עמודיה שבעה ס

רשות לדון דיני נפשות בא אצל רהב שרו של ישמעאל א"ל כמו כן כנזכר א"ל אי אפשר לי לקבל התירה משום דכתיב בה לא תנאף וברכתי היא לפרות ולרבות דכתיב והוא יהיה פרא אדם לשון פריה ורביה תן להם שוחד בשבילי שיהיה להם רשות לפרות ולרבות עכ"ל ופי' בעל ילקוט חדש הטעם לפי שמן הדין לא היה לישראל לפרות ולרבות אלא מה שצריך לקיום פריה ורביה דהיינו זכר ונקיבה וע"י המתנה של רהב הם מולידים יתר מכדי שיעור הזה. והנה רז"ל אמרו בגמ' דע"ז שעתיד הקב"ה לווכח עם העכו"ם שלא רצו לקבל התורה והנה מה שזכרנו הוא עדות ברור ואמיתי לישראל שלא בקשו עכו"ם לקבלה שהרי נתנו מתנות לישראל החרב ופריה ורביה וויתרו מברכתם. וארז"ל בילקוט בפ' וזאת הברכה בפסוק ויאמר ה' מסיני בא גלוי היה לפניו יתברך שלא יקבלו העכו"ם התורה ולמה נראה כמחזר אחריהם ובא לכל אומה ולשון אם יקבלו התורה אם לאו ותירץ שם שלא יהיה להם פתחון פה לעכו"ם לומר שאלמלא נתת לנו היינו מקבלים וזש"ה כי רוצה ה' בעמו ר"ל הקב"ה היה לפי אמת רוצה בעמו שהם יקבלו התורה ולמה היה מחזר אחר כל אומה ולשון וחלק כבוד לכל אומה ולשון ותירץ הכתוב יפאר ענוים בישועה ר"ל בדבר זה יפאר הקב"ה את ישראל הנק' ענוים שמשפילין עצמן בשעת גדולה כמו שאמר בחולין ואימתי יפארם ואומר בישועה ר"ל בזמן שיבא הישועה להם שיגאלו משיעבודם ויבא הקב"ה לווכח אז עם העכו"ם אותו שעה יהיה להם הכבוד הזה שחלק הקב"ה לעכו"ם לפאר ולתהילה שישראל קבלו ועכו"ם לא רצו לקבלה שאל"כ היה פתחון פה לעכו"ם אבל עכשיו יעלזו חסידים בכבוד ר"ל חסידי ישראל יעלזו במה ואומר הכתוב בכבוד באותו כבוד שחלק הקב"ה לעכו"ם שע"י זה לא יהיה לעכו"ם פ"פ ולא זו בלבד אלא גם ירננו על משכבותם דייקא שנותן להם במתנה לפרות ולרבות וזה מורה שלא רצו בני ישמעאל לקבל התורה וירננו על זה ויהיה רוממות אל בגרונם ליתן שבח והודיה על חלקם וגם לא זו בלבד אלא גם חרב פיפיות לדון דיני נפשות שהוא מתנה מברכת עשו ולכך נקט פיפיות וארז"ל שני פיות כי כל חרב שדנים דיני נפשות יש לה ב' פיות מכאן ומכאן כדי שמכל צד שיבא החרב על הנידון יהיה נידון שלא בצער כנודע וע"י מתנות אלה וכבוד שחלק הקב"ה לאומות לעשות נקמה בגוים כי לא יהיה לעכו"ם שום פתחון פה אימתי ואומר תוכחות בלאומים בזמן שיבא הקב"ה להתוכח עם העכו"ם ולישראל יתן הקב"ה שכרם משלם ויודו וישבחו וירננו ברוממות אל שבגרונם על חלקם הטוב וזה היה ג"כ כוונת משה אחר שבירך כל השבטים ובירך את אשר בבנים שזה הוא ברכתו המיוחדת לו כמ"ש בעל חסד לאברהם שכל שבט היה ברכתו מיוחדת לו ועושר של בנים לא ניתנה לשום שבט אלא לאשר וכפירוש רש"י ראיתי בספרי אין לך בכל השבטים שהוא נתברך בבנים יותר מאשר וכו' וכאשר ראה משה שמנין ריבוי בנים באו ע"י שלא רצו בני ישמעאל לקבל התורה כנזכר לפיכך אמר אחר זה אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזריך ר"ל מי יש כמוך עם בעולם שכל ישועתו בה' שהרי הישועה הזו בא לך מה שחזר על כל אומה ולשון ולא רצו לקבל ואף על פי שידע שלא יקבלו מכל מקום רצה בך ובישועתך שעי"ז יהיה לך ישועה בעה"ב לכפול שכרך וגם להיות לך לישועה בעה"ז בריבוי בנים מגן עזריך כמגן הזה במלחמה מגין על האדם כך דבר זה יהיה לך למגן בעת מלחמה לעתיד שילחמו העכו"ם בטענ' נגד הקב"ה לומר אם הייתי מחזר עלינו גם אנו היינו מקבלים שהרי לפי האמת חזר עליהם וראיה מריבוי בנים שהיה לאשר ונקט אשר דוקא שנתברך ביותר מכל השבטים כנזכר לעיל ולא זו בלבד היה לך למגן אלא גם ואשר חרב גאותיך שנתן לך עשו מתנת חרב לדון דיני נפשות זו היא גאותיך שיש לך להתגאות נגד עכו"ם כי עי"ז ויכחשו אויבך לך שלא יהיה להם פתחון פה שהרי טענת החרב יכחשם וכל זה יגרם לך שאתה על במותימו תדרוך שהרי אתה לבד קבלת התורה והם לא רצו לקבל ולך יהיה ראוי לדרוך על במותימו היפוך מה שהיה להם