עמוד העבודה עז

שמנקה את נשמתו ממדות המגונות שהם ג"כ כחות רוחניים עד"מ הכעס וההתנשאות והאכזריות הם כולם כחות רוחניים והנה הנקיון הרוחני הזה נק' ג"כ בשם רחיצה ואע"פ שרחיצה גשמיית אין לה דמיון כלל לרחיצה רוחניית מ"מ נקראו שניהם בשם רחיצה לפי שיש דוגמא ביניהם בענין הנקיון ששניה' הם ענין נקיון אלא שזה נקיון גשמי וזה נקיון רוחני והרחיצה גשמיית היא משל ודוגמא לשנוכל להבין על ידה ענין רחיצה רוחניית כי אם לא היה בעולם ענין רחיצה גשמיית במציאות ממילא לא היינו משיגים כלל מהות הנקיון ולא היינו יכולים להשיג הבנת מהות הרחיצה הרוחניי' משא"כ עתה הרחיצ' הגשמיית היא מבוא ודוגמ' וזכר ואות וסימן להבנת רחיצה רוחניית. ונחזור לענין הראשון כי ע"י מה שטובל האדם את גופו למטה במים הגשמיים גם שורש נשמתו למעלה טובלת במים העליונים הרוחניים למעלה ונטהרת מטומאתה הרוחניית. והנה ע"י טהרת הענף נטהר השורש שלפי שהענף שהוא בחי' נשמה שבגופו נטבל במים הגשמיים שבמקוה שהרי כשטובל כל גופו במי' הרי גם הנשמ' שבגוף ג"כ נטבל במים שהרי הגוף בלי נשמה הוא כאבן דומם ואין לו יכולת להטביל את עצמו נמצא שטבילת המים הגשמיים יש לה קצת שייכות גם לנשמה שבתוך הגוף כי ע"י טבילת הגוף במים הגשמיים נטבלת גם חלק הנשמה שבתוך הגוף כי בלי גוף א"א לנשמה שהיא רוחניית להיותה נטבלת במים הגשמיים כי הרוחני אין לו שום יחוס עם הגשמי רק ע"י טבילת הגוף נטבלת הנשמה ג"כ נמצא כי הגוף הוא ככלי לנשמה שעל ידו נטבלת גם היא וע"י טהרת הענף שהיא קצה התחתון של הנשמה שהיא חלק הנשמה שבתוך הגוף על ידי כן נטהר גם קצה העליון של נשמה שהוא שורש נשמתו נטהר במים הרוחניים הטהורים שלמעלה ונשפע עליו רות טהרה דרך חוט נשמתו מקצה העליון של נשמתו הדבוקה בשרשה לקצה התחחון של הנשמה דהיינו אותו הקצה שבגופו ולכן תמצא במי שטובל לקריו אחר הטבילה ירגיש האדם תוספת רוח טהר' ומוכנת בחשק לעבודת הבורא ית' וקודם הטבילה נפשו עצבה ועצלה לעבודת הבורא והכל הוא כפי עכירות או בהירות שורש נשמתו למעלה כן הוא בענף למטה. וכן כשאדם נטמא במת או בשרץ אין המת או השרץ ההוא הגשמיים יכולין לקלקל לגוף כלל ועיקר אלא לפי שהדברים אלו רומזים לקליפות כי המת הוא דוגמת הקליפה שהם נקראים מתים גמורים בעצמם כי כשאין בקליפה שום ניצוץ מסטרא דקדושא אין להם שום חיות וכעשן יכלו והיו כלא היו וכן השרצים הם משתלשלים מסטרא דקליפה ולכן כשגוף האדם נטמא במת או בשרץ ממילא יש שייכות טומאה לחלק הנשמה שבתוך הגוף ועי"כ מתטמא למעלה שורש נשמתו שהוא הקצה העליון של נשמתו. כללא דמילתא ראוי לברוח מאוד משום טומאה ולרדוף מאוד אחר טהרה שלא לשהות בטומאה כלל כי אע"פ שהטומא' אינה מזקת מאוד לגופו מ"מ מזקת מאוד לנשמתו כמשארז"ל אדם מטמא למטה מעט מטמאין אותו הרבה מלמעלה אדם מקדש עצמו למטה מעט במצות מקדשין אותו למעלה הרבה וזה שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כי ע"י עשיית המצות מתקדשת נשמתו למעלה מאוד ואחר כך חוזרות ונשפעת הקדושה ההיא על הענף שהיא חלק הלשמה שבתוך הגוף כמ"ש למעלה בסמוך

קסו והנה עבודתינו היא דוגמת ילדים קטנים שמכנים לשברי כלי חרס בשם מטבעות זהב וכסף ומונים אותם כמו שהגדולים מונים במטבעו' זהב וכסף והילדי' חפצים להתדמות לגדולים כלומר כמו שהגדולים מולים מטבעות כמו כן אף המה מונים והנה הילדים היו רוצים למנות מטבעות זהב וכסף ממש להתדמות לגדולים ממש בכל הענינים אלא שאין להם מטבעות זהב וכסף לכן מוכרחים ליקח שברי כלי חרס שזה מצוי אצלם מאוד ומכניס להם בשם מטבעות ומונים אותם והנה בשעת המנין שלהם מעתיקים השברים בידיהם ובמחשבותם מכוונים למטבעות של כסף ממש והנה כמו כן הוא ענין עבודתינו שהמצות שאנו עושים הנה שרשם הם למעלה אורות שכליות רוחניות עמוקות ומתוקות עד אין תכלית אלא שלפי שעתה הנשמה מתלבשת בגוף שהוא חומר עכור ומסך מבדיל בפני ההשגה לכן אין אנו יכולין להשיג אותן ההשגות ואין לנו שום דרך ומבוא לפעול איזה פעולה באורות העליונים דהיינו לעוררם ולהמשיכם עלינו אם לא ע"י כלים גשמיים שאותן הכלים הם דוגמא וסימן וזכר לאורות הרוחניים המשל בזה הנה התפילין שלנו הם גשמיי' גמורים שנכתבות באותיות גשמיות על קלף גשמי "והדיו והקולמוס והיד הכותבות הם ג"כ גשמיים והבתים הם ג"כ גשמיים ולמעל' יש תפילין רוחניים והם אורות שכליות והם הם בעצמן אותן הסודות המלובשים וגנוזים במלות ותיבות שבפרשיות של תפילין דהיינו אותן האורות השכליות שהאותיות שבפרשת רומזים עליהם והנה כשאנו מניחים תפילין אנו ממשיכין עי"ז התפילין הרוחניי' שלמעלה על ראש ז"א וז"ס שהקב"ה מניח תפילין ולפיכך אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כמ"ש הראב"ד בפירושו לספר יצירה וז"ל צריך אתה לדעת שהי"ס עובדים את המלך הגדול ויתנשא לעדי עד בתרי"ג מצות וז"ש אשר קדשנו במצותיו כי המצות ניתנו מן עולם לעולם וכן מצינו שהקב"ה לומד תורה כמ"ש תורת ה' תמימה וכן ארז"ל שהקב"ה מניח תפילין שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו וכן ארז"ל שהקב"ה מתפלל שנאמר ושמחתים בבית **(הגה"ה דיו הם אותיות יו"ד לפי שיו"ד אינה רק נקודה היותר קטנה ואין לה בית קבול כלל ואין רק בחי' דיו לבד ולא בחי' נייר ולכן י' דהוי' רומזות בחכמה שהיא היולי אור נעלה לגמרי ואין בה שום ציור:)**