עמודי אור קכא

כאן לא אמרו אלא אשה בושה לבא לב"ד, אבל באיש לא שמענו, וצ"ל לדידהו דבהא ודאי לא פלוג רבנן כיון דבאמנה שנתנה למינקת אסורה, לפיכך גזרינן גם בגרושה ודוק

לפ"ז בנ"ד דקאי אב, כיון דכבר הוכחנו דבכה"ג לא שייך גזירת חז"ל אלא לגזור בה אטו אחריני, בזה יש לדון ולומר דבזנות לא גזרו כמו שהוכחנו במישור לעיל בס"ד, באופן שבנ"ד יש מקום להקל לדעת כל הפוסקים, וכל מה שהחמירו הפוסקים במזנה היינו משום דליכא אב עיי' בתשו' צ"צ סי' נ"ה, וכ"ש כאן שכבר היא נשואה, ואף בגרושה הכריע הב"ש בשם הט"ז להקל בדיעבד בלא הניקתו, ועכ"פ בנ"ד שהאב ידוע לא גרע מגרושה לכ"ע, ואפשר דעדיף מגרושה כמ"ש, וגדול כח הבדיעבד, ויש לתקן בזה בכל הצדדי' היותר נאותים, כמו שהאריכו רבותינו האחרונים נ"ע, היינו ליתן הולד למינקת פנוי' [והגאון רבינו עקיבא איגר ז"ל הקיל אף לנשואה ע"ש דבריו ז"ל באורך,] ושתשבע ע"ד רבים שלא תחזור בה מלהניקו כל הזמן הצריך לו וגם שלא תנשא כל המשך הנז'] ולדעתי הקלושה ראוי לכלול לה ג"כ, ולהזהירה על נשמתה, שלא תסבב או תגרום להילד ח"ו שום דבר שלא כהוגן [והשבועה חלה ע"ז בכולל, גם יש כאן איום] כי בעו"ה רבו המתפרצי' והטועי' בזה, ואין להאריך בדברי' הללו

ולהיות הענין הזה חמור בעיני רבותינו ז"ל, הלא בספרתי, וכמה דיות משתפרות בזה בכל עובדא שראו רבותינו להקל ע"כ איני מחליט ההיתר בשום פנים, עד שיסכימו לזה שנים [לפחות[ מגדולי המורים המפורסמים, ובחרתי בנ"ד שיסכים בזה כבוד הרב המאוה"ג נ"י ע"ה כו' האב"ד דק' סוויסלאץ, וכבוד הרב המאוה"ג כו' האב"ד דק' ראזינאי, ואם יסכימו בזה הן מטעמא דידי הן משאר טעמי' כפי שיקול דעתם הרחבה, דרינא בהדייהו ונמטיי שיבא מכשורא, גם הרב הקהילה שהבעל שם יצטרף להסכי' עמנו, ואם לא יסכימו הגדולים שי' להתיר אזי האשה הנז' באיסור' עומדת וידי מסולקת מהיתירה

(יח) ואם יצא ענינה להיתר צריך לכתוב לה כתובה מחדש, כי אע"פ שמבואר בש"ע סי' י"ג והוא מתשובת הרא"ש שהנושא מעוברת ומינקת חבירו יש לה כתובה, ונלפע"ד דאפילו לא הכיר בה יש לה כתובה כיון שכתב הרא"ש שם דבה לא שייכי הטעמים שאמרו חז"ל בשני' א"כ יש לדמותה לחייבי עשה, שמבואר (בסי' קט"ז ס"ב) שאפילו לא הכיר בה יש לה כתובה [ויש שם ט"ס בטור וב"י דפוס סלאוויטא שכתבו בהיפוך ע"ש ודוק] מ"מ בנ"ד שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה פסקינן (בסי' ס"ז ס"ה) שאין לה לא כתובה ולא תוספת ע"ש

(יט) עוד זאת אדרוש בענינה, שיש לחקור לכאורה במה שאנו משתדלין בקיומו של הזוג, ואולי בא עלי' הבעל, טרם נודע לו ענינה והרי היא עוברת על דת משה, וכבר כתבו כל הפוסקים דאפילו הכשילתו באיסור דרבנן נקראת עוברת על דת והעוברת על דת עכ"פ מצוה לגרשה ואפי' בלא התראה] ולמה נתאמץ אנחנו בהיתירה, ועלה בדעתי העני' דאולי איסור מעוברת קיל יותר משאר ביאת איסור דרבנן, שהרי הרמב"ם (פ"ב מה' סוטה) כתב שכל שבא ביאת איסור אפי' דרבנן [כגון בא על ארוסתו בבית חמיו] שוב אין המים בודקין את אשתו, ומ"מ בנשא מעוברת חבירו פסק דמשקה אותה אע"ג דע"כ קדמה ביאתו לביאת הבועל, וכבר כתבנו מזה לעיל ביישוב דבריו בס"ד [וביותר כיון דלדעת כמה פוסקים מעוברת ומניקה שוין, והמתירין בזונה מניקה מתירין גם במעוברת, בשגם דהא גופה דעוברת ע"ד מצוה לגרשה במחלוקת שנוי' עיין עליו ודוק

(כ) עוד נתעוררתי בענין הפרוצות הללו שחזקתן שנבעלו בנדות, ואיך יסמוך עלי' הבעל אח"כ באיסור נדה, ואע"ג דהתורה האמינתה, מ"מ בזו שנחשדה שהרי עברה על איסור זה שוב אבדה חזקת נאמנותה, ואע"ג דיש לדון שלא נחשדה אלא לתאבון והיתה יראה לטבול שלא יתודע ענינה, משא"כ בהיותה תחת בעלה לא שבקה היתירא כו', מ"מ הא יש לחוש שיקשה עלי' גם הפרישה בימי הנדה וספירתה, וקשה להקל בזה מצד הדין מכח אומדנא, והנכון לדעתי שתקבל תשובה על חטאה בחרטה וגדרים כנאות לפי ענינ', באופן שתחזו' לכשרות', ככל הפסולין החוזרי' לכשרותן ועיי' בספר הפלא' בחי' לאה"ע (סי' קט"ו ס"ק י') שכתב כן

אחר שגמרתי תשובה זו בס"ד, חזרתי לשאול על כל פרטי השאלה, ונודע לי שהאשה הנז' תיכף בעת לידתה פירשה מבית בעלה מחמת בושה, וכאשר נתן לה הבועל דמי מינקת כנ"ל לא שכרה עדיין מינקת ועדיין היא מניקתו [זה כשבועיים] וזה באמת צד גדול לריעותא בהיתרה, שהרי רוב הפוסקים עושים מזה סניף מה שלא התחילה להניק, ומ"מ עלה בדעתי העני' שהפוסקי' ז"ל דנו קודם הנשואין, שאם התחילה להניק חל עלי' שם מינקת חבירו, משא"כ בזו שכבר נשאת, יש לדון שאם ההיתירים שכתבנו במזנה כדאים הם להתיר, שוב לא איכפת לן במה שהתחילה להניק, דלא כל כמינה לשוי' נפשה מינקת אחרים בהיות רשות בעלה עלי', כיון שתיכף כשילדה היתה מותרת לו, שוב לא תחזור לאיסור במה שהניקה, כ"ש שהנקתו שלא ברשיון בעלה, ואם כי אינני מחליט סברא זו כי הוא דבר חדש, מ"מ בהיותי שוקל בדעתי המכשול שיוכל לבא ח"ו בהיותינו אוסרים אותה כמש"ל, גמרתי בלבי להצטרף עם הגדולים הנ"ל בהיתירה ככל מה שנתבאר, וה' יסיר מכשול מדרך עמו, שלא תבואנ' בנות ישראל לידי ענינים כאלה, כיעוד המשורר גל נעול אחותי כלה ושכינתו תתהלך בקרבינו סלה. הכ"ד הדן לפני חכמים בקרקע העלוב יחיאל העליר כא"א מוהר"ר אהרן זללה"ה חופק"ק הנ"ל

והנה בענין שעוררנו איך תהי' נאמנותה להבא באיסור נדה, כיון שעברה ושימשה בנדותה, נמצא אתי תשובה קצרה מהגאון מופת הדור מוהר"ח זצ"ל מוואלאזין, על מאורע שאשה אחת הוחזקה נדה בשכנותי' ושמשה עם בעלה שהטעתו ונשאל הגאון הנז' ע"ז מה משפטה, ואלו דבריו ז"ל קבלתי מכתבו ויקבל שלום, ובאמת בש"ע (אה"ע סי' קט"ו) אין דין זה מבואר, דמ"ש (סוף סעי' ד') דאם רצה הבעל לקיים אותה אין כופין אותו להוציאה, איכא למימר דלא קאי אלא אעוברת על דת יהודית ולא דת משה, אבל הרמב"ם כ' להדיא (פ' כ"ד מאישו' דין ט"ז) דגם בעוברת ע"ד משה אין כופין אותו (ומה שיש לעיין בזה בסוגיא אין רצוני להאריך) ואף שלכאורה אבדה חזקת נאמנותה, אבל א"כ תהא אסור' לכל העולם, וזה לא שמענו מעולם, וכפרה ודאי צריכי שניהם, ועיקר התשובה הוא עזיבת החטא והזהירות על להבא, כראוי לעון החמור הזה, ואף שאבדה נאמנותה, ודאי לא הוה מהני בדיקת השכנות כמו גבי סומא, דהסומא מראה כל בדיקותי' והחשודה תוכל להעלים בדיקות טמאו', מ"מ ראוי שהבעל יעמיד לה אשה יראת ה', וה' יסיר מכשול מדרך. והי' זה שלום וברכה כנפשו ונפש החיים בא"א מוהרי"ץ זלה"ה

סימן פג וואלקאוויסק שלום וכל טוב סלה לגבר מישור המסלה, מפי חכמים יעטה תהלה, ה"ה כבוד ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המפו' סוע"ה המשכיל ונבון ביראת ה' כש"ת מוהר"ר שמחה שמואל נ"י האב"ד דק"ק ראסי'

ע"ד העגונה וזה טופס הגב"ע, כתשעה חדשים לפנים בירח טבת העבר בא לפה קהילתינו יקאטערינסלאוו איש עלם אחד אשר החזיק את שמו פה בשם יחזקאל פייוול בן ישראל קאלעקע וכך עלה בתורה וגם בפראשפארט אשר אנו שולחי' לידם מוסגר פה כך שמו הי' נקרא, וסיפרו לפני כמה אנשים שהוא נכד ר' יעקב שמש מזאבלודאווי ואף שהגיד את שם חותנו אבי אשתו, אך שם חותנו נפיק מזכרון האנשים כעת, והאיש יחזקאל פ' הנ"ל אחר פסח העבר עשה מעמד ומצב פה על מלמדות ללמוד עם נערי ב"י, ויהי איתן מושבו בבהמ"ד א' דפה שם למד עם הנערים ושם נתאכסן באכילה ושתי' ולינה כדרך אזרחי והנה כמעט מר"ח אייר והלאה שם לו חוק רי"פ הנ"ל בכל יום ויום בבוקר קודם תפילת שחרית לילך בצוותא חדא עם השמש דבהמ"ד לטבול א"ע בנהר דניעפר לא ידענו כוונתו אם רצונו הי' להתפלל בטהרה בגוף נקי או יען כי הי' הזמן חום ושרב ולהקר א"ע יהי' איך שיהי' ובכל פעם שהי' הולך עם השמש לטבול בנהר דניעפר הי' רי"פ משוטט תחת המים והי' מתעלם מן עין השמש להראות כוחו רב אשר הגיע למלאכת ההשטה עד תכליתה ובעוד איזה רגעים הי' מתראה עצמו מן המים, ויהי ביום ה' יוד סיון העבר בבוקר קודם תפילת