עמודיה שבעה פז

ואת טפכם ר"ל א"כ יהי כן ה' עמכם כן דייקא ר"ל אותו כן של ה' שהי' ראוי לכתוב בבריאת אור ויהי כן יהי' תחלה ואדע שלא נגנז מאותו אור כלום ואז אשלח אתכם ואת טפכם כלם ראו כי רעה נגד פניכם לא כן לכו נא הגברים ר"ל אתם חושבים שהאור הנק' טוב שהוא אור שנברא ביום א' הוא נתגלה כולו והנני אראה לכם נגד פניכם בראיה ברורה שיש עודנה לכם רעה שלא נתגלה אותו האור הטוב והא ראיה לא כן ר"ל שהרי לא כתיב באמת גבי אור ויהי כן אלא ויהי אור וזו היא הראיה הברורה שרעה היא עודנה דבוקה בכם ולא נתגלה כל הטוב וע"כ גם אתם אל תצאו מזה כולכם אלא לכו נא הגברים והטף יוצג ויהי' גנוז בתוכו וזשרז"ל שראה פרעה כוכב א' ששמו רעה שהוא מורה על שפיכת דמים והקב"ה הפך לדם מילה והוא הדבר שדברנו כי ודאי הוא א' שהיה עדיין האור נגנז ולא נתגלה כל הטוב הצפון והנעלם שלט אז הכוכב הנק' רעה שהוא היפוך האור הנק' טוב המורה על רב טוב לב"י והוא מורה שפ"ד כי בגניזת האור הטוב שולט ח"ו הכוכב הנקרא רעה ולכך הפכו הקב"ה לדם מילה כי ע"י המילה מתגלה האור שנברא ביום א' הנק' טוב ואז כוכב הנק' רעה מתבטל מאליו ולכך א"א היה לישראל לצאת ממצרים אם לא ע"י דם מילה כמשז"ל על פסוק בדם בריתך שלחתי אסוריך כי אחרי שגלות מצרים היה גניזות האור הטוב והוא אינו מתגלה אם לא ע"י המילה הוצרכו לקיים תחלה מצוה זו

(כ) בפרקי ר"א פמ"ח וז"ל א"ר נתנאל ראוהו אבותיו של משה תוארו כמלאך אלהים ומלו אותו לשמונה עכ"ל. והנה יש לדקדק בזה מה לי שהוא מלאך אלהים או לאו וכי אם לא הי' תוארו כמלאך אלהים לא היו מולין אותו לשמונה. והנה כבר ביארנוהו בעמוד הא' ברית אברהם ועתה באנו לחדש כאשר יורונו מן השמים והנה רבים זולתינו רצו ליישב הענין ע"ד משרז"ל משה נולד בשבת כי בו ביום שמת הוא נולד כמו שלמדו מפסוק בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ומיתתו היה בשבת וא"כ גם לידתו היה בשבת ומשה נולד מהול כנ"ל ולא היה צריך מילה אלא להטיף דם ברית ואיתא ביו"ד סי' רס"ו מי שנולד מהול וא"צ אלא להטפת דם ברית מיל' כזו אין דוחה השבת וא"כ הי' מן הראוי שלא ימולו את משה להטיף בריתו ביום שמיני שהי' שבת ואפ"ה מלו אותו ולכך אתמר לגביה ומלו אותו לשמונה לרבותא והנה דברים כאלה איך יעלו ח"ו על דעת שעמרם שהוא עמר נקי בלי חטא איך יעשה שלא כדין במקום שלא הותר ואין זה רבותא אלא זילותא שיחלל ח"ו השבת אחר שאין דוחה אבל נ"ל ביאור הענין כי יש לנו לידע תחלה למה היה תוארו כמלאך אלהים והענין הוא שמשה איהו מטטרון שר הפנים הרמוז בר"ת של מש"ה כמו שכתבו חכמי האמת ולכן ותראהו והנה נער בוכה ואמרו בזהר שנער רומז אל מטטרון הנקרא נער ובזה יובן הענין כי איתא ביו"ד שם שכל ספק אם הוא חי אם לאו אין מחללין עליו השבת ואין מילה דוחה שבת אלא על הודאי חי כגון שהוא נולד לט' או לז' וכו' והנה בתרגום יונתן איתא בפסוק ותרא אותו כי טוב שמשה נולד לסוף ששה חדשים ותרא אותו כי טוב דאיהו בר קיימא עכ"ל וקשה איך ידעו שהוא בר קיימא ואפי' אם נאמר שלסוף ששה חדשים דקאמר היינו רגע אחת או שעה תוך שבעה שאז אפשר לחיות מ"מ אין לך ספק גדול מזה כי מי יוכל לכוון השעות בדברים כאלה שדרכה של אשה לטעות בכמה ימים או שבועות וא"כ אחר שהי' ספק ואין כאן בירור אמיתי איך מלו אותו לשמונה שהיה יום שבת דהא אין ספק דוחה שבת אבל קושיא ראשונה מה ראה לומר שתוארו כמלאך אלהים יהיה תשובה לקושי' שני למה מלו אותו לשמונה ודחו שבת כי איתא בגליא רזיא והביאו גם בילקוט ראובני בערך מילה סי' כ"ו וז"ל יש לשאול חנוך מטטרון שהיה הולך בדרכי ישרים וקיים כל המצות למה נתגלגל באליעזר עבד אברהם כמ"ש בזוהר שאליעזר עבד אברהם הוא חנוך מטטרון ותירץ לפי שעדיין לא השלים חלקו בכל המצות שלא הי' נימול כי המיל' הי' אברהם הראשון שנצטווה עליה ולכן הוצרך להמתין עד