עמודי אור קב

אלא שיש לדון כן אף לרבנן ולמעט מהנך דרשות אף לדידהו עיסת ספיחין, דכיון דאסרום חכמים שפיר הם מתמעטים שאינן ראוים לכהן אלא לאורו, וגם שיריה אינם ניכרין להיות ניתרין לישראל, על דרך שכ' המל"מ פ"ז מה' תרומות ע"ש באורך ואכמ"ל] באופן שהדבר פשוט לענ"ד שמשנתינו אי אפשר לפרש' בעיסת ספיחי שביעית כלל, ועיין תוי"ט פ"ה דשביעית מ"ג, דאפילו זרע בששית כל שלא הביאה שליש בששית אסורה כדין הספיחין, והפשוט דמתניתין בלקוח בדמי שביעית נאמר' [כדנקט התם בבכורו' בהמת שביעית] דקי"ל שתופסת דמי', והיא מתבואה דאשתקד, ויש לה כל דין פירות שביעית והיא חייבת בחלה, ושפיר הקשו התוס' הא מצי לאפרושי עלה מעיסה אחרת, מתבואות שנה ההיא

[ודע דהתוס' בשמעתין תירצו הא דלא מצי לאפרושי לה ממ"א היינו משום דכיון דהך לאו בת חלה היא הוה כמו מן החיוב על הפטור, ויש לדבריה' ז"ל מקור נאמן מהירושלמי (פסחים פ"ב ה' ג') דמפרש ג"ב טעם דלא קדשה תרומת חמץ משום דבעינן שירי' נכרין, ומדקדק אפי' הפריש חמץ על מצה [ליהני] א"ר זעירא מאחר שאילו מינה עליו אינה תרומה אפי' הימנה למקום אחר אינה תרומה, והוא כיסוד דברי התוס' דהוה מן הפטור על החיוב ודוק]

סימן עד וואלקאוויסק לבאר כמה עקרים בדיני תרו"מ, ויישוב השמועות בעה"י

(א) תנן (ידים פ"ד מ"ג) בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית גזר ר' טרפון מעשר עני, וגזר ראב"ע מעשר שני א"ל ר' ישמעאל אליעזר ב"ע עליך ראי' ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו ראי' ללמד, א"ל ראב"ע אני לא שניתי מסדר השנים כו' השיב ר"ט כו' השיב ראב"ע כו' אר"ט מצרים שהיא קרובה כו' אמר לו ראב"ע כו' קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר כו' הדברים מתמיהין לכאור' במה שהניח ראב"ע יסוד לדבריו, שכפי סדר השנים כך הוא, שאחר מעשר עני שבששית, יבוא מעשר שני, א"כ לדידי' תיקשי ממצרי' מפני מה תקנו בה מעשר עני ולא חשו לסדר השנים, וע"כ מוכרח טעמו של ר"ט שהוא מפני קרבות' לא"י ולתקנת עניים, א"כ עמון ומואב נמי דכוותה, ומה קצף ע"ז ראב"ע לומר שהוא מפסיד נפשות, וגם בפשוטו לא יובן מה שאמר קובע אתה כו' והא שטחית המשנה משמע שבאו עתה לתקן בה מעשר מדבריהם, [אלא שכוונו בזה בסוד ה' ליריאיו להל"מ, כמבוא' בסוף המשנ' שם] ופשיטא שכפי שירא' לחכמי' כך הלכה, ואין כאן עקירת דבר מה"ת וקביעת שמים כלל

(ב) וגרסינן בב"ב (נ"ו.) אר"י אמר שמואל כל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר, לאפוקי מאי לאפוקי קני קניזי וקדמוני, ורשב"ם שם מפרש לה לעתיד לבא שיחזירם לנו הקב"ה בימי מלך המשיח, לא יתחייבו במעשר, וכבר ערך מערכה גדולה התנא בעל משנה למלך בספר דרשותיו (דרוש ו') בביאור טעמו של דבר, והעלה שם, ע"פ דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמטה ויובל דאזהרה שלא ינחלו הכהנים בארץ אינה אלא בארץ שנכרתה עלי' ברית לאברה' יצחק ויעקב כו', אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל הרי הכהנים והלוים באותם הארצות ככל ישראל, והראב"ד ז"ל כתב א"כ לא יטלו בהם תרומות ומעשרות כי הם היו תחת חלק הארץ, והאריך שם המל"מ בפלפולו, כי הדין דין אמת שבמקום שיש חלק לכהנים אין נוהגין שם תו"מ אלא שבא"י שכבר נתקדשה ע"י יהושע [למ"ד קדושה ראשונה קדשה לעולם] או ע"י עזרא [למ"ד קדושה שני' אין לה הפסק] לא יבטלו ממנה תרו"מ אף לעתיד אע"ג דאמרינן (ב"ב קכ"ב) שלעתיד יטלו אף שבט לוי חלק בארץ מ"מ חיוב תרו"מ שכבר נתחייבה הארץ לא יפקע ממנה, אבל קני קניזי וקדמוני שעדיין לא נתקדשו מעולם, ולא נהגו בהן תרו"מ ולעתיד כשיכבשה מלך המשיח יטלו הכהנים חלק בהם, ולכך לא יתחייבו בתרו"מ, אלו תורף דבריו ז"ל

ואני בעניי לא הבנתי, כיון שהוא לדעתו ז"ל יסוד מוסד כדברי הראב"ד דכל שנוטלים הכהני' חלק בארץ, אין נוהגין שם תרו"מ, א"כ להרמב"ם דס"ל דכל הארצות שכובש מלך ישראל מח"ל יש לכהנים חלק בו, ואין שם לפ"ד חיוב תרו"מ, והלא הרמב"ם בעצמו פסק (בפ"א מה' תרומות) כההיא דספרי דמרבינן כל מה שכובש מלך ישראל מח"ל [אחרי שיכבוש א"י כולה] כל מצות תרו"מ נוהגין בה, ואיך תתיישב דעתו בזה, ואולי באמת דעת המל"מ שם לקיי' שיטת הראב"ד דקושטא הוא יסודו דכ"מ שנוטלי' הכהני' חלק בארץ אין שם חיוב תרו"מ, ומכח זה מוכח כההיא דספרי דמרב' ח"ל שנכבשו לפני מלך ישראל, לתרו"מ, שלא כדעת הרמב"ם, אלא הכהני' אינם נוטלין חלק בשום ארץ הנכבשת לפני עם ה', ולעתיד דגלי לן קרא (בב"ב קכ"ב. שם) שיטלו כהנים חלק בארץ, לא ינהגו שוב מטעם זה בארצות החדשות תרו"מ, ועפ"ז מתבארת לדעתו ז"ל מימרא דשמואל, א"כ יהי' מזה לכאורה פליאה נשגבה על הרמב"ם

(ג) ולענד"נ שהתוס' בב"ב שם אינם מפרשים כן כוונת מימרא דשמואל, שהרי הקשו שם לימא דאתא שמואל לאפוקי ח"ל, ותירצו דאין זה חידוש, לכך אמר לאפוקי קיני קניזי וקדמוני אע"ג דמא"י הם שנכרת עלי' ברית לאברהם] ואי איתא לפירושו של המל"מ, א"כ טובא אשמעינן אף בח"ל, דאע"ג דאם הי' כובשם כבר אחד ממלכי ישראל היו מתחייבי' בתרו"מ, מ"מ לעתיד כשיכבשם מלך המשיח לא יתחייבו בתרו"מ מפני שיטלו הכהנים חלק בהם, ודוחק לומר דזה ג"כ דבר פשוט להם שבח"ל כיון שיטלו הכהנים לעתיד חלק, אין בהם תרו"מ, ולא איצטריך לאשמעינן, א"כ פשיטות זה יש גם בקיני קניזי וקדמוני, כיון שלעתיד יטלו הכהנים חלק בכל א"י, ועד עתה לא נתחייבו קיני קניזי וקדמוני בתרו"מ, ומהיכי תיתי יתחייבו לעתיד ודוק

והנראה שהתוס' [וכן יבא לשיטת הרמב"ם] מפרשים מימרא דשמואל כפשטה, דקאי [מילתא דשמואל] עתה בזמן החורבן דס"ל לשמואל קדושת יהושע קדשה לעולם כמ"ש התוס' שם] וא"כ כל הארצות שניתנו מכבר לישראל חייבי' בתרו"מ, והי' עול' על הדעת שהדב' תלוי במה שניתנה הארץ לאבותינו, וא"כ כמו דכל א"י אע"ג שהוא עתה ביד האומות חייבת בתרו"מ, כן הוא בקיני וקניזי וקדמוני, כיון שניתנה לאברהם, אע"ג שהיא ביד האומות עדיין, יש בהן חיוב תרו"מ, לכך אשמעינן שמואל דבקדושה תליא מילתא, שכל שהראהו הקב"ה למשה שנתקדש בכניסת יהושע, נוהגין תרו"מ גם עתה, לאפוקי קיני קניזי וקדמוני שלא נתקדש' מעולם, אין בהם תרו"מ עתה. ולעתיד לא דבר שמואל מאומ' ודוק, שוב מצאתי ת"ל מפורש כן בתשב"ץ (ח"ג סי' קצ"ח) שמפרש כן מימרא דשמואל דקאי בזה"ז, ומחמת שלא נכבשו קיני וקניזי וקדמוני מעול' אין בהם חיוב תרו"מ, אע"פ שנכרת עליהם ברית לאברהם עש"ב

(ד) והנה באמת יסוד דברי הראב"ד צריכה תלמוד לדעת הרמב"ם ז"ל, שהרי הכתוב תלה באמת זכות הכהנים והלוים בתרו"מ בעד חלק בארץ, וכיון שיש להם חלק במה שיכבשו מפני מה יזכו עוד בתרו"מ, וגם כפי הפשוט להמל"מ [וכ"כ הסמ"ג] שלעתיד יטלו הלוים חלק בארץ, מפני מה ינהגו אז תרו"מ, ומה שכתב המל"מ הואיל וכבר נהגו בהן תרו"מ לא פקע קדושתן, מה סברא היא זו, הרי מלפני' נהגו בה תרו"מ לשבט לוי תחת חלק הארץ, וכיון שיטלו חלק בארץ, מפני מה יזכו בתרו"מ

(ה) ומילתא דפשיטא להו לרבותינו שלעתיד יטלו הכהני' והלוים חלק בארץ, בתורת חלוקה כשאר ישראל, מיבעיא לי טובא, שהרי הרמב"ם וכל מוני המצו' לא מנו הלאוין שבאו בעמון ומואב ואדום אל תצר כו' אל תצורם כו' וכבר נתעור' בזה הרמב"ן ז"ל בסוף השגותיו לספר המצו' של הרמב"ם והביא שאדונינו דוד דן עליה' להתיר לו מלחמת' הואיל והם פרצו הגדר תחילה, וגם בכ"ז נענש עליהם כמו שהביא שם מהירושלמי, מוכח שאינם מצות שעה אלא שלעתיד הותרה ארצם [הם קיני קניזי וקדמוני כמבואר בב"ב (נ"ו.) שם] למלך המשיח, ובספר מגלת אסתר הביא משום התשב"ץ [הוא בעל זוהר הרקיע] שבזה מיושב דעתו של הרמב"ם שאין זה מצוה לדורות, כיון שהיא נגבלת בזמן שהרי לא ינהגו ג' מציעות אלו [של אדום עמון ומואב] בזמן מלך המשיח ועו"ש, והשתא תיקשי למה מנה הרמב"ם הלאוין בלוים שלא יטלו חלק בארץ ובביזה, מצות לדורות, הא גם הם לא ינהגו בזמן מלך המשיח, וכן מנו כל מוני המצו' ופליא' נשגב' לענ"ד

(ו) ובאמת כל עיקר יסוד זה שיטלו הכהנים חלק בארץ לעתיד הוא מקרא דיחזקאל, והתימא איך לא נתעוררו חז"ל, לומר שיחזקאל חידש בה, דהיתה הלל"מ ואסמכה אקרא, ואני איני כדאי להפליא על קטן שברבותינו ז"ל, אבל תורה היא, ז"ל רשב"ם שם ועוד תניא שתתחלק לעתיד לבוא לי"ג חלקים, ולקמן מפרש מאי ניהו אותו חלק