עמוד העבודה עח

תפלתי עכ"ל הראב"ד נמצא בהניחנו התפילין הגשמיים אנו ממשיכין התפילין הרוחניים שהם המוחין לז"א ונמצא אנו גורמין שהז"א מניח תפילין ע"י מה שאנו מניחים כי זה כלל גדול ומפורסם בכל הספרים וביותר בס' הזוהר כי בעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא וכל ההתחלות צריך להיות מן התחתונים ודוקא ע"י כלים גשמיים כי אנחנו וכל מעשינו אינם אלא ענינים גשמיים והנה עליונים עובדים עבודה רוחניות שכליית מה שא"א לנו לעשות כן ואנו מבקשים ומשתוקקים להשגה עצומה כדי שנוכל לעבדו ג"כ בהשגה ולא בכלים גשמיים כמו שהתינוקות משחקים ומונים שברי כלי חרס כמו מטבעות וזה שאנו אומרים נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותך בשמי מרום בדרך רוחניית

קסח והנה בס' שני לוחות הברית מביא חבל נביאים דהיינו הרמב"ם והרמב"ן והר"ן ושאר מפרשים שהקשו למה לא הוזכר בתורה כ"א הבטחת שכר גשמי כמו והשיג לכם דיש את בציר ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכדומה ושכר הרוחני של עוה"ב לא הוזכ' בתורה כלל בשום מקום ותירצו דמה יועיל לנו אם יוזכר בתורה שכר עוה"ב כיון שעוה"ב הוא דבר נעלם בלתי מושג לנו מהותו כמו מארז"ל כל מה שנבאו הנביאים לא נבאו אלא לימות המשיח אבל עוה"ב עין לא ראתה אלהים זולתיך כלומר אף עין השכל לא יכול להשיג מהות עוה"ב ואני אומר שבאמת גם בעוה"ז יש לנו ענין שהוא מעין עוה"ב ואין הפרש בין זה הענין לעוה"ב אלא בבחי' גודל וקוטן ופחות ויתר כי הנה ידוע שאין לאדם נחת רוח אף בעוה"ז כמו אם שומע איזה דבר חכמת ושכל ומכ"ש אם האדם המציא מ וכלו החכמה ההיא בודאי יש לו נחת רוח גדול וכל מה שהציור השכלי ההוא עמוק ומתוק יותר הרי יש לו נחת רוח גדול וכל מה שהציור השכלי ההוא עמוק ומחוק יותר הרי יש לו נחת רוח יותר גדול והנה לעתיד לבא בעולם הנשמות שתהי' הנשמה מופשטת מן הגוף ולא יהי' לה מסך מבדיל תשיג השגות עצומות ועמוקות ויהי' לה נחת רוח עצום מאוד ולעולם לא תעמוד הנשמה במדרגה אחת רק תעלה ממדרגה למדרגה מהשגה להשגה יותר דקה ועמוקה עד לאין תכלית ומה שבעוה"ז היתה השגה עמוקה ומתוקה מאוד תהיה נחשבת ההשגה ההיא לאפס ואין נגד אותן ההשגות שתשיג הנשמה בעוה"ב נמצא באמת מושג לנו מהוא עוה"ב שהוא השגה עצומה ויש לנו דוגמתו בעוה"ז היינו השגות השכל שלנו ואין הפרש בין השגות שכלינו בעוה"ז להשגות שכלינו בעוה"ב כ"א בפחות ויתר שהשגתינו של עתה היא אפס ואין בערך ההשגה של עוה"ב

קסט ואם תשאלני א"ר היאך ארז"ל שעוה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך התשובה הי כך דע כי יש הפרש בין דבר גשמי לדבר שכלי. אא, והמשל בזה שמעון שמט שיש לראובן איזה חפץ נאה מאוד ומבקש מראובן להראותו החפץ ההוא וראובן ממלא בקשתו ונותן החפץ בידו להסתכל בו היטיב ואח"כ מחזירו לראובן נמצא אפשר שיראה שמעון החפץ ההוא אע"פ שאינו שלו הנה זהו בדבר גשמי אבל בדבר שכלי אם יאמר ראובן לשמעון איזה המצאה שכליית ושמעון מבין את ההמצאה ההיא על בורי' נמצא שמעון רואה את ההמצאה ההיא בעין שכלו הרי היא שלו כמו שהיא של ראובן וכל זמן שאין ההמצאה ההיא נזל שמעון אינו רואה אותה. והנה ודאי כללות מהות עוה"ב אנו יודעים בדרך כלל אבל א"א לידע עתה איכות עומק ההשגות ההם ועוצם הנחת רוח של אז דכל זמן שהנשמה מלובשת במסך מבדיל א"א להשיג ההשגות ההם דאם היינו משיגים עתה עומק ההשגות ההם הרי כבר הי' לנו עוה"ב בעולם הזה. והנה בעל של"ה כתב על שכר מצוה מצוה ששכר מצוה גשמיית היא המצוה הרוחניית שהמצוה הגשמיית היא דוגמתה ונשתלשלה ממנו המשל בזה כשאדם מניח תפילין זוכה להשיג בעוה"ב תפילין העליונים הרוחניים שהם שכליים עמוקים מאוד מאוד וכן בכל המצות עד"מ כמ"ש לעיל בסימן קנ"ד שע"י הקפה הגשמיי' של הלולב אנו ממשיכי' מקיף הרוחני שכליי ובעוה"ב נזכה להשיג השגות אור מקיף השכלי ההוא

קע מעתה יתורץ לך מה שהקשית לשאול לעיל בסי' קמ"ה בשאלה ה' להבין הפסוק האחרון של פ' כי תבא ויתורץ ג"כ מה שהקשו כל המפרשים למה לא הוזכר שכר עוה"ב בתורה ואומר אני שבאמת הוזכר שכר עוה"ב בפסוק זה ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו ותשיגו בעוה"ב את כל אשר תעשון בעוה"ז הכלים והגשמיית של המצות השכילו לעתיד לבא אותו אור העליון שהמצוה הגשמיית רומזת אליה ונשתלשלה ממנה והם בסוד נובלות שעתה אין אנו מקיימים המצות בתכלית שלימותן הרוחניים אלא במדרגת נובלות וז"ש רז"ל נובלות של חכמה של מעלה תורה ר"ל התורה הגשמיית שאצלינו הכתובה על כתנות עור מה שהיתה מתחלה על כתנות אור

קעא ומעתה תבין היטיב הפסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותינו כי הנה כל ענינינו הגשמיים אע"פ שאין להם שום דמיון לענינים הרוחניים המשל בזה כי הקפה גשמיית אינה כלל מעין הקפה שכליית עכ"ז קצת דוגמא יש להקפה גשמיות עם הקפה רוחניית במה ששניהם מכונים בשם הקפה ובמה שהקפה שכליית לא תובן ותושג ענינה כ"א ע"י הקפה גשמיית וכל ימי ושמאל הגשמיים הם כלי להבנת ימין ושמא הרוחניים וכן פנים ואחור הגשמיים הם כלי ודוגמא להבנת פנים ואחור הרוחניים אע"פ שאינם דומים זה לזה כלל והנה בין בהקפה גשמיית ובין בימין ושמאל הגשמיים או בפנים ואחור יש בהם בחי' אחת שדומים בה לרוחניים דהיינו מה ששניהם