עמודי אור קנג

וראי' לזה דבחולין (פ"ד.) פטרינן מוקדשין מכיסוי משום דכתיב ושפך וכיסה מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכסוי יצא זה שמחוסר שפיכה פדיי' וכסוי, מבואר מזה דהקפידה התורה על הדבר הנשחט שלא יצטרך שום מעשה בין שחיטה לכיסוי [והוא כמו גבי גט כתיבת הגט ודוק] ומ"מ קי"ל דמכסין בכל אפר אף שנעשה אפר אחר השחיטה כגון חרסית ולבינה ומגופה שכתשן, מבואר הדבר שאפילו כתשן אחר השחיטה מכשירינן, והכי דייקי כמה סוגיות בש"ס עיין ביצה (ח':) בהדי דכתיש קא מכסי

וראי' ברורה לענין גט גופי' דלא מפסיל משום הכי מההיא דיבמות (נ"ב:) אמר ללבלר כתוב גט לאשה דעלמא אינו גט שאין בידו לגרשה, וכתב שם הרא"ש דלמ"ד אדם מקנה דשלב"ל הוי גט כו' עש"ה, והרי שם אין מקום לגט להנתן עד שיקדמו הנשואין, ומ"מ מכשירינן למ"ד אדם מקנה דשלב"ל, ולא פסלינן משום מחוסר מעשה, אלא ע"כ דלא פסיל אלא חסרון מעשה בגוף הגט, משא"כ בכה"ג דהוי חסרון באשה ודוק

ואולם לענ"ד אין מקום להכשיר כלל בתקנה זו, שהרי הרא"ש בגיטין (פ"ח סי' ט') כתב דבשינה דבר בגט איכא תרי טעמי לפסול, חדא שיאמרו שאין זה המגרש או המגורשת, ועוד דעדים חתמו אשיקרא, [ויש נ"מ בין הטעמים אכמ"ל] ולפ"ז נהי נמי דכאן כשנחזיק לה שם זה אין חשש לעז לרואין, כיון שכבר ידועה היא בשם זה, מ"מ מה יושיענו זה לתקן חתימת העדים דחתמו אשיקרא, והרי אע"ג דקי"ל עדי מסירה כרתי, מ"מ שנוי הוה מזוייף מתוכו דפסול לכ"ע

(ב) וביותר דלענ"ד בגט הנשלח ע"י שליח אין כאן היתר כלל בכה"ג, שהרי עכ"פ בשעה שמסר הבעל הגט לשליח לא הי' ראוי לגרש בו כלל, ולדעת רוב הפוסקים הוא גט בטל מה"ת, וא"כ איך מצי משוי שליח לגרש בו אחר שיתכשר ע"י החזקת השם החדש, הא הלכה פסוקה היא בנזיר (י"ב.) דכי משוי אינש שליח במידי דמצי איהו למיעבד עתה אבל בכה"ג לא משוי שליח, ואין ממש בשליחותו (ויש לצדד תקנה זו רק במי שהוחזקה בשני שמות במקום כתיבה ונתינה, ולא כתבו בגט רק מקום כתיבה, בזה יש תקנה להחזיק לה שם מקום הכתיבה במקום הנתינה ל' יום וינתן לה הגט, דלתרי טעמי שהערנו אין פקפוק, שהרי העדים חתמו כהוגן כיון שכן שמה במקום הכתיבה, ואיהו נמי הוי מצי לגרש בו שם, ושפיר משוי שליח אף בכה"ג, עיין היטיב בתוס' בנזיר שם ודוק] ואף שהדברי' ארוכים בפרט זה שהי' מקום לומר דלא שייכא מילתא דרבא אלא בגוף המעשה אם אין לו פנים לעשותה עתה לא מצי משוי שליח, אבל בנ"ד שיכול לגרשה בגט אחר [שיכתוב שמה כהוגן] וכיון דגוף הגירושין מצי עביד השתא לא איכפת לן אם גט זה שמסר לשלוחו לא מצי מגרש בו השתא

ולכאורה יש סמוכין לדון כן ע"פ דברי התוס' שם שהקשו מהא דמעשי' בכל יום שנותן אדם קמח לחבירו לגבל לו עיסה ולהפריש ממנה חלה, אע"ג דהשתא לא מצי לאפרושי חלה מקמח, ותירצו כיון דמצי לאתויי בצק אחר ולקרא לו שם חלה על הקמח כשיגבול מקרי מצי עביד השתא אע"ג דלחברי' קא מסר קמח דלא הוי בר הפרשת חלה, והכי נמי נידון לענין גט

אבל באמת זה אינו, דהתם מצי לאתויי עיסה מגובלת כבר, אבל כאן הי' צריך לכתוב גט אחר גם זה מיקרי מחוסר מעשה אע"ג דבידו הוא] ועוד יש לחלק באופן אחר בין עיסה לגט ודוק

והמתבאר מדברי הנוב"י בספרו דורש לציון (דרוש י"ג) שהאריך בשמועה דנזיר [ובהגהו' בנו שם] דבגט אין מקום לסברא זו מה שיכול לגרש בגט אחר עש"ה, כי דבריו ז"ל נחמדים ומתוקים, ועי' בתשו' רבינו עקיבא איגר (סי' קמ"א) מה שהניח בצ"ע והכל מיושב בס' דורש לציון שם, וקשה לעשו' מעשה בהכרעת סברתינו, והדין אמת לדעתי העני' שאין זה סרך היתר

כלל

(ג) ומ"מ ראיתי תקנ' להעלובה היינו שהשליח יתעכב פה [כי לא יאמין צרור כספו לזולתו] ויכתוב על הב"דו לשם לכתוב גט כשר כהלכתו והבעל ימנה שם שליח כד"ת והשליח ההוא ימנה מצידו את השליח אשר בפה כדין ויאמר בפני ב"ד בפ"נ ובפ"נ והב"ד יעשו שם הרשאה שני' [כי במקום צורך גדול יש להתיר לעשות שליח שלא בפניו] וישלחו הגט וההרשאות ע"י הב"דו להשליח אשר בפה והוא ימסור לה הגט ע"פ המעשה ב"ד הנז' שנתמנה להיות שליח, ואם בזאת יחפוץ השליח הדבר נקל לא ימשך יותר מג' שבועות, אך יבא לפה יום ה' דנא, אסדר לו הענינים ע"י הב"דו, וזו"ז לא ידעתי דרך סלולה, וה' יסיר מכשול מקרב עדתו. ידידו דו"ש העלוב יחיאל העליר במוהר"ר אהרן זללה"ה חופ"ק הנ"ל

הנה נדפס בשנה זו ספר תשובותיו של הגאון הגדול האב"ד דק"ק בריסק, וראיתי מ"ש שם (סי' ל"ד) בגט ע"י שליח ונכתב שמה בטעות שיועיל שתחזיק שמה במקום כתיבת הגט] ככתוב בגט ותקבלנו מיר השליח ע"כ כתבתי אליו בזה הלשון

לכבוד הרב הגאון הגדול האמיתי כו' מו"ה יעקב מאיר נ"י האב"ד ור"מ דק"ק בריסק יע"א. אחר ד"ש כמשפט לרב רבנן כי"ב כו' הנה במאורע המבוא, בתשו' גאונו (סי' ל"ד) בענין כזה נשאלתי מאחד הרבנים בהיות מכון שבתי בק' וואלקאוויסק והעירותי אז אם נכון לשנות שמה, כי הי' ג"כ מקום דחק וחשש עיגון, ואעתיק לפני מעלת גאונו מה שכתבתי שם בדברים השייכים לספרו הבהיר, זה לשונו [העתקתי התשוב' דלעיל עד סופה וסיימתי בזה"ל] ושם עלה אז בידינו להשיג ג"פ אחר, ואחרי רואי עתה כי בתשו' גאונו כתב בפשיטות להחזיק לה שם הכתוב במקו' הכתיבה ושיגרשנה השליח בגט שבידו, ולא חש מר לפקפוקים שכתבתי, ואולי מר גאונו עיקר סמיכתו שבמקום הכתיבה נכתב שמה כהוגן לה, מנהג קריאת' [עי' בתשו' שם], ומה שכ' שתלך ותחזיק השם [ולא התיר לקבלו לאלתר בבואה לשם, כ"א לאחר ל' יום שיוחזק לה שם הכתוב] לרווחא דמילתא הי' [ובאמת בדרך זה אין פקפוק כלל כמ"ש בתשובותי בעה"י], או אפשר לא שמיע' לי' למר הך חששא ולא סבירא לי', ונ"מ רבתי לדינא, כי מילתא דא שכיח' ואני כוסף לשמוע דברות ק' בביאור כדעתו הרחבה המלאה לה דעת תורה ושלום כו'

תשובת הגאון הגיע אלי בקצרה [כי לחולשתו לא העריך מכתב באורך] כי סמך על הטעמים שבנידון דידי' נכתב שמה כהוגן לפי מנהגם בקריאת השמות, ונראה שהודה הגאון לדברי במה שעוררתי דכל מידי דלא מצי עביד השתא לא משוי שליח, שייך בכה"ג וכמ"ש באורך בעה"י. סימן צד וואלקאוויסק לחיים טובים ומתוקנים, יכתבו אמוני, ידידיי הרבנים המופלגים בתו"י מתהלכים לתומם בתורת ה' ודרכיו הישרים כש"ת הישיש מוהר"ר גרשון ג"י ומו"ה אברהם הכהן נ"י ולכל הגלוים אליהם שלום ער בלי ירח

על דברי תורה דשאילנא קדמיהון עם כי השעה נחוצה, אשר בקשה נפשם להשיב ביד המוביל כתבם והוא אץ לדרכו, ובזה השעה ממש פניתי לעיין בגוף שאלתם בגט שכ"מ שהלך כת"ר להשיאו עצה ההוגנת לו לפטור אשתו בג"פ שלא תהא זקוקה ליבם ח"ו ולא רצה השכ"מ כ"א על תנאי כו', ולפי שהאשה לא היתה שמה, נסוג מעכ"ת אחור מהענין, וזולתו נזדקק לזה והלך וסידר גט ושלח לק"ק באברייסק, וקבלה הגט סתם, והאיש בעמדו מחליו צוח ככרוכיא, אשר לא רצה לגרש כ"א על תנאי, הנה שאלה זו אף אם היתה מפורשת כל צרכה קשה להשיב עלי' בנחיצה לחומר הנושא, ובפרט כי השאלה סתומה למאוד לא נודע מה היתה דעתו של הבעל בעת הסידור, ודברי' שעברו בין המסדר לבינו שהם עיקר גדול בדבר זה, גם לא נתבאר אם עשו חרם וקנס כמ"ש הרמ"א (סס"י קמ"ה) ואם לא עשו תמה אני על מה, כי בלי ספק גם להמסדר ההוא הציע המגרש ענינו שרצונו לגרש את אשתו על תנאי, והוא הגיד לו כי לא יתכן בזה"ז [אף שאני הייתי מסופק בזה כמ"ש בס"ד] והי' לו להפיק רצונו בעשיית הח' והקנס, ואם הי' המגרש מוטעה בענין הלא ברע הוא, ובגוף הדין הנה מאור עינינו רבינו הגאון הגדול מוהר"ר יעקב נ"י בספרו משכנות יעקב החמיר בזה, ואני בעניי