עמודיה שבעה יב

עשה הבדל בין זה לזה. כי כולם נראים אדם בלי שום הבדל. לכך צוה הקב"ה לאברהם לעשות המילה להיות הבדל ביניהם. ואין לומר שיעשה הקב"ה הבדל אחר ביניהם ושינוי צורתם א"כ יאמרו ח"ו שיש שתי רשויות זה ברא אלו וזה ברא אלו עכ"ל. ונ"ל שזה גילה לנו איוב באמרו מי יתן טהור מטמא לא אחד ר"ל מי גורם שנתן הקב"ה לאברהם המילה הטהורה והפרישו מן הערלה ואם הטעם הוא שיהא הבדל בין אדם לאדם. ותיפוק לי' שיעשה לו צורה אחרת ותירץ לא אחד ר"ל היו הבריות ח"ו טועים ואומרים שאין כביכול אחד בשמים ומי שברא אלו לא ברא אלו וכו'. ולכך הוצרך ליתן ההבדל בדבר המילה והנה דבר זה גילה לנו משה ג"כ בתורה בסוף פ' שמיני דחשיב שם סימני טהרה וטומאה בכל הנבראים והפסיק ביניהם ואמר אני ה' המעל' אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים וגו' וחוזר לענין הראשון ואמר זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים וגו' להבדיל בין הטמא ובין הטהור וגו' וסמך לי' אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' וביום השמיני ימול בשר ערלתו ולפום ריהטא אין לפסוקים אלה חיבור וקישור אבל הוא הדבר שדברנו כי אחרי שגילה לנו התור' בל סימני טהרה וטומאה בכל הנבראים כמש"ה זאת תורת הבהמה והעוף וגו' וקשה למאי הילכתא ואומר הכתוב להבדיל בין הטמא ובין הטהור כי על ידי הסמנים יהי' הבדל להכיר איזה מין הוא טהור או טמא אך קשה התינח בבעלי חיים במין אדם מאי איכא למימר ובא תכתוב כמתרץ ואומר אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' ביום השמיני ימול בשר ערלתו וע"י זה יהי' הבדל זה באדם אך כדי שלא יאמרו מה ראה הקב"ה לעשות הבדל בזה ולא הבדיל בשינוי הצורה לפיכך קודם סיום ענייני הסימנים הנזכרים הפסיק בעניינה ואמר אני ה' המעל' אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים כי בא להקדים תירוץ קודם הקושיא שכל ענין הקב"ה שהוציא ישראל ממצרים לא הי' אלא שיכירו שהוא אלהיהם ואין זולתו ואם הי' הבדל אחר ביניהם בשינוי צורת היו הבריות טועים כנז' לפיכך פעל ועשה קורא הדורות מראש ליתן הבדל בבעלי חיים בסימנים הנזכרים בפ' וזאת תורת הבהמ' והעוף אבל באדם אין לו לעשות הבדל אחר אלא כאשר ילדה זכר ימולו בשר ערלתו. והנה הקב"ה לא רצה לשנות הצורה באדם שלא יטעו ח"ו הבריות בשתי רשויות אבל אם אירע לפעמים שינוי בצורות אדם משאר מין האדם יש ח"ו מקום לטעות בזה. וגם אדם בזה יש לומר שאין צריך למהלו כי זיל בתר טעמא המילה היא לעשות הבדל והרי כבר יש לו הבדל ושינוי בצורתו. והנה זה היה רבותא אצל משה כאשר נולד ונשתנה פניו שלא היה דומה לצורת אדם כלל אלא ראו אבותיו של משה פניו כמלאך אלהים ומלו אותו ר"ל אפי' הכי מלו אותו ליתן הבדל בו ולא זו בלבד אלא קראו אותו גם כן יקותיאל שקוו ישראל לאל בימיו ר"ל אע"פ שהיה כאן מקום לטעות שח"ו שתי רשויות יש מ"מ ישראל קוו לאל אחד יחיד ומיוחד בימיו כי מה שנשתנה צורתו לא היה אלא מצד חשיבתו שהיה נשמתו אצילה ממקום הרמה ודי בזה וזכור אזכרנו עוד בעמוד הרביעי תורת משה יעוין שם ובזה תבין פלוגתת רז"ל בחלק חד אמר אדה"ר מין היה וחד אמר משוך בערלתו הי' ולא פליגי אלא תנא בתרא לטפויי קאתי כי מ"ד מין הי' מאמין בשתי רשויות כמ"ש רש"י שם קשה איך לא הביט בברית שעל בשרו ומזה הי' לו ללמוד שאחד אלהינו בשמים ובארץ כי אחרי שעשה הבדל זה ולא הבדל בשינוי הצורה ודאי שיכירו וידעו כל הבריות אחדותו יתברך לכך בא כמתרץ ואומר מושך בערלתו הי' ר"ל ודאי אם הי' הברית בבשרו הי' מביט ומבין אבל נמשך בערלתו הי' ולא הי' לו ממה ללמוד ובזה בא אל ביאור מה שהתחלנו אם בניך מקבלין המילה מקבלין אלוהותי כי אם הם יקבלו יהי' קשה להם למה צוה לנו קב"ה זאת אם להבדיל בין אדם לאדם ותיפוק לי' שהי' לו לשנות הצורה כי זה היא הבדל הניכר לעין כל אלא וודאי שכוונתו הוא להודיע שהוא אחד יחיד ומיוחד ואם כן בוודאי יקבלו אלוהותי