עמודי אש קא

שם וז"ל דע כי אין חילוק בין כתיבה לחריתה כדאמרינן בגיטין ועוד תנן אף היא עשתה טבלא כו' הרי למדת שחריתה אסורה וה"ה ברקימה עכ"ל מבואר שהביא הסוגיא דגיטין ולמד הימנה דחקיקה אסורה ולמד מזה דה"ה לרקימה ומזה נראה קצת דלא הי' מפרש כפירש"י דאל"כ הי' לו לפרש דסוגיא דגיטין מיירי שלא הי' קבוע ע"כ נראה בהקדם מה שקשה דלמה השמיט הרמב"ם הך ברייתא דעבד שיצא בכתב שע"ג טבלא כו' אבל לא כו' והוא תמוה לכאורה ולא ראיתי למי שעמד ע"ז. ע"כ נראה לפמ"ש הבעל העיטור (במאמר ז' כתובות גיטין ושטרות) דע"ג כיפה היא כותל ומחוסר תלישה ע"ש וא"כ א"ש דרישא דברייתא דע"ג טבלא מהני לא הוצרך להביא בה' עבדים דנשמע ממ"ש בה' גירושין (פ"ד ה"ו) דחקיקה הוי כתב וגם הדין דמחוסר תלישה לא מהני ג"כ לא הוצרך להביא דנשמע ממ"ש (בפ"א מה' גירושין ה"ו) וכ"כ בה' עבדים (פ"ו ה"ו) וא"כ לק"מ ודו"ק. והנה בדפוס אי הוי ככתיבה. הנה בשו"ת כנ"י סי' ל"ז) השיג על החו"י דאין ראי' מאפוד לענין הדפוס דהוא המצאה חדשה וכ' הכנ"י ע"ז דאם הי' צורך לדפוס דיוצאין בו בודאי הי' שלמה ממציאו ע"ש וראיתי בשו"ת מהר"ץ (סי' י"א) שכ' ע"ז וז"ל ואני אומר בראשון לא מצאתי שום רמז בדברי הרב חו"י לדחות מטעם זה דברי הט"ז ומ"ב רק כ' בזה הלשון ועמ"ש ט"ז ביו"ד סי' רע"א שמאד צ"ע במ"ש ראי' מסוטה ואכ"מ ע"ש סי' ט"ז שלא הזכיר כלל מזה דהמצאה הדפוס הוא המצאה חדשה עכ"ל ושגג בזה דהן אמת שבסי' ט"ז לא נזכר מזה אבל אשתמיטתי' מ"ש החו"י סי' קפ"ד שכ"כ להדיא כמ"ש הכנ"י משמו. והנה בשו"ת מעיל צדקה כ' דע"ג אבנים לא הוי כתיבה בדיו שאינו מתקיים. וראיתי בשו"ת שואל ומשיב (ח"ג סי' קמ"א) שהניח בצ"ע עלי' מש"ס מנחות (דל"ד ע"א) דאיתא התם או כלך לדרך זה נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן ע"ג אבנים אף כאן ע"ג אבנים כו' ואיך אפשר שיהי' ע"ג אבנים הא מזוזה צריכה דיו ודיו ע"ג אבנים לא הוי מתקיים ע"כ דברי המעיל צדקה צע"ג עכ"ד. ובאמת צדקו דברי המעיל צדקה ודברי השואל ומשיב המוהים דהא בש"ס שם מסקינן דנין כתיבה הנוהגת לדורות כו' וכמו שנאמר להלן ויאמר להם ברוך מפי' יקרא אלי כו' ואני כותב על הספר בדיו ופרש"י כלומר וצריך לכתוב בדיו בין במזוזות בין בגט והיינו דכיון דילפינן כתיבה כתיבה מגט ששם נאמר ספר (ולפי' התוס' ילפינן מסוטה או מפרשת מלך ששם נאמר ספר) וכיון דכתיב על הספר בדיו שמעינן דכל מקום שנאמר ספר צריך דיו ומזה ידעינן דגם מזוזה צריכה דיו וא"כ כשהי' ס"ד דילפינן מכתיבה דגט באמת הייתי אומר דמזוזה א"צ דיו וזה מבואר בסיום דברי הש"ס אי לאו ג"ש ה"א ליכתבה אאבנא וליקבעה אסיפא ופרש"י יחקקה בסכין על האבנים דהוי כתיבה תמה מבואר מזה דלפי הס"ד בלא הג"ש הייתי אומר דא"צ דיו וסגי בשחקקו בסכין וא"כ א"ש דברי המעיל צדקה

וראיתי להאור יקרות (ד"נ ע"א) שכ' דקשה על ש"ס דסוטה (דנ"ב ע"ב) דקלפו הסיד דהא הוי מוחק השם. ותירץ דהא כ' המהרש"א דיש ע' לשונות לבד לה"ק א"כ אינו קושיא דשם שנכתב בשאר לשונות מותר למחקו עכ"ד והנה דברי המהרש"א המה בח"א בסוטה (ל"ו ע"ב) והמה מוכרחים בש"ס שם וכן מהראי' שהביא המהרש"א דהא יש ע' אומות לבד ישראל [וע"כ לא זכיתי להבין מ"ש בספר רב ייבי (פ' ויגש) וז"ל דהנה קשה למה דיבר יוסף עמהם ע"י מליץ הא גם אם דיבר עמהם בלה"ק לא הי' מוכח שהי' יוסף דהא כך כתיב בנימוסי מלכים דכל מלך צריך להבין בשבעים לשון וגם לשון הקודש בכלל כידוע עכ"ל והיא תמוה דאדרבה ידוע בהיפוך וכמבואר בסוטה שם וגם מבואר שם דפרעה באמת לא ידע לשון הקודש] גם מ"ש דשם שנכתב בלשון העמים מותר למחקו. כן כתב גם הש"כ ביו"ד (סי' קע"ט) וראיתי בעצי לבונה ביו"ד שם שתמה ע"ד הש"כ דהא מבואר בח"מ דשם שנכתב בלשון העמים המקלל בו חייב. וכן תמה החכמת אדם (כלל פ"ט ס"ט) והנה הי' להם להקשות ממ"ש הש"כ ביו"ד (סי' רל"ז סק"ב) דהנשבע בשם בלשון העמים הוי שם. אולם באמת צדקו דברי הש"כ דשם בלשון העמים דינו כמו כינוי וע"כ לכל דבר שמועיל הכינוי מועיל השם בלשון העמים אבל למוחקו מותר כמו כינוי וכ"כ להדיא התשב"ץ (ח"א סי' ב') וכ"ה בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סי' תי"ט וסי' תכ"א) ועשו"ת רע"א (סי' כ"ה) ומשיבת נפש (סי' מ"ד) ע"ש (וע' ח"א במנחות ק"ט ב' דמשמע דשבועה בלשונות העמים לא הוי שבועה ויש לומר דרצה לאלם השבועה שיהי' בשם ולא בכינוי) וע' במ"א (סי' של"ד ס"ק י"ז) שהביא בשם הש"ג שנסתפק בשם שנכתב בלשונות העמים אם מותר למחקו וסיים המ"א וטוב להחמיר וכ"כ בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' נ"ה) ומעיל צדקה שם שהחמירו ג"כ בזה. אולם אחרי שזכינו לדברי התשב"ץ והרדב"ז המקילים. אינו מוציא ספיקו של הש"ג ודאי של התשב"ץ והרדב"ז ויש להקל בזה במחיקה דהוי כינוי. אולם בעיקר הקושיא של האור יקרות אני תמ' שלא ראה שכבר התעוררו בפמ"א ומעיל צדקה שם. (וגם הגור ארי' יהודא חיו"ד סי' מ"ט לא ראה דברי הפמ"א הללו) ולדעתי יש ליישב לפמ"ש התיו"ט (פ"ז מסוטה מ"ה) דהי' כתובים רק מספר המצוות כמו בבה"ג ע"ש וכ"כ התשב"ץ (ח"א סי' נ"א) בשם הגאון וכ"כ באבן עזרא. וכן ראיתי במאירי סוטה (דל"ב) שהגאונים הראשונים פירשו במשנה תורה פי' ענין התורה ולא שכתבו כמו בס"ת ע"ש. וכיון שלא הי'כתוב כדין ס"ת י"ל דגם לא הי' נכתב שם כלל ובמקום שהי' צריכים לכתוב שם הי' כתובים ר"ת או ד' או ה' כמו שאנו כותבין לרמז השם. וא"כ מעיקרא לק"מ ושוב ראיתי ביד שאול סי' רע"ו שכ' דאף לפי' הגאון הי' צריך לכתוב השם ואינו מוכרח דכיון דלא הי' כתוב כדין ס"ת א"כ י"ל דהי' כותבין אות א' לרמז על השם

והנה אנן קיי"ל לגבי מחיקת השם דגרמא שרי כמבואר במס' שבת (דק"ך ע"ב) דלהכי בהי' שם כתוב על בשרו ונזדמן לו טבילה של מצוה דכורך עלי' גמי כו' משום דהוי גרמא. ומזה נפלאתי על שו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תקצ"ו) שכ' להשיג על הר"י אכסנדר"י שסובר שחייב במוחק שם אפי' שלא כדרך השחתה וע"ז תמה עליו מההיא דהי' כותב כו' ואמאי שרי הא הוי פסיק רישא שא"א לו ליטבול שלא ימחוק השם אע"כ משום דהוא שלא כדרך השחתה עכ"ד והיא מהתימה דהא בסוגיא מבואר דהיא משום דהוי גרמא. שוב ראיתי להיד שאול בסי' רע"ו. ובס' שבת של מי (בקונטרס יעקב לחוק סי' ח') ובכסא רחמים שהעירו כן על הרדב"ז (אך מה שהקשה הכסא רחמים על הרדב"ז דהא הרמב"ם ס"ל טבילה בזמנה לאו מצוה ואיה איפוא העשה לא קשה די"ל דס"ל להרדב"ז בדעת הרמב"ם דס"ל טבילה בזמנה מצוה כמו דס"ל להב"י בא"ח (סי' תקכ"ד) ובשער המלך פ"ו מה' יסה"ת) עוד קשה לי על הרדב"ז שכתב דהוי פסיק רישא והלא כ' הרשב"א בחי' לשבת שם אבל כאן אפשר לו שלא ימחוק דאלו ודאי נמחק הוי כמשפשף שהרי הוא נותן ידו במים. מבואר דלא הוי פ"ר. שוב ראיתי בשו"ת הרדב"ז ח"א בלשונות הר"מ (סי' מ"ז) שכ' דנראה לו שהטעם שמותר משום דהוי גרמא ע"ש. ומלבד דדברי' סותרים למ"ש בח"ב. אני תמה למה תלה ביראה לו מה שהוא ש"ס מפורש וצ"ע והנה ראיתי להלשון לימודים (ה' תפילין סימן כ') שתמה על מה דאמרינן בסוכה (נ"ג א') דדוד נסתפק אם מותר לכתוב שם אחספא דהא גרמא שרי ע"ש שהאריך בזה. וי"ל ליישב זה לפמ"ש הרשב"א בשבת שם דפ"ר אסור א"כ הכא אם הי' משליכו לתהום הי' בודאי נמחק ולכן הי' דוד נסתפק בזה אם מותר. והנה היד דוד בסוכה שם הקשה אמאי דאמרינן שם מי איכא דידע למיכתב שם אחספא כו' דהא משה כתב שם אחספא כשהי' רוצה לעלות ארונו של יוסף וגם למה הוצרך להק"ו ע"ש. ויש ליישב זה עפ"י מ"ש בשו"ת ספר יהושע בפו"כ (סי' ט') דדוד הי' מסופק אם תועיל ע"ש וא"כ י"ל דאין ראי' ממשה דמשה הי' יודע בודאי דתועיל אבל לדידי' דמספקא לי' אם תועיל הי' מסופק אם מותר. ותו י"ל לפמ"ש בזית רענן פ' בשלח דמשה הי' יודע שלא ימחוק שהרי מיכה יקחנו ויעשה בו העגל. ויש להעיר ע"ד התורת חיים בסנהדרין (דכ"ב) דהשם שכתב דוד הי' יו"ד ה"א דא"כ מה יענה לשיטות הראב"ד (פ"ו ה"ד מה' יסה"ת) דאם אינו רוצה לכתוב רק שם יו"ד ה"א הוא נמחק א"כ מה הי' צריך דוד לחקור בזה וי"ל דהת"ח פי' דברי הראב"ד כמו שפירשם בשו"ת הר"מ אלשקר (סי' נ"ח) והובא בכ"מ שם או כמו שפירשם בשו"ת הרדב"ז בלשונות הר"מ ח"א סי' ל"ד ע"ש ודו"ק

וראיתי להעיר ע"ד ספר תורת גיטין (בחי' להש"ס דל"ו) שכ' בפשיטות דאם נכתב שם בחק תוכות דהוא פסול ומותר למחקו ע"ש ותמהני דבמחכ"ת לא ראה בשו"ת הרמ"ע (סי' ל"ו) שכ' להדיא דאסור למחקו והביא ראי' משם שהי' כתוב על ידות הכלים ע"ש וכ"כ בשו"ת חו"י (סי' ט"ז) וראיתי בשאילת יעבץ (ח"ב סי' ס"ז) שהשיג עליו דמאן לימא לן דלא נכתב בכתיבה מעליותא. ונראה בדעת הרמ"ע שהביא ראי' דהא עכ"פ אף שאין בו קדושה לענין ס"ת מ"מ במחיקה אסור דהא שם שנכתב שלא במקומו אינו קדוש ולחד פירושא ברש"י אינו קדוש כלל וגם הא כתבו הישמעאלי ובודאי לענין ס"ת לא הוי קדוש מ"מ מחיקה אסור ה"ה לענין חק תוכות אף שאינו קדוש מ"מ במחיקה אסור וע' בתשו' הג' ר' אברהם ברודא שבשב יעקב (חיו"ד סי' נ"ה) ועכ"פ צ"ע על התורת גיטין שלא העיר מכל זה

והנה ראיתי להבית הלל ביו"ד (סי' רפ"ב) כתב דאסור לעשות ס"ת כמין קמיע ולתלות אותה בזרוע ולמד כן מסוגיא דברכות (דכ"ד א') התולה תפיליו כו' מהו דתימא תבעי הנחה כס"ת יעו"ש. והנה קשיא לי על זה מסוגיא דסנהדרין (כ"א ב') גבי מלך אותה שיוצאת ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרוע כו' מבואר דמותר לתלות הס"ת כמין קמיע והייתי יכול ליישב זה עם מה שראיתי לרבותינו בעלי התוס' בפ' שופטים וז"ל ושמעתי כי אותה ס"ת התלויה בזרוע לא הי' כתוב כי אם עשרת הדברים ולפי שיש מן אנכי עד לרעיך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרויה ס"ת עכ"ל וכיון שלא הי' כתובים כל התורה ע"כ רשאי לעשות כמין קמיע אך מדברי הפוסקים נראה שהי' צריך לכתוב כל התורה כדינה. ע"כ נ"ל ליישב זה עפ"י מה שהרמב"ם בה' ס"ת השמיט מה דעשה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו והכ"מ תמה שם על דבר ההשמטה. וע"ב נראה דהרמב"ם פסק כסוגיא דברכות דאסור לתלות ס"ת ע"כ דחה סוגיא דסנהדרין מהלכה (דבלא"ה מוכח מהמשנה שם בסנהדרין דלא ס"ל כהברייתא עשו"ת הרדב"ז בלשונות הר"מ ח"א סי' ע"ב) וא"כ א"ש דברי הבית הלל והרש"ל מחק שם בש"ס הך דעושה כמין קמיע כו' וא"כ א"ש דברי הר"מ בפשיטות ומה שהקשה הכ"מ שם על מ"ש הר"מ דמגיהין אותה מספר העזרה דצ"ע מניין לו והנה היא בירושלמי דסנהדרין פ"ב וכמ"ש הכ"מ בעצמו בה' מלכים פ"ג ומצאתי בהגהת ר' משה חאגיז כ"י להרמב"ם שהגיה כן לתמוה על הכ"מ

והנה בא עובדא לידי בס"ת שבשירת הים הי' כתוב כמו אבן בחד שיטה והמה צריכין להיות בב' שיטין והיו נ"ל בפשיטות להכשיר כמבואר בהגהת רמ"א ביו"ד ס"סי ער"ה. אך ראיתי בס' סתם (סי' ג') שנשאל ע"ז והורה שצריך לתקן ובלא"ה פסולה הס"ת דלדעתו הר"מ פוסל בזה מדכ' בפ"ז רק על הה' שיטין שקודם השירה דאם שינה לא פסל משמע דאם שינה בהשירה פסול וגם מדכתב בפרק י' שינה צורת השורות ולא כתב כלשון הגמרא כתב השורות כשאר כתב ש"מ שבשינה כ"ש פסול והטור דדעתו להכשיר כתב הלשין כתב השורות כשאר הכתב ע"ש באורך וכ"כ בקנאת סופרים בהשמטות