עמוד העבודה נג

האור שמקבל העין יכול העין לראית כל הדברים וסכין חדש המלוטש ונקי מן החלודה ויופיע עליו איזה אור יראה לעינים שהסכין יבריק ויבהיק על פניו כמין ברק ואם היה לסכין בחי' חיות והרגשה הי' יכול הסכין לראות כל הדברי' ע"י האור שמקבל מן האור המופיע עליו כמו העין של האדם אבל כיון שהסכין הוא גוף דומם מת ואין בו שום חיות והרגשה לפיכך אין יכול לראות שום דבר רק הבר שעלי' נראה לעיני האדם אבל הסכין בעצמו אינו רואה משא"כ העין של האדם שיש בו חיות והרגשה יכול לראות ע"י קבלתו מן האור המופיע עליו אבל העין בעצמו אין בו שום בחי' אור שאלו היה בעין עצמו איזה בחי' אור היה יכול לראות אף בחושך אלא ודאי שאין בעין בעצמו שום בחי' אור ולכך אינו יכול לראות במקום שאין שום אור זורח שם ואין לו ממי לקבל אור וזש"ה ידע מה בחשוכא ר"ל שהבורא ית' רואה אף בחושך ומפרש הכתוב הטעם מפני שנהורא עמי' שרא ואינו מקבל אור משום נמצא אלא כל הנמצאי' מקבלים אור וחיות ממנו כי הוא ית' מקור האור והחיים כמו שאמר הכתוב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור והנה העין הגשמי של אדם יש בו כח מוכן לקבל אור מן אור אחר המופיע עליו וע"י כן ישכח הראות בעינים ולעולם אין העין יכול לראות שום דבר אם לא בהצטרפות עוד אור אחר עליו והנה האור המופיע עליו הוא סבה לשיוכל העין לראות אבל באמת בעין יש ג"כ שום בחי' אור. דהיינו הכח שבו המוכן לקבל אור מן אור אחר שהרי אם יופיע אור השמש על החוטם או על היד לא יכלו לראות מפני שאין בהם שום בחי' או' ר"ל שאין בהם כח הקיבול לקבל אור מן אור השמש ואם האדם יעצים עיניו ויסגרם לא יוכלו לראות והנה הכח הראות שבעין הוא בחי' אור פנימי ואור השמש המופיע עליו הוא בחי' אור מקיף לפי שאור השמש מקיפו מכל הצדדים ולכל צד שיטה עיניו יקבלו מאור השמש כי אור השמש זורח הוא על כל העולם והנה כמו העין הגשמי אי יכול לראות הדברים הגשמיים כ"א ע"י מה שמקבל מאור השמש כמו כן עיני שכלינו אינם יכולים להשיל ולהשיג שום דבר שכלי אם לא ע"י מה שהבור' ית' מופיע עלינו אור השכל והשגה. והנה השגת אור הפנימי הוא נמשך מן אור המקיף שאור המקיף מופיע על אור הפנימי שפע השגה למצא אור המקיף הוא דוגמת אור השמש המופיע על העין וכח הקיבול של העין הוא דוגמת אור פנימי והכלי שבספירה היא דוגמת העין ממש הנה התבאר לך תועלת של אור מקיף לכלי ולאור פנימי

קיד אמר השואל יפה דברת בענין תועלת אור המקיף ועתה אשאלך לבאר הקדמה אחת בס' מבוא השערים והובאה בס' מבוא פתחים דף כ' ע"ב בסימן המכונה אורות וכלים וז"ל שם אין הכלי נעשה רק ע"י הכאת אור המקיף בפנימי עכ"ל האריז"ל והנה אינו מבין איך מהכאת איר המקיף בפנימי יתהוה בחי' כלי ואם יש בידך ביאור נכון על הקדמה הלזו נא אל תמנע טוב מאתי להבינה אותה לי על בוריו

קטו אמר המשיב ממה שבארתי לך בסימן קי"ג בענין תועלת אור מקיף תבין ג"כ הקדמה הלזו על נכון כי הנה כל מין כלי שבעולם בהכרח תשמש לאיזה פעולה עד"מ ק הסכין לחתוך והקולמוס לכתוב בו והגרזן לחטוב בו עצים והעין לראות והאוזן לשמוע דאם לא יהי' שום פעולה נמשכת מן הכלי ההיא אינה כלי כלל כי אינה אלא גולם והנה העין היא כלי גמורה כי נמשכת ממנו פעול' הראי' אבל אם יסתלק פעול' הראי' מן העין שוב אין העין ההוא שום בחי' כלי והנה אמרנו לעיל בסימן קי"ג בשם האלשיך כי העין אין לו שום אור בעצמו אלא מקבל אור מן אור השמש וכדומה לו ובמקו' שאין שום אור זורח א בעין כח הראות כלל נמצא אע"פ שהעין הוא כלי גמור כי יש בו כח הקיבול לקבל אור מן אור אחר משא"כ שאר איברים אינם יכולים לקבל עכ"ז כל עוד שאין שם אור זורח במקום ההוא אין פעולת הראוי' נמשכת ע"י העין נמצא מי הוא הגורם שיוכל א לראות ויקרא בשם כלי הוי אומר אור השמש נמצא אור השמש הוא הגומר הוית הכלי שהוא העין וכן הוא בענין אור פנימי ואור מקיף כי העין הוא דוגמת הכלי שבספירות הנוש' על עצמו כח קבול הראות דהיינו הראי' הרוחניות שהיא ההשגה ואם לא היה האור מקיף מכה על אור הפנימי באורו ושפעו על האור הפנימי שבתוך הכלי לא היתה הכלי יכולה לראות ר"ל להשיג השגות שכליות ולא היתה הכלי מכונה בשם כלי כלל נמצא מי הוא הגורם והגומר הויית הכלי הוי אומר האור מקיף במה ששואף זורח ומכה על אור הפנימי וע"י כן נמשכת פעול' ראי' רוחניית שהיא ההשגה מן הכלי הנה התבאר לך היטיב בעזה"י ביאור הקדמה הלזו

קטו אמר השואל הבינני נא ענין מעלה ומטה. ועלי' וירידה המוזכרים אצל הספירות שא"א לפרשם מעלה ומטה מקומיית ועלי' וירידה מקומיית כי הלא ברוחניים אין שום בחי' מקום כלל ואינם תופסי' לאיזה ובודאי מעלה ומטה ועלי' וירידה הה רומזים לאיזה ענין מציאות רוחני ואינם כמשמעם וכפשוטם ונא הבינני עצם כוונת המקובלים בכנויים אלו

קיז אמר המשיב זה הדבר מבואר הוא קצת בס' ווי העמודים שחובר הגאון מו"ה שבתי שעפסיל ז"ל בן הגאון הקדוש בעל של"ה ז"ל בפרק ששה עשר ששם מתחיל עמוד הדין בדף כ"ד ע"ש וז"ל בזוהר פרשה וירא ארדה נא ואראה וכי לא הוה ידע קב"ה דאיהו אמר ארדה מה צריך ירידה והא כולא אתגלייא קמי' אלא ארדה נא מדרגי דרחמי לדרגא דדינא והיינו האי ירידה ואראה ראי' לאשגחה עליהון במאי דינא ידון להון