עמודי אש צט

וראיתי להעיר ע"ד התה"ד סי' ר"ל (וכ"כ בפסקים וכתבים סי' מ"ה בשם עורו הגאון) שכתב שם וז"ל וגם כמדומה לי שלא נהגו לפסול כלל בקוצו של יו"ד אם חסרים הם בגט ואע"ג דכ' בהדיא בא"ז דמעכב אפשר דר"ל קוצו של יו"ד כדפרש"י בפ' הקומץ דהוא רגל ימנית של יו"ד וה"נ מייתי הא"ז ה' תפילין פרש"י ג"כ לפסק הלכה כמו אידך פירושא ואע"ג דכ' הכא סתמא נראה דסמך אמאי דכ' כבר שלא יכתוב משי"ט ובעשי"ט אין האותיות לגמרי בצורתן והלכתן אלא כעין נקודות ומקלות כתב עלה דאפי' קוצו של יו"ד לפירש"י מעכב ואע"ג דהוא עדיף ממשי"ט אפ"ה מעכב משום דאינו אות אלא כעין נקודה בעלמא אבל קיצו של יו"ד לפיר"ת היינו הכפיפה לצד שמאל נוכל לומר דלכ"ע אינו מעכב בגט עכ"ל ומאד נפלאתי ע"ז דהא כ' בא"ז (ה' גיטין סי' תשט"ו) וז"ל אחרי שהביא דברי ר"ת שנהגו לכתוב בגט כתיבה גסה וז"ל ואע"פ שכתב נהגו מנהג תורה היא שכל אות שאינה כתובה בכתיבה גסה ואין גויל מקיף אותה אינה קרויה אות ופסולה כדתנן בהקומץ רבה ד' פרשיות שבתפילין מעכבין זה את זה ואפי' כתב א' מעכבן ואמרינן בגמ' פשיטא אמר רב יהודא אמר רב לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד ופירש"י דהיינו רגל של ימין וליתא דפשיטא דאין זה אות ופי' ר' אליקים ז"ל קוצו של יו"ד היינו מה שמשוך מראשו כלפי מטה דהיינו כתרו של יו"ד וכן פיר"ת זצ"ל כו' ובכתיבה דקה מה שקורין משי"ט אינו עשוי כן הלכך פסול עכ"ל מבואר להדיא דגם קוצו של יו"ד לפיר"ת גם זה פסול בגיטין ומ"ש התה"ד דהא"ז בה' תפילין מייתי לפירש"י הנה גם שם בה' תפילין (סי' תקמ"ז) דחה פירש"י כמו שדחה כאן והוא מהתימה על התה"ד וצע"ג והלום ראיתי בשו"ת בית אפרים חאה"ע (סי' ק"ו) שכ' וז"ל דכתב משיט"א כיון שכבר נהגו העם בתמונות אלו ותינוק דלא חכים שהוא מבין בכתב ההיא יכול לקרותו אפשר דשפיר דמי ואין זה דומה לקוצו של יו"ד דמעכב דהתם כיון שכתב זה שהוא כותב עתה היא אשורות ותמונת היו"ד הוא שיהי' לה קוץ וכל שזו אין לה יצאה מכלל יו"ד ונכנסה לכלל נקודה והא"ז כוונתו מעיקרא שלא יכתוב משי"ט משום דס"ל שאינו כתב גמור אלא צריך אשורות וע"ז קאי מ"ש ואפילו קוצו של יו"ד כו' ר"ל בכתובות אשורות ואין כוונתו להביא ראי' למשיט"א רק דינא באנפא נפשא קאמר עכ"ל. אולם כתב כן לפי שלא ראה דברי הא"ז דשם מבואר דלהכי פסל כתב משי"ט לפי שאין לה הקוצין. וראיתי בבית אפרים שם דכתב דבש"ג פ' המגרש כ' בשם הא"ז מעשה בגט א' שנכתב בכתיבה דקה ופסלוהו רבותינו דיליף לה לה מאשה. ונראה שהוא ט"ס דמה ענין זה לכאן וצ"ל משום דכתיב וכתב לה עכ"ל. אולם אין כאן ט"ס כלל דבא"ז שם מבואר דהמעשה הי' בגט חירות. ופסלוה דילפינין לה לה מאשה דגם הגט חירות צריך להיות כתוב כתיקונו כמו בגט אשה

ויש לעיין בה' שרגל השמאלי לא נכתב בסוף הגג רק משוך מן הגג מהו דינה והנה במ"א (סי' ל"ב ס"ק ל"ג) כתב דפסול בשם הרדב"ז והמ"א כתב ע"ז דהיכא דאם לא נמשך הגג יפסלו התפילין אז מותר. ובשו"ת נ"ב מה"ק (חיו"ד סי' פ') דטתו כהמ"א ובאמת ליעקב (דנ"ט ע"א) כ' בשם הבית דוד (סי' קל"ב) לפסול וכ"ה בס' לדוד אמת (סי' י"ג) וע' בספר סתם (סי' נ"א וע"ה ופ"ה וצ"ד) ותראה שדבריו סותרים זה את זה. והנה בסי' פ"ה כ' וז"ל ומ"ש רו"מ שהביא ראי' דהרגל יהי' סוף הגג ממה שאמרו חז"ל בש"ס שלא יעשה ההי"ן חתי"ן לא ידעתי מאי ראי' הוא זה חדא מאן לימא לן דח' אשר הגג יהי' משוך יותר מדופן השמאלי יופסל. ולדעתי הוא כשר דהוי ח' ומה בכך שהגג השמאלי נמשך יותר ובפרט להמכשירין בה' אשר הרגל השמאלי הוא באמצע אף דהגג נמשך לחוץ גם בח' הוי כן עכ"ל מבואר דעתו דבח' לכ"ע כשר כשנמשך לחוץ רק בה' מחלוקת והנה מ"ש המ"א בדעת הרדב"ז דגם בה' פסול כשהגג נמשך לחוץ זה אינו מבואר כלל ברדב"ז. שבח"ד סי' פ"ב שעליו רמז הכנה"ג שהביא המ"א נשאל על תפילין שנכתב בחוזק ב"פ אם מותר למחוק בחוזק השני ולמשוך הגג של הק' וע"ז כ' דפסול וז"ל לפי שנשתנית צורת האות לגמרי שהרי רגל הק' צריך שתהי' הלוי בראש הגג שהוא סוף הגג ולא באמצעות הגג עכ"ל הרי שמיירי בק' ולא בה' ומצאתי בחי' המאירי לשבת (דק"ב ע"א) שדעתו שם דה' הדבוקה לגגה כשר וכ' ע"ז ושמא תאמר והרי בה' שהרי נפסדה צורתה ודומה לח' וכבר פסלוה בברייתא זו שאמרנו. יראה לי שזו של מנחות בשעשה גג הה' רחב עד שהבריח נכנס לפנים מהעוקץ הגג ואין זו ח' שאין דבוקה מפקיע שלא תדמה לה' (ר"ל דאף שהוא דבוקה מ"מ היא דומה לה' ואין לטעות שהוא ח' כיון שהגג יוצא לחוץ ובזה פסול בח' ובה' כשר אף שיוצא לחוץ) אבל כשאין עוקץ גג הה' יוצא לחוץ ודבוקה עושה אותה לגמרי כצורת ח' ודאי נפסלה עכ"ל מבואר מדברי' להדיא דסובר דבה' כשר לגמרי כשהגג יוצא לחוץ ובח' פסול ודלא כהספר סתם שסובר דבח' כשר אף להפוסלים בה' ונהפוך הוא דאף להמכשירין בה' עכ"ז בח' פוסלין והנה גם הב"י כ' בשם הברוך שאמר בסי' ל"ו וז"ל והנקודה תהי' בסוף הגג מפני שהוא מדובק למעלה תהי' דומה לח' כדאמרינן בהבונה לא יעשה ה' ח' אלמא שדומה קצת ואלו יהיו הנקודה באמצע לא יהי' דומה כלל עכ"ל מבואר להדיא בפשיטות דבח' פסול ומהתימה מהס' סתם שחשב שהראי' הזאת הוא מדברי עצמו ובאמת הוא מהב"ש (גם על המ"א צ"ע שכ"כ בשם הב"ח ולא הביא שהב"י כ"כ) וע"כ בח' כיון שמבואר בהמאירי והב"ש והב"י דפסול בזה פשיטא דפסול ובה' יש להכשיר בשעת הדחק כיון שראינו להמאירי שהכשירו והאחרונים לא ראו אותן (אולם י"ל דמיירי כשהגג יוצא בפחות מחציו) ואף דאנן לא קיי"ל כהמאירי במה שהכשיר בה' כשדבוק לגג אולם במה שהכשיר במה שהגג יוצא בזה נוכל לסמוך עליו בשעת הדחק

והנה בתפילין שנכנסו תגין מאות שבשורה השני' לאותיות שבשיטה הראשונה הנה בש"ע סי' ל"ב סכ"ח כ' יש לזהר שלא לכנוס ל' לתוך ח' משמע דבדיעבד כשר והיא משו"ת הריב"ש (סי' נ"ו וסי' קע"ו) בשם הרמב"ן והר"ן פ"ב דגיטין בשם י"א והט"ז שם כתב דלא ידע מדוע לא כ' המחבר דגם בדיעבד פסול והיינו אף שהתוס' והרא"ש פ"ב דגיטין והסה"ת סוברים שם הפי' דמעורה היינו שנכנס הל' לתוך אות אחר ס"ל להט"ז דדוקא בגיטין מכשיר אבל בס"ת ותפילין גם הם עודו דפסולין וכמ"ש הב"ח בסי' ל"ב ומיושב בזה מה שהקשה בשו"ת מקום שמואל (סי' ג"ן) ובק"א לש"ע הג' מהרש"ז ובק"נ פ"ב דגיטין על הט"ז דהא הפוסקים חולקים על הרמב"ן ולפמ"ש א"ש וכ"נ לכאורה מדהביא הב"י דעת החולקים רק בה' גיטין ולא בה' תפילין וע' בלח"מ הס"ת הביאו הא"ר שפי' דברי המחבר דגם בדיעבד אסור והלשון לא משמע כן). אך באמת דוחק לומר כן דמה חילוק יש בין גיטין לס"ת אם נתקלקל האות אסור גם בגיטין ואם לא נחשוב זה לנשתנה האות גם בס"ת יהי' מותר וגם מדברי הריטב"א בחי' לגיטין (דכ"ב) שכ' להמפרשים דמעורה היא בנכנס ל' לתוך ח' דגם בס"ת מותר אבל רבינו אומר דבס"ת לא סגי בהכי כו' ע"ש משמע דלהמפרשים מותר גם גבי ס"ת ואין חילוק בין גיטין לס"ת וכן ראיתי בשו"ת מים עמוקים למהראנ"ח סי' ע"ז שכ' דגם בס"ת מכשירו. וא"כ קשה להעמיס כן בדעת הט"ז אמנם י"ל לפמ"ש בשו"ת מהרי"ט (חיו"ד סי' ל"ב ול"ג) דאם נשתנה צורת האות לאות אחר כגון שנכנס לתוך הד' דנעשה ה' לכן פסול וגם י"ל דאם נכנס לתוך האות ג"כ כ"ע סוברים דפסול אפי' לתוך ח' רק כשנכנס כ"ש מכשירים ע"ש באורך וא"כ נוכל לומר דכן היתה דעת הט"ז וע"כ תמה על הב"י. וראיתי בבה"ט שכ' בשם יד אהרן דכ' על מ"ש המ"א דרבים מכשירים לגמרי דלא נמצא כלל מי שיכשיר וע"ז הקשה בס' סתם (ה' ס"ת סי' כ"ו) דהרי הרא"ש ותוס' חולקים ע"ז ע"ש ונראה שהיד אהרן דעתו כהמהרי"ט וא"כ המ"א שכ' דאם נעשה ונשתנה לאות אחר גם בזה רבים מכשירים כ' היד אהרן דליתא. וראיתי בשו"ת תורת נתנאל (סי' ל"ד) שכ' ע"ד המ"א הללו וז"ל על מ"ש המ"א דיש מכשירים לגמרי ואגב שיטפא כתב כך דהא בשו"ת הריב"ש סי' קמ"ו הביא דעת המכשירין בשם הרמב"ן כדאיתא בכנה"ג והרמב"ן כ' להדיא כמ"ש הב"י בשמו דאם נכנס ראש הל' לתוך הד' פסולה א"כ לדבריו קשה דברי הרמב"ן אהדדי אע"כ דיש חילוק בין נכנס לתוך הד' לתוך הט' עכ"ד בקצרה ותמהני מ"ש דהיש מכשירין המה הרמב"ן ואדרבה הרמב"ן הוא היש פוסל והמכשירים המה התוס' והרא"ש והסה"ת. רק שי"ל דהמה מודים בהיכא שנשתנה וכמ"ש המהרי"ט אבל אין הכרח לזה וע' בק"נ פ"ב דגיטין סי' מ"ה שגם הוא הבין כן דהיש פוסלים הוא הרמב"ן וכאן שינה את טעמו וראיתי בספר סתם (סי' מ"ז) שכ' דצ"ע דהג"פ (סי' קכ"ה ס"ק פ"ה) כ' בשם המהרי"ט דלא מהני תינוק דלא חכים ובסידור דרך חיים כ' בשם המהרי"ט דמהני. ולק"מ דכוונת הג"פ כך היא דבאם שנשתנה לאות אחר כגון שנכנס רגל הל' לתוך ד' ונעשה ה' א"כ הרי נעשה בודאי אות אחר ע"ז כ' המהרי"ט דלא מהני דתינוק לא מהני רק בספק ולא בודאי משא"כ היכא שנכנס לתוך הח' דהפסול הוא מספק שמא נתקלקל לאות אחר ע"ז כ' בדרך חיים דגם למהרי"ט מהני ונראה דאם נכנס חג לתוך הח' יש להקל לפמ"ש המהרלנ"ח באה"ע (סי' קכ"ה) דבקוץ שהוא דק לא נשתנה צורת האות ע"ש וכ"כ בשו"ת נחלת אבות (סי' א') משא"כ בנכנס לתוך ד' יש להחמיר כיון דבזה נראה דכ"ע מודי דפסול וכמ"ש במהרי"ט כן נ"ל

וראיתי להעיר ע"ד שו"ת זכרון יוסף (חיו"ד סי' ח') שכ' דאף לר"ת כשר לעשות ח' בלא חטוטרות ונ"ל הוכחה גמורה מהא דאיתא בפ' הבונה (דק"ג ע"ב) שלא יעשה ה' ח' ח' ה' וא"כ הרי אינם דומים כלל דח' הוא עם חטוטרות וה' בלא חטוטרות א"ו דגם לר"ת מותר ח' בלא חטוטרות עכ"ד. ולפי דעתי אינו הוכחה כלל דהא מבואר שם בברייתא שלא יעשה א' ע' והרי אינם דומים כלל זה לזה ועכצ"ל כמ"ש רש"י שם וכ"ה בחי' הריטב"א כיון שהם דומים בהברה לכן הזהירה הברייתא שלא יעשה בכתיבה ג"כ זה במקום זה וא"כ ה"נ י"ל בה' ח' דבימי התלמוד הי' דומים זה לזה וכמו שנראה מהא דאיתא בשבת (ק"ה א') המון חביב נתתיך לך באומות ודרש מה' של המון על חביב. ובמגילה (י"ב א') ודר וסוחרה ומאירה להם כצהרים וכ' רש"י האי וסוחרת לשון סיהרא הוא. ובזה א"ש מה דאיתא בברכות (נ"ז א') הרואה הונא בחלום נס נעשה לו וכ' המהרש"א בח"א וז"ל וק"ק דאי משום הנו"ן דאית בי' אמאי לא נקט אהרן ונח ומיהו בחנינא וחנן י"ל משום דהשם גופה מורה על החנות לטובה וה"נ שיהי' בנס עכ"ל אבל לפמ"ש א"ש דכמו שכ' המהרש"א דחנינא מורה על חנות ה"כ בהונא לפמ"ש דההברה של הה' היא כח' א"כ הוי כמו חנינא. ובזה א"ש ג"כ מה דאיתא בברכות פ' הרואה הרואה הספד בחלום חסו עליו ופדאהו דדריש מה' כמו ח' והוי חס ופדות והמהרש"א בח"א בב"ק דנ"ה הוצרך לדחוק דאין חלום בלא דברים בטלים ולפמ"ש א"ש וע' יומא (נ"ד א') ויצא מבת ציון כל הדרה מאי כל הדרה חדרה וכ' המהרש"א שאהח"ע מתחלפין. ומגילה (י"ב א') בהט אבנים שמחטטין וגם שם כ' המהרש"א שאהח"ע מתחלפין. וכ"כ בתענית (ד"י א') וקרי בי' הכשרת וכ' רש"י דהוא לשון הכשר והמהרש"א כ' שם דה' מתחלף בחי ואין צורך להחליף. וע' במדרש חזית (סי' ז') הדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה וכ' המ"כ דדריש הדרך מלשון הדרכה בחילוף ח' בה' וכ"כ בויקרא פ"א דבר אחר חבר שהעביר הפרעניות וכ' המ"כ דאהח"ע מתחלפים וכ"כ שם