עמודיה שבעה סא

בעה"ז ולפיכך אשריך ישראל כללא דמלתא ע"י שעכו"ם עוברין על לא תרצח ולא תנאף מצד ברכתם אי אפשר היה להם לקבל התורה יזה שאמר יעקב חלמין חלמנא שבניי יקבלו התורה בסיני ואפשר שחלום זה אמת ויש שחלומות שוא ידברו ויכול להיות שגם חלום זה היא מכללם כי למה ועל מה יקבלו בניי יותר התורה משאר כל אומות אחרי שהקב"ה יחזיר על כל אומה ולשון אבל אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה מגלוי עריות ושפיכת דמים שזהו היפוך העכו"ם כי עשו עבר על לא תרצח וישמעאל על לא תנאף. ובזה ידענא שהחלום הזה הוא אמת שבניי יקבלו ולא העכו"ם שהרי בתורה כתיב לא תרצח ולא תנאף והם עוברים עליהם וזה יגרום להם שיסלקו מלקבל התורה. והנה עוד חלמין חלמנא שיחרב בית המקדש ויבאו בניי בגלות באותו מראה ראיתי גם כן שישובו לארצם ויוכל להיות שכל זה הוא אמת או שקר ואם יהיה אלהים עמדי וגומר ונתן לי לחם לאכול זו התורה ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי אדע שהחלום הוא אמת. רק יש לידע כי ענין נתינת התורה שזכר כאן יעקב בנתן לי לחם לאכול זה מדבר נגד וויכוח המלאכים שגם הם בקשו לקבל התורה והקדוש ב"ה נתן לנו כי מה שנתן לנו ולא לעכו"ם דבר זה לא היה צריך יעקב להתנות שהרי הראו לו במראת הסולם מ"ת ולא לאומות ונתאמת לו החלום על ידי תנאי גלוי עריות ושפיכת דמים כמו שזכרנו אלא שתנאי זה היה נגד מלאכים ובזה יובן למה אמר לחם לאכול לחם סתם הוי ליה למימר או לחם ללחום כמו שאמר הכתוב לכו לחמו בלחמי ולא כתיב אכלו בלחמי אבל הוא הדבר שדברנו שהיה תנאי שיקבלו התורה ולא המלאכים והטעם שלא היה מן הראוי ליתן למלאכים התורה אחר שאכלו אצל אברהם בשר בחלב ועברו על התורה שכתיב בה לא תבשל גדי בחלב אמו ב' פעמים וחדא מנייהו לאיסור אכילה כמו שאמר בעמוד הראשון ברית אברהם ולכך אמר ונתן לי לחם זו תורה ולא למלאכים וכל זה משום שאכלו אצלו המלאכים אצל אברהם ואכילה זו יגרם שיתן לי הקב"ה התורה ובזאת אדע שהחלום הוא אמת ואגב דברינו יבואר נמי למה נקט ובגד ללבוש והא הכל יודעין שהבגד הוא ללבוש ובגד סתם היה ליה למימר ולהבין כל זאת נבאר תחלה איזה מאמרים תמוהים האחד במדרש רבה פרשת בראשית דף כ"ה עמוד א' וזה לשונו כיון שראה אדם הראשון שעתידין בניו לירד לגיהנם מיעט עצמו מפריה ורביה וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין ישראל לקבל התורה נזקק להעמיד תולדות עד כאן לשונו וקשה בתחילה ובסוף מאי קסבר כי הרי הקב"ה גילה לו כל הדורות והקורות עד ביאת משיחינו כנודע ומה גם שהיה יודע כל מה שכל נביאים יתנבאו כמ"ש בזהר וארא שבכל יום יורדין מ"ח טיפין מן גן עדן כנגדן עמד מ"ח נביאים בישראל וכל אחד יונק מטיפה אחת ואדם הראשון ינק מכולם ועם כן ודאי ידע וראה העתידות ברירות אברהם שארז"ל במדרש לך לך שבירר לו גליות מלכיות לפטור בניו מגיהנם וא"כ למה בראותו קבלת התורה נזקק להעמיד תולדות שהרי גם בלא זה ראה שיהיה פטורים וא"ת שברירת אברהם לפטור מגיהנם אינו אלא בתנאי שישמרו הם התורה כמ"ש שם אם בניך עסוקים בשתים פטורין מב' וא"כ מה זה שאמר שראה שיקבלו התורה כי אכתי לא ראה שיקיימו שאין הפטור מגיהנם תלוי בק"ת אלא בקיומה כנודע. ומאמר הב' בילקוט שמות בשליחות הקב"ה משה למצרים הראה הקב"ה כיתות כיתות של סנהדרין וכו' והראהו רבי עקיבא דורש כתרי אותיות אמר אין לי עסק בשליחות של מקום שנאמר ויאמר בי ה' שלח נא ביד תשלח וגומר וקשה למה בקש שרבי עקיבא יהיה השליח יותר מכל שאר ת"ח או למה סירב נגד הקב"ה מלילך בשליחותו ולהבין כל זאת יבוארו המשך הפסוקים בוויכוח הקב"ה ומשה שאמר מי אנכי כי אלך אל פרעה וגומר ובאה התשובה את האלהים תעבדון על ההר הזה וביאור הענין על דרך משרז"ל ריש פרק קידושין וז"ל תניא מוכר אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות אחר אישות ור"ש אומר כשם