עמודיה שבעה יג

כי על ידי המילה יוודע להם הדבר בזה אבל אם לא יקיימו המילה ויהיו משוכים בערלתם לא יהי' להם ממה ללמוד אלוהותי ובוודאי לא יקיימו ח"ו אלוהותי ובזה תבין ג"כ מנהג ישראל שהיא תור' לומר עלינו אחר המילה ויש אצלינו בזה שני טעמים חדא כי נודע הוא שענין המיל' היא כדי שכל איש ישראל יהי' חתום בשם שדי כמו שכתבו חכמי האמת כי כאשר ירים אדם שתי זרועותיו למעל' וראשו היא באמצע הוא דוגמת שי"ן ובפשט ידו אחת בקו המישור וישפיל ידו אחת למט' הוא דוגמת דל"ת ומאחר שמוהלין אותו מתגלית היוד ולכך אחר שנימול התינוק אנו אומרים עלינו וגומר על כן נקוה לך ה' אלהינו וכו' לתקן עולם במלכות שדי ר"ל על כן שמלנו התינוק הזה וע"י זה נתגלה בתינוק זה שם שדי ג"כ אנו מקוים ומצפים שגם אתה תתקן גם כן העולם במלכות שד"י דייקא וטעם שני נ"ל עם מ"ש לעיל שהיא לגלות אלהותו ית' שהוא יחיד ומיוחד ולכך אחר שמלו התינוק אומרים עלינו וגו' וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ר"ל וידעת היום הזה שמילת בשר ערלה מה עניינה שהיא להבדיל בין אדם לאדם ויקשה לך ולמה הקב"ה אינו משנ' הצורה ובודאי והשבות אל לבבך תשוב' ניצחת שהכוונה היא להודיע לבני האדם כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ואין עוד רשות אחר ח"ו לומר זה ברא אלו וזה ברא אלו ולכך אינו רוצה לשנות הצורה אלא עשה הבדל בענין המילה לבד

(ה) במדרש רבה פ' וירא ז"ל וירא אליו ה' באלוני ממרא לבקר את החולה א"ר חמא בר חנינא יום ג' למילתו היה והוא יושב פתח האוהל פתח טוב פתחת לעוברים ושבים פתח טוב פתחת לגרים וכו' האוהל שאלולי אתה לא בראתי גלגל חמה שנאמר לשמש שם אוהל בהם עכ"ל

והנה מאמר הזה אינו נמצא כן בסדר במד' אלא סדרתיו לפי סדר הכתוב ובודאי דרז"ל הם כדרבונות וכמסמורות נטועים ויש לחברם ולקשרם יחד כי כל אחד ביאר קצת מפסוק לפי חלק נשמתי שקבלה מהר סיני והדברים הם מקושרים ומחוברים יחד מרועה אחד כי קשה מה בא ר' חמא נלמד שהיה יום ג' למילתו והנה שמעתי מרבותי דבר נאה ומתקבל קצת תירוץ על זה כי ארז"ל בב"ב על פסוק וה' ברך את אברהם בכל מרגליות טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו וכל חולה שהיה רואה אותם נתרפא ולאחר מותו תלאו בגלגל חמה והקשו שם בתוספות ותיפוק ליה שבימי אברהם אבינו לא היה חולה ותירצו חולה של מכה מיהו הויא. והנה רבי חמא בר חנינא היה קשה לי' קושית התוספות למה וירא אליו אי לבקר החולה והלא בימי אברהם לא היו חולה ובא לתרץ כתירוץ התוספות ואומר יום ג' למילתו היה והיינו חולה של מכה ולא חולה טבעית עכ"ל ודברי פי חכמים חן אבל קשה למה נחית למניינא באומרו יום ג' למילתו היה ועוד קשה גם לדברי התוספות שחול' של מכה היה וא"כ קשה איך היה אברהם רופא ולא לו למה לא הסתכל במרגליות הטוב' התלוי' בצוארו וסבל צער וכאב חנם וכדי ליישב קושיא ראשונ' נראה לי שהוא על דרך מה שאמר רבינו זכרונם לברכה בגמ' דברכות האי מאן דחליש יומא קמא לא לימא מידי כי היכי דלח ליתרע מזליה למחר תיפוק ולכרוז כי הא דרבא יומא קמא אמר טרוקו גלי למחר אמר פוקו ואכרזו רבא חלש רבא חלש וכו' והנה קושיא זו קשה לרבי חנינא ובא ומתרצה כי הפסוק אומר וירא אליו לבקר החול' והוא יושב פתח האוהל והיה קשה לו בתמיה ר"ל אם היה חולה איך היה יושב פתח האוהל שהרי דרך החולה הוא לצוות שיסגרו הדלתים בעדו ואברהם יצא לחוץ ישב בפתחו שיראו הכל שהוא חולה לכך בא כמתרץ ואמר יום ג' למילתו היה ר"ל דודאי אם היה יום שני לחולייתו אין כאן מיחוש משום אתרע מזליא כ"ש הכא שהיה יום ג' ואליבא דכולו עלמא ליכא למיחש למידי אבל עדיין הקשיות הראשונות במקומם עומדת וכדי ליישב אקדים ענין נחמד ונעים מה שהסכימו חכמי החמת הראשונים ואחרונים ואנשי פיליסופי' ישראלים