עמודיה שבעה עב

שאתם מרגלים שהם עזא ועזאל שנקראים מרגלים שלא הסכימו תחילה בבריאת עולם עמדי לפיכך גם עכשיו נטרתם לי איבה זו ובא ליתן להם סי' באיזה מרגלים הוא מדבר ואמר לראית את ערות הארץ באתם ערות הארץ דייקא שהם עז"א ועזא"ל המרגלים כאשר באו לארץ נתנו עיניהם בערות של הארץ וחטאו בזנות שבאו אל בנות האדם. אי נמי הכי קאמר מרגלים אתם עזא ועזאל שלא הסכימו בבריאה ואם תאמר שהי' כוונתם לטובה שלא יחטא האדם זה אינו שהרי לראות ערות הארץ באתם שהפיל הקב"ה אותם לארץ ועונשם שהכשילו בבנות ארץ כנז"ל ואם הי' הכוונה לטובה בודאי לא הי' הקב"ה מענישם בזה. והנה נצנצה רוח הקודש להשיב דבר על דבר כמשרז"ל בכל אותו ענין דיוסף ואחיו היו שנצנצה בם רוח הקודש והיו דוברים דבר על אופניו כמו שהיו יודעין ומכירין שהוא יוסף נבאו ולא ידעו מה נבאו ולפיכך השיבו לא אדוני וגו' אל תטעה ח"ו בנו שאנו עזא ועזאל כלנו בני איש אחד נחנו איש אחד דייקא ר"ל שהרי אבינו הוא הדומה לאחד יחיד ומיוחד ומה הקב"ה אין רע במגוריו כן אבינו אין חטא בבניו שיהיו דומה למרגלים עז"א ועזא"ל אלא כך היה המעשה כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ופירש"י כמו כן דברת ר"ל שבאמת אנחנו כן דברנו שהסכמנו לדברי המרגלים עז"א ועזא"ל וזהו כנים לשון רבים שדברו על הכלל שכל אחד ואחד מהם אמר לעזאל כן דברתם ויפה דברתם שהסכמנו לדבריהם ובאמת לא היו עבדיך מרגלים לא היו דייקא ר"ל לא היו לשעבר בזמן הבריאה ח"ו לא היינו אנחנו בעצמינו עז"א ועזא"ל המרגלים והוא ממש כדברי הזוהר הנז' שבני יעקב כולם צדיקים ולא היו עז"א ועזא"ל בעצמם אלא שנשתתפו עמהם ויאמר אליהם יוסף לא כי ערות הארץ באתם לראות ר"ל לא כי שקר אתם דוברים שאתם בעצמיכם עז"א ועזא"ל שבאתם לראות ערות הארץ ומה שאתם אומרים שאתם בני איש אחד הדומה לאחד שאין רע במגוריו מאן יימר שהוא כן לכך באו להגיד לו בראי' ברורה ואמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד ר"ל זה ראי' הברורה שאנחנו בני איש אחד הדומה לאחד מאחר שאנחנו שנים עשר לא פחות ולא יותר מה הקב"ה יש לו שנים עשר צירופים בשמו כן אבינו העמיד שנים עשר בנים וא"כ מה הקב"ה אין רע במגוריו כן אנחנו צדיקים גמורים ועתה תבין מה שהקשינו לעיל מה היה להם להגיד שהם שנים עשר והאחד איננו כי בהכרח היה להם להגיד כי זה להם לראי' ברורה שהם צדיקים והוכרחו נמי להגיד שהאחד איננו ולא אמרו שהוא מת כי היו מביאין ראי' לסתור שהם י"ב נגד י"ב צירופי הוי' מה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם וי"ב צירופיו קיימין כן כל זמן שהי' יעקב חי היה מן הראוי שיהיו י"ב בניו קיימין שמטעם זה הבטיח הקב"ה ליעקב שלא ימות בן אחד בחייו כנ"ל ומיד כאשר שמע יוסף זאת שסיימו דבריהם ואמרו האחד איננו מיד אמר להם הוא אשר דברתי אליכם מרגלים אתם ר"ל מה שקראתי אתכם מרגלים כל זה היה בשביל אותו האחד שאיננו שמכרתם אותו ונטרתם לו שנאה והשנאה היה בשביל שאתם עז"א ועזא"ל שלא הסכמתם בבריאה עם יוסף מטטרון ולכך קראתי אתכם מרגלים כי עז"א ועזא"ל הם נקראים מרגלים. אבל עכשיו שאתם נותנים לי טעם בדבר וראי' ברורה אך חשב יוסף פן בנימין הוא מת בחיי יעקב וזה יורה שאין ראייתם כלום לפיכך אמר בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה וגו' ויבחנו דבריכם והאמת אשר אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם כי אז ודאי טענתכם וראייתכם בטילה ובודאי מרגלים אתם כמו שאמרתי והנה האחים ודאי הוא שלא ידעו שזה הוא יוסף אלא שהשיבו דבר על דבר מצד רוח הקודש שנצנצה בם להשיב כענין אבל באמת נבאו ולא ידעו מה נבאו ולפי דעתם היו הדברים כפשוטו שאמר מרגלים אתם בדרך עלילה אך חשבו שהקב"ה נורא עלילה על בני אדם ודאי החטא גורם ואין חושדין את האדם בדבר אם לא שעשה כולו או מקצתו או הרהור בלבו לעשות כדרז"ל בפ' חלק ונתנו אל לבם לפשפש במעשיהם ולראות מה חטאו שיהא נחשדין כמרגלים וכאשר פשפשו מצאו מיד ויאמר איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו