוגיא שהביא רבינו ראי' לסברתו, דבר מחודש בזה בהג"ה בסוגיא דשבועות. יב) העולה לדינא דבכל הלאוין מקרי מתעסק שגגת איסור. יג) קושיית בני שי' בענין הנ"ל גבי מילה

כא חטים מחומצים שניכר חמוצם אם מותר למוכרם לעכומ"ז, מחלוקת הר"ן והטור, דברי האחרונים מחשש ב"י, אם יהיה מקח טעות כשיקנה ישראל ממנו, פלפול בסוגיא דע"ג

כב הקדיש חמצו באחריות אם עובר עליו בב"י, הירושלמי שתמהו עליו המפרשים, דין מחודש בגורם לממון גבי חמץ לדידן, דברי הצל"ח, הירושלמי מתפרש יפה לדינא

כג קניית חמץ מחשוד להשהות. א) דברי המ"א בספקו לאחר הפסח סוגיא דחולין בחמצן של עוברי עבירה, ביאור דברי רש"י, וקושיא, בסוגיא. ב) יישוב על פי דברי הר"ן ביומא, קושיא עצומה ביומא במאכילין את הכרישין מסוגיא דביצה. ג) דברי המגי' במל"מ תמיה על דבריו מסוגיא דביצה. ד) דברי הפ"מ ותשו' משכנות יעקב ביאור הסוגיות דביצה לנכון. ה) יישוב הסוגיא ודעת הרי"ף. ו) יישוב פסק הש"ע מה שתמה הש"א בענין טבילת כלים, ראי' מהרמב"ם. ז) בדין פירות שנקצצו מן המחובר בדשיל"מ שלא הוכר האיסור, קושיא מסוגיא דנדרים, דברי הרמב"ם בה' והכ"מ. ח) תמיהת האחרונים על הכ"מ, יישוב נכון וביאור דברי התוס' על פי סוגיא דביצה. ט) באיסור דאורייתא אין לחלק בין הוכר האיסור או לא. י) בקציצת פרי מן המחובר הוא איפכא דההיתר לא הוכר תחלה, ראיות לזה. יא) דין פרי שנקצץ בשביל חולה, רבי ביומא לטעמי', דינו של הר"ן לא שייך בדרבנן. יב) דינו של המ"א בספק חמץ, פלפול באיסור הנאה בחמצו של א"י. יג) יש לדון דלענין הנאה אין לחמץ חזקת איסור, שיטת הירושלמי בזה

כד דיני נוקשה ופרטי'. א) המשנה ברפ"ג דפסחים, שיטת הרי"ף והפו' דנוקשה דרבנן, מה שקשה עליהם, קושיית התוס' ביסוד נוקשה. ב) דעת הנוב"י דאם מ"פ ומים הוה נוקשה ע"כ נוקשה דאו', תמי' בדבריו. ג) סוגיא דמנחות ודברי התוס', דעת הרמב"ם בחמץ לחם הפנים, לפי ההלכה לא משכחת בפשוט חיוב על חימוץ לחם הפנים. ד) יסוד נוקשה הוא מלחם הפנים, ואי מוקמינן בלחם הפנים תליא שפיר אי נוקשה בפסח דאורייתא. ה) מתבאר דר"מ ור"י לטעמייהו, ומיושב קושיית התוס'. ו) שיטת רב בסוגיין, רב לטעמי' דמנחה קדושה בלא שמן, והוה בלחה"פ חמץ גמור. ז) דברי התוס' והרא"ש בפסחים בשיטת ר"ל, תמיהת התוס' בחולין, מיישוב לזה בצריד של מנחות. ח) מתבאר שיטת ר"ל כר' חנינא דלא כרב ומיושב בזה שיטת התוס' והרא"ש. ט) דין תערובות ונוקשה, קושיא על הפו' שלא פסקו כסתמא דחלה. י) למ"ד אין בילה גם בלח יש לומר דגבי לחם הפנים הוה תערובות ולא נוקשה. יא) יתבאר דר"א לטעמי', ורבי יוחנן לשיטתי' בירושלמי, ועפ"ז מבוארים דברי הטור. יב) ביאור פסקי הרמב"ם בזה. יג) ישוב דברי הכ"מ. יד) נתבאר להלכה דלא כהנוב"י. טו) קושיית המ"א על הטור בשיהוי נוקשה, דברי המק"ח, תמי' עליו, גם תירוצו תמוה. טז) מקור נאמן לאיסור דאורייתא לר"י בנוקשה ולטעמי' בנוקשה דמ"פ עם מים. יז) שיאור דין אחר יש לו, ומתבאר הדין לענין ביטול. יח) יישוב דברי הטור בדרך אחר והצעת סוגיא דחולין, ופרטי הנוקשה כל. אחד כדינו

כה דין נוקשה בע"פ. א) דעת הנוב"י, ביאור הירושלמי ושיטתו בזה בכ"מ, הבבלי והירושלמי לשיטתייהו. ב) הירושלמי בפ"ג דפסחים מתפרש יפה לפי מה שנתבאר, עוד ביאור בירושלמי, עוד בירושלמי במ"א. ג) יש לפרש הירושלמי ביסודו בפנים אחרים, ראיות לזה. ד) מכל מה שכת' יצא לנו דנוקשה דאו' גם בע"פ

כו דין שריפת חמץ ופרטיו. א) תמיהת הש"א בהא דסופו להקל, יישוב תמיהתו, הצעת הירושלמי באורך, רבנן לשיטת ר' יהודה השיבו, בהג"ה דין מחודש לענין אפר חמץ באורך. ב) יישוב דעת הגאונים שהביא הרא"ש. ג) קושיית הרא"ש מלוניל, יסוד הדין בפלפול עמוק, תמי' מסוגיא דמנחות, ביאור מימרא דהוריות באורך, דחיית קושיות סע"י על הט"א. ד) יישוב קושיית הרא"ש מלוניל, דברי הירו' אינן סותרין לזה, תמי' על האחרונים בענין לחמי תודה. ה) בדין אם מותר לשרוף חמץ ביו"ט לדידן, ראי' ממשנה דפ"ג דפסחים, ספק ודין מחודש בטעם שעוברים על חלה בב"י. ו) ר"א וריב"ב דמתניתין לטעמייהו. ז) ביאור דין מתוך לגבי שריפת חמץ, דברי הירו' בזה, ולדינא מקום עיון. ח) קושיית התוס' בשבת, יש לומר דרבא אשי לטעמייהו, ביאור יסוד הדין באורך במחלוקת רבא ורב אשי בהני דממעטינן מלכם, ומיושב הסתירה מדברי רבא. ט) רבא ורב אשי לשיטתייהו עפ"מ שבארנו יסוד מחודש גבי מילה. י) ביאור מימרא דרבא באורך. יא) לדידן בשיטת רב אשי אסור מה"ת לשרוף חמץ ביו"ט, ולהשביתו בשאר השבתה יש פרטים באורך. יב) חקירה אם ניתן לבער חמץ ע"י א"י ויתר פרטי הדינין. יג) תמיה על התוס' שכ' דבמלאכת בוכה אמרינן מתוך. יד) יישוב קושיא שהביא בתשו' ח"ס

כז א) תמיה ע"ד רש"י בענין שריפת תרומה טמאה. ב) ביאור סוגיא דשבת ומה שתמהו התוס'. ג) תרומה שנטמאת מקרי נעבדה בה עבירה ואיצטריך קרא להתירה בהנאה. ד) אם היא בשריפה דוקא. ה) בזה תתבאר השמועה אם הותר אפרה, יישוב קושיית רבי' עקיבא איגר. ו) ביאור הש"ס דרב ור' יוחנן לטעמייהו

כח לאחי הרב נ"י. א) יישוב לקושיא על הרא"ש והטור, ר"ל לטעמי' בכריתות. ב) קושיא בזבחים. ג) עוד שם ויישוב דברי הרמב"ם. ד) ביאור הספרי שהביאו התוס' בזבחים ותמהו עליו

כט דין עישון הטאבאק בי"ט. א) סוגיא דביצה ומה שהקשו עלי', ודין חשב"ע לגבי י"ט. ב) ביאור יסוד מתוך באורך ע"פ הירו' ג) יישוב סוגיא דביצה. ד) לשי' ר"ע יתחדש הדין. ה) דחיית דבר ס' ע"י וכ"י שהקשה על הש"א, אם העישון מקרי שוה לכ"נ. ו) איסור העישון משום נולד, קושיא על רש"י בכריתות. ז) חשש כולד יש לדחות ח) דברי הש"א ומה שיש להשיב עליו

ל פרטים בדין חולה שיש בו סכנה. א) הפרטים בדין טבל ותרומה וכן לענין שביעית. ב) דברי הפרד"ר, פלפול בסוגיא דקדושין וסוגיא דב"ק לדינא, אם הדבר שנצרך לחולה לפ"נ קנוי לו. ג) קושיא על המל"מ והעולה לדינא. ד) מעתה צריך עיון ביישוב השמועה, דחיית דברי הע"י ונ"י ביסוד זה. ה) עוד על דבריו מהירושלמי, ביאור הירושלמי ונוסחתו. ו) אם יכול לתרום פירות הפקר, פלפול באורך בתוספתא, תמיה בב"ק, דברי אחי כ"י ליישב התמיה בטוב טעם. ז) מה שנוטל לאכול לפ"נ רשאי לתרום. ח) יישוב הסוגיא ביומא, וביאור מחלוקת האמוראים שם, ומימרא דר' יוחנן. ט) דין מחודש בנוטל לאכול לצורך פ"נ ע"פ סוגיא דשבועות. י) ביאור באורך מה שרץ ר' יוחנן למזרחה של תאנה

לא לחכם אחד. א) דחיית דבריו שכ' על קושיית רבי' עקיבא איגר, ראי' מכריתות. ב) פלפול בדין בל תאחר לאשה. ג) ראיית הש"א יש לדחות, יישוב לקושיית רבינו עקיבא איגר. ד) יישוב לקושיא שנתעורר עלי' השואל

לב בדיני שמחת י"ט. א) אם נשים ישנן בשממה ביאור הירושלמי, ודברי התוס' בחגיגה. ב) ביאור הירושלמי, ביאור התוספתא

לג בדיני נשואין בערב החג, יישוב דעת הב"י ודבריו נכונים לדינא

לד קבורת תינוק שמת תוך ל' ביו"ט שני, קושיית המ"א על הטו' יישוב לזה, ראיית הב"י נכונה

לה יישוב דברי הרי"ף בסיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי, רבה לטעמי' בהוצאה ביו"ט, דברי הלבוש והיוצא מזה לשי' הרי"ף

לו קידוש י"ט שני בסוכה אם להקדים ברכת הסוכה לזמן. א) ראי' מהירו' דסוכה קודמת. ב) קושיא בסוגיית הש"ס שם

לז אי הוה חציצה כשהלולב לח, דברי המל"מ לענין בגדי כהונה, תמי' עליו.