עמוד העבודה נב

הודית בעצמך שמ"ש האריז"ל שיש שני מיני אורות במציאות אור פנימי ואור מקיף אין הפירוש האמתי של דבריו כפשוט' וכמשמעם שיהיה ח"ו למעלה הקפה גשמיית אלא דיבר בדרך משל לשבר את האוזן וכמ"ש רז"ל דברה תורה כלשון בני אדם ובקשת ממני להודיע' הענין האמתי של הקפה רוחניית איך ומה היא ואני מלאתי רצונך וגליתי לך הפירוש האמתי של אור מקיף שלמעלה ועתה נמשכת אחר פשיטת משמעות לשון האריז"ל הלא אם אמרו רז"ל דברה תורה כלשון בני אדם אמרו על כל התורה כולה כן כי כל התורה אין בה שום אות דלית בה רזין עילאין אלא שהסודות מלובשים בפשוטי המאמרים וא"כ כשאני מפרש איזה הקדמה ההבנה הפנימיית והאמיתית המלובשת בפשט לשון המאמר אין לך להקשות מפשיטות משמעות לשון של איזה מאמר שהוא פירוש חצוני ואינו רק לבוש לפירוש הפנימי על פירוש הפנימי שאני מפרש על הקדמה אחת כי אם תדע הפירוש הפנימי של ההקדמה שלך בודאי יסכים מאוד עם פירוש הפנימי של ההקדמה שלי והפירושים הפשוטים שהם הבלושי' ג"כ ראוי שיסמכו אחד אל אחד ושלא יהי' סתירה מפשיטות משמעות הלשון של הקדמה אחת על פשיטת משמעות הלשון של הקדמה אחרת או שלא יהיה סתירה מהבנה הפנימית של הקדמה אחת על ההבנה האמיתית של הקדמה אחרת אלא מוכרחות להסכים זה עם זה ויהיו לאחדים אבל אתה רוצה לסתור פירושו האמתי על איר מקיף שלמעלה עם הפירוש הפשוט שאתה מפרש הקדמות האריז"ל שכתב מה שאינו יכול לכנוס תוך הכלי נשאר מקיף מבחוץ שזה אינו מוכרח שפירוש הפשוט של הקדמה שלך יסכים עם פירוש האמיתי של הקדמ' שלי כי אם אפרש לך שם ההבנה האמיתי' יסכים מאוד עם ההבנה האמיתית של אור מקיף שלמעלה ולכן לא תרגיל עצמך להקשות לעולם מפירוש הפשוט של הקדמה אחת על פירוש האמתי של הקדמה אחרת ואתפלא עליך אחי היאך מלאך לבך לומר שהדבר תלוי ברב ובמעט וכל האור לא היה יכול לכנוס תוך הכלי ונשאר השאר מקיף על הכלי מבחוץ חדא הלא האור הרוחני אינו תופס מקום לשנאמר כי הכלי היתה קטנה מהכיל כל האור בתוכה ולא נכנס בה רק מקצת האור ועוד הלא כתב האריז"ל בכמה מקומות כי גם הכלים הם רוחניים אלא נקרא כלים בערך האור הגדול המתפשט בהם שהוא מאיר הרבה מאוד יותר מן הכלי וא"כ איך נאמר כי הכלי היא קטנה מהכיל הלא הכלי אינה גשמיי' ולדבריך שאתה מפרש ההקדמה הזאת תהיה הכלי גשמיית ותוספת מקום וגם האור יהיה גשמי ויתפוס מקום ועוד לדבריך למה נקרא הבחינה הנשארת מחוץ לכלי בשם מקיף ולמה לא נקרא אור חיצון ואי משום שתאמר שהבחי' הנשארת מבחוץ מקיפה את כל הכלי ולכך נקרא מקיף א"כ הדרא קושיא לדוכתא כי הלא תפרש ההקפה ההיא כמו הקפה גשמיית ומקומיית אבל באמת אגיד לך הפירוש האמיתי של הקדמת האריז"ל שהבאתי דע כי גם הכלים הם רוחניים שכליים בעלי השגה ומדע והנה באמת שני מיני אורות שכליים הם האור פנימי והאור מקיף והשגת אור מקיף גדול הרבה יותר מהשגת אור פנימי והנה הכלי יכולה להשיג את אור הפנימי להיותו השגה שאינה עמוקה כ"כ ומפני כן יכולה הכלי לסבול ההשגה ההיא אבל האור מקיף אין הכלי יכולה להשיגהו לסבת מיעוט השגתה ולסבת גודל עומק שכלו של האור מקיף וזהו מה שאומרים שאין הכלי יכולה לסבול האור מקיף בתוכה לסבת קוצר המשיג ועומק המושג ונקרא הבחי' הנכנס בכלי בשם אור פנימי לשני סבות סבה אחת לפי שיכולה להתפשט בתוך הכלי וסבה השנית להיות המקיף חובק וכולל בתוכו השגת האור פנימי באחדות פשוט ועתה תבין היטיב מ"ש האריז"ל שמה שהוא מצומצם בתוך הכלי נקרא פנימי כי כיון שיכול להתפשט תוך הכלי ודאי אין השגתו עמוק כ"כ לכן נק' בשם אור פנימי ומה שאינו יכול לכנוס תוך הכלי לסבת קוצר המשיג של הכלי ועומק המושג של האור מקיף זהו נק' אור מקיף לפי שמקיף בהשגתו את השגת אור הפנימי

קיב אמר השואל ישר כחך שלמדתני סגנון דרכי הלימוד של החכמה הזאת והנה הטעתי את עצמי בטעות גדולה ולא הרגשתי שאני, מטעה את עצמי ועתה אשאלך שתודיעני תועלת האור המקיף ומה יתן ומה יוסיף לאור הפנימי או לכלי מאחר שאינו מתפשט בו ולמה מנו בחי' אור מקיף בין בחי' הספירות הלא הוא אור העומד בפני עצמו ומה תועלת יש לספירה מן אור המקיף כי הנה האריז"ל כתב בכל ספירה יש אור פנימי ואור מקיף בשלמא האור פנימי ראוי לצרפו ולחברו לספירה לפי שמתפשט תוך הכלי אבל אור מקיף הנשאר מבחוץ איך נחשב הוא מכלל הספירות כיון שאין הספירה מקבלת תועלת ממנו

קיג אמר המשיב באמת הספירה מקבלת מן אור המקיף ענין גדול וקודם צריך אתה לדעת מ"ש הרב ר' משה אלשיך בפירושו לספר דניאל הנק' בשם ספר חבצלת השרון על פסוק ידע מה בחשוכא ונהורא עמי' שרא ותהלה לבורא ית' שכוונתי לדבריו כי הנה כתבו חכמי הטבע כי העין אין לו שום אור בעצמו אלא מקבל מן אור אחר כגון אור השמש או הירח או אור הנר או אבוקה כי העין היא כמו מראה לטושה או אספקלרייא או כמו סכין חדש מלוטש הבא מן החנות שלא השתמשו בו שום תשמיש עדיין ואין עליו שום חלודה כלל אבל הוא מלוטש היטיב עד שיבהיק על פניו אם תעמידהו נגד אור השמש ותנענעהו לכאן ולכאן יבריק ויתנוצץ כמין ברק על פניו וזה מבואר למי שנסה הדבר הזה בנסיון וכמו כן עינו של אדם מלוטש ואם יופיע עליו איזה מין אור יקבל העין מן אותו האור בחינת אור ובאותו