עמודי אש קלה

בעין והתוס' שם השיגו עליו דמשמע דדעת רש"י דמוקף הוא רק מדרבנן. אולם באמת אין זה מוכרח כלל דהא כ' הרשב"א בתשו' סי' רפ"ט דתרומה גדולה בעי מוקף מה"ת שיהי' נוגעין זה בזה ותרומת מעשר א"צ מה"ת כלל מוקף ומהני אפי' א' בכאן וא' במדה"י ומדרבנן חיישינן שמא נאבדו ע"כ צריך שיהי' בכאן אבל א"צ שיהי' נוגעין זה בזה וא"כ ס"ל דגם רש"י ס"ל כן ולהכי בגיטין דמיירי בתרומת מעשר ע"כ כ' החשש שמא נאבדו אבל בתרומה גדולה מודה דמדאורייתא בעינן מוקף [ודע דמיחלפא שיטתי' דהרשב"א דכאן כ' דתרומת מעשר א"צ שיהי' נוגעין רק שיהי' לפנינו ובחידושיו לגיטין שם כ' דגם בתרומת מעשר צריך שיהי' נוגעין גזירה אטו תרומה גדולה אמור מעתה דבתשו' סי' קכ"ז שדעתו לדעת רש"י דמוקף הוא מדרבנן אזיל לשיטתו בחידושיו דאם תרומה גדולה מה"ת בעי מוקף גם בתרומת מעשר צריך שיהי' נוגעין אטו ת"ג ולפיכך כ' שם דדעת רש"י דמוקף הוא מדרבנן דאלו לפי שיטתו בתשו' סי' רפ"ט לא מוכח עידי. וע' בפני יהושיע בגיטין שכ"כ לדעת רש"י ולא העיר מדברי הרשב"א האלו] ועכ"פ נראה דהראב"ד יחיד הוא בזה ולא מצאתי לו חבר רק בחי' הריטב"א לב"מ דל"ח שכ' בשם מורו דדרשא דממנו הוא אסמכתא בעלמא (ונראה דהוא הראיה דהא הרשב"א ס"ל דהוא מה"ת) ומאד נפלאתי על החינוך סי' תק"ז שכ' בדין התרומה וז"ל ומותר לתרום שלא מן המוקף ואעפ"כ ת"ח אין עושין כן כ"כ הרמב"ם עכ"ל והוא מהתימה דתרומה גדולה ודאי בעי מוקף והר"מ לא כתב כן רק גבי תרומת מעשר וכבר כ' כן החינוך בסי' שצ"ו גבי תרומה מעשר ודבריו בכאן המה תמוהים וחושש אני לו מט"ס שהרי בסי' שצ"ה כ' גבי מעשר וז"ל אבל מעשרין שלא מן המוקף אע"פ שבתרומה אינו כן שאין תורמין אלא מן המוקף עכ"ל מבואר דגבי תרומה בעינן מוקף וע"כ ט"ס יש בכאן [והנה מ"ש דגם מעשר לא בעי מוקף כ"כ גם הר"מ ה' מעשר פ"א ה"ו וע"ש בכ"מ שכ' דהוא כ"ש מתרומת מעשר וצל"ע בדברי ר"ת בס' הישר סי' צ"ג שכ' דמעשר מה"ת בעי מוקף והייתי אומר דתיבות ומעשר ט"ס. אולם באור לישרים שם הגיה ותיבת ומעשר לא הגיה והוא תמוה לכאורה] וע"כ צ"ע על הלבוש והש"כ שתפסו דעת הראב"ד נגד כל הפוסקים

והנה בתרומת מעשר דעת הראב"ד שם דהלוי צריך לתרום במוקף מה"ת והישראל א"צ כלל לתרום. וראיתי להמהר"י קורקס הובא בכ"מ שם שכ' דההוא דהזהב קשיא עליו כי שם אמרו בפירוש רשאי בן לוי כו' וכוונתו למאי דאיתא בב"מ (מ"ט א') ואני בעניי איני רואה קושיא כלל דהא גם לדידן קשה לפי מה דקיי"ל דמדרבנן בעי תרומת מעשר מוקף ולא נחשדו חברים על כך א"כ איך יוכל לעשות תרומת מעשר על מקום אחר וכבר נתקשו בזה התוס' ב"מ (ל"ח א') ופירשו דמיירי בשבת ויו"ט שרשאי לעשר שלא מן המוקף וא"כ גם להראב"ד י"ל כן. עוד הקשה הר"י קורקס להראב"ד מפ"ק דחולין ד"ו גבי ר"מ שאכל עלה של ירק כו' דמשני לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף מוכח כדעת רבינו דר"מ לא הוי לוי נראה כוונת קושיתו דהא התוס' שם אוקמוה דהעלה הי' של דמאי מדאמרינן דלמא נתן עיני' כו' דזה לא מהני רק גבי דמאי וא"כ הא בדמאי ליכא תרומה גדולה רק תרומת מעשר מוכח דגם תרומת מעשר הישראל צריך לתרום מן המוקף. אולם לא קשה להראב"ד די"ל דהוא ס"ל כשיטות רש"י דגם בודאי מהני נותן עיניו וכו' ומיירי בחולין שם בודאי והי' צריך ר"מ לתרום תרומה גדולה ושפיר הקשו וכי נחשדו חברים וא"כ לא קשה להראב"ד מהך סוגיא ואדרבה מהסוגיא דב"מ הוי קצת ראי' להראב"ד דאמרינן התם וחזר והפקידו אצלו וכ' התוס' דהוי מצי למיפרך אי הכי מאי למימרא ומתרצין בדוחק והנה יש ליישב דאתי לאשמעינן דשרי שלא מן המוקף בשבתות ויו"ט). וראיתי בתוס' הרא"ש שבשיטה מקובצת סם שהקשה כן על התוס' וכ' דא"כ למה לי' למינקט בן לוי עכ"ל אולם לפי דברי הראב"ד א"ש כיון דבתרומת מעשר בישראל א"צ כלל מוקף רק בלוי וא"כ כשרוצה ללמדינו דאין צריך מוקף מוכרח למינקט בן לוי (מיהו גם בלא דברי הראב"ד י"ל דנקט בן לוי לפ"ד הרמב"ם דרק חבירים צריכין לתרום בתרומת מעשר מן המוקף ולא שאר בני אדם וכן פסק הטור יו"ד סי' של"א ורמ"א שם וע"ב יפה כ' התיו"ט פ"ב דתרומות מ"א דתרומת מעשר א"צ מוקף כדפסק בטור ורמ"א ולחנם תמה עליו התפארת ישראל שם ע"כ נקט בן לוי והוא חבר כיון שניתנין לו מעשר וכמ"ש הר"ש בסיף טבול יום וא"ש. מיהו כ"ע על הטור שפסק נגד דברי אבי' פ"ג דביכורים דתרומת מעשר מדרבנן בעי מוקף והוא השמיט לגמרי דין דמוקף גבי תרומת מעשר וצ"ל דהטור סובר כיון דתרומת מעשר בעי מוקף רק משום גזירה אטו תרומה גדולה ובזה"ז דגם תרומה גדולה הוא דרבנן ע"כ תרומת מעשר לא בעי כלל מוקף וע' במראה הפנים בירושלמי רפ"ב דתרומות שהקשה דאמאי לא אמרינן בחברים דלא יתרמו מן הטהור על הטמא כיון דהם תורמין במוקף ע"ש ולק"מ לא מיבעיא לפי שיטות הרשב"א שהבאתי לעיל דבתרומת מעשר לא בעי נגיעה רק שיהי' לפנינו בודאי דא"ש דשוב ליכא חשש גם אם יתרמו מהטהור על הטמא אלא אפי' אם נימא כשיטתו בחידושיו דגם בתרומת מעשר בעי מוקף ונגיעה עכ"ז י"ל דבחברים לא גזרו כדאמרינן בכמה דוכתי דהם ידעו להזהר) ובלא"ה י"ל הסוגיא לפי דעת הראב"ד דהנה נראה דלדעת ר"א בן גמלא בגיטין ל"א דתרומת מעשר ניטלת באומד א"כ גם לדידי' תרומת מעשר בעי מוקף להראב"ד גם הישראל כמו בתרומה גדולה וא"כ י"ל דגם הך סוגיא ס"ל כן וע"כ גם בתרומת מעשר בעי מוקף וא"ש. ושוב אחרי כתבי זה ראיתי בשו"ת דברי אמת בקונטרס חלה שהאריך בענין זה וראיתי להעיר על דבריו הנה הביא דברי הרשב"א בתשובה דתרומות מעשר לא בעי נגיעה והקשה דא"כ מנ"ל דרש"י ס"ל דמוקף הוא דרבנו וכבר כתבתי למעלה שבסי' קכ"ז אזיל בשיטתי בחידושיו ומהתימה מהדברי אמת שלא הביא כלל דבריו שבחידושיו והביא דברי רש"י בסוטה דל"א ששם כ' רש"י בעצמו דמוקף מה"ת והוכרח לומר דאסמכתא בעלמא הוא ממ"ש בחולין (ז' א') דהטעם דבעינן מוקף שמא יאבד דמוכח דס"ל דהוא דרבנן ואני אומר דאין מזה הוכחה ורש"י ס"ל דמוקף הוי מה"ת רק בחולין פי' כן לפמ"ש במעשר ירק כיון דבא"י הוא מדרבנן בח"ל אינו נוהג והתוס' הקשו שם מברכות דל"ו בצלף דנוהג בח"ל ותירץ במגיני שלמה דתרומה נוהג בכל דבר ומעשר אינו נוהג רק בדבר שהוא מה"ת ע"ש וא"כ הכא ע"כ מיירי בשכבר תרמו ממנו התרומה דהא תרומה נוהג גם בח"ל רק לא לקחו ממנו המעשר ותרומת מעשר וע"כ פי' שפיר דהטעם דלמא נאבד דבזה לא בעינן מוקף מה"ת. עוד כ' הדברי אמת על קושיות הר"י קורקיס על הראב"ד מפ' הזהב וע"ז כ' דקשה גם להר"מ כן ועכצ"ל דמיירי בשבת ויו"ט ומבואר מדבריו דלפ"ז מיושב גם להרמב"ם ותמהני עליו דהא באמת הרמב"ם השמיט הדין דבשבת ויו"ט מותר לעשר שלא מן המוקף ועמ"ש המל"מ ונ"ל טעמו דהוא פי' הסוגיא דיבמות (צ"ג ע"ב) כפירש"י שם דקאי לענין דבר שאיני ברשותו ואף שהתוס' הקשו עליו ע' בחי' הריטב"א שמתרצו ולפ"ז קאי הסוגיא למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ולא לדידן וא"כ א"א ליישב כן להר"מ. ודע שצל"ע ג"כ דברי הר"מ ה' שאלה (פ"ז ה"א) שכ' שמא עשו אותן הבעלים תרומה או תרומת מעשר על פירות אחרות וקשה הא הוי שלא מן המוקף. והנה בב"מ שם יש גורסין רק תרומות מעשר והר"מ כ' להדיא תרומה או תרומות מעשר עוד יש מתרצים שם דמיירי בשבת ויו"ט וגם זה לא יוצדק להר"מ דהוא לא ס"ל להך דינא (ע' בתשו' הרשב"א שכ' שמוקף הוי מה"ת ובשבת דיו"ט גלי קרא דמותר שלא מן המוקף וכ"כ התוס' בכמה דוכתי וע"כ תמהני על הפני משה ספ"ג דגיטין שכ' בפשיטות דקרא אסמכתא בעלמא הוא וליתא) וצ"ל להר"מ דהפי' שמא עשאן קודם שהפקידן שהי' אז מן המוקף וכמ"ש הרמב"ן בחי' הובא בש"מ שם ואף שדחאו להר"מ עכצ"ל כן. עוד הביא הדברי אמת הקושיא ממהר"י קורקוס מפ"ק דחולין וכ' ע"ז ונוראות נפלאתי דהתם מיירי בתרומה גדולה ולק"מ דהא התוס' פירשו שם דמיירי בדמאי ושם ליכא תרומה גדולה וכמ"ש לעיל רק די"ל להראב"ד דהוא ס"ל כרש"י דגם בודאי מהני נותן עיני' כי' וכמ"ש לעיל אלא שלפי מה שהעלה בשער המלך (תרומות פ"ד הט"ז) דלהר"מ לא מהני נותן עיניו בודאי א"כ אמאי לא השיגו הראב"ד וי"ל דכיון דיש לרחוק גם לדעת הר"מ כן וכמש"ש לכן לא השיגו. עוד ראיתי שם שהביא דברי הש"כ דלכן בדיעבד תרומתו תרומה כיון שחיטה א' פוטרת הכרי וע"ז נסתפק הדברי אמת למי כתב כן אם למ"ד מה"ת בעי מוקף או למ"ד דרבנן ועוד כ' שם וטעם זה של הש"כ לא הבנתי דמה בכך דחיטה א' פוטרת הכרי אפ"ה בעינן מוקף עכ"ל. הנה מה שנסתפק באיזה שיטה קאי הש"כ תמהני דבס"ק מ"ט מבואר להדיא דדעתו דמוקף הוי רק דרבנן משום שצריך מדרבנן שיעור והוא מאומד ע"כ צריך שיקיף ואלו לא הי' צריך שיעור לא הי' צריך מוקף וע"כ כ' אח"ז דמה"ת חיטה אחת כו' וע"כ מה"ת לא בעי מוקף וע"כ בדיעבד תרומתו תרומה אלא דהדברי אמת הקשה עליו דגם אם מה"ת בעינן מוקף הוא מהני בדיעבד כדאמר ר' אלעי בפ"ק דתרומה וזה ודאי קושיא. וגם קשה לי על הדברי אמת שלא הקשה עליו מה שהקשתי לעיל דלמה תפס שיטת הראב"ד שהוא נגד כל הפוסקים. עוד קשיא לי על הש"כ דאם איתא דעיקר הטעם דבעינן מוקף הוא בשביל השיעור א"כ בזה"ז דתורמין כ"ש כמבואר בטוש"ע שם א"כ לא נבעי מוקף ומדוע כ' שם בש"ע דבעינן מוקף גם בזה"ז ועוד קשה לי על הש"כ ממשנה דתרומות (פ"ד מ"ב) בתרם ועלה בידו מששים וא' תרומה ויחזור ויתרום כו' במדה ובמשקל ובמנין ור' יהודא פליג דאף שלא מן המוקף מבואר דהת"ק ס"ל דגם בזה בעי מוקף וקשה כיון שתורם במדה למה צריך מוקף ואולי כיון שיכול לתרום גם מאומד לא חלקו [ולא זכיתי להבין דברי הג' ר' נחשון שבתשו' גאונים קדמונים סי' י"ב שכ' וז"ל קוצה לה חלתה ומקפת כו' ומהו לתרום מן המוקף שמפרשת מן העיסה ומקפת שעושה אותה עוגה שמצוה לתרום מן המוקף כמו ששנינו ורק שנאבד מן שיאבד ושאינו נאגד משימלא את הכלי וקא אמרינן לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ומוקף שמוכח בכלי שלא יביא ממקום אחר ויפריש ע"ז שמונח בכלי שמוקף הוא ואם הפריש משאינו אגוד על האגוד ומשאיני מוקף על המוקף הרי הוא מפריש מהפטור על החיוב ומקפת ומוקף דבר א' הוא עכ"ל מבואר דפי' מוקף הוא שיהי' מונח בכלי שיהי' חייב וזה תמוה דכלי לא מהני רק גבי ירק ולא בשאר פירות ומה גם גבי עיסה דחיוב החלה הוא אפי' כשאינו לש בכלי וגם א"א לפרס כן בכל המקומות שמביא הש"ס מוקף ודברי הר"נ גאון צע"ג] ומ"ש מעכת"ה וז"ל רק בדבר א' נזכר חילוק שחלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש. ואפשר בתרומה ג"כ נוהג זה עכ"ל תמהני עליו שכתב כן כמסתפק ולהדיא מבואר בש"ס בכורות (כ"ז א') תרומת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש ובירושלמי חלה (פ"ד ה"ז) רב יהודא בשם שמואל חלת ח"ל ותרומת ח"ל אוכל ואח"כ מפריש מבואר דגם בתרומה נוהג זה. ומה שהקשה דכי היכא דבתרומה מבואר דהתורם את הגורן לכתחלה צריך לחשוב על הכרי ה"כ נימא בחלה הדין כן ומדוע פסקו בחלה דאף דלא חישב נפטר ממילא האחר. הנה גדולה מזו כ' במקור חיים (סי' תנ"ז סק"ב) דאפי' מחשב שלא ליפטור לא מהני וכ' וז"ל דדוקא בתרומה דצריך לומר בפי' או לחשוב בשעה שתורם שיהי' התרומה מזה על זה ובלא"ה אין תרומתו תרומה ומש"ה