עמוד העבודה שלה

ורוממות שהיא באבא היא טמירא יתיר מאהבה שהיא באימא והנה באבא ישנם שניהם אהבה ויראה שהרי יראת הרוממות סוף סוף היא צומחת מן האהב' ואצל אימא אינה אלא אהבה לבד כי לגבי קיום העשין לא שייך יראה שלא לפגום כ"א אהבה והנה יש אהבת השכר ויראת העונש שישנם בזו"נ אהבת השכר בז"א שהוא מדת הרחמים הנותן שכר על קיום העשין ויראת העונש במלכות שהיא מדה"ר המענשת לעוברים על ל"ת והנה היראה והאהבה של זו"ן אינם עיקריים אלא רשימות לבד שיראת העונש אינו אלא רושם של יראת הרוממות ואהבת השכר אינו אלא רושם של אהבה גמורה והנה ידוע שאבא יסד ברתא ואפשר לומר לפי שכשאשה מזרעת תחל' יולדת זכר וכשאיש זורע תחלה יולדת נקבה וזהו ה' בחכמה שהוא אבא ע"י שהקדים להזריע יסד ארץ שהוא מלכות כונן שמים שהוא ז"א בתבונ' שהיא אימא בהקדמת זרעה לכן כיון שנוק' יוצאה מכח אבא שבו יש יראת הרוממות לכן קלטה המלכו' מאבא רושם הירא' שהוא יראת העונש וז"א שיצא מכח אימא שבה יש אהבה לכן קלט הז"א ממנה רושם האהב' שהוא אהבת השכר ואם שגיתי השם יכפר בעדי וידרכני באמתת תורתו ויש לחקור ולעיין עוד בענינים הללו הרבה בענין מוחא מחשבה בינ' הוא לבא ובה הלב מבין והתחלת פרצוף ז"א מחצי ת"ת דאימא ופרצוף נוק' עומדות נגד נה"י דז"א ואחוריו ואפשר יש ליתן טעם וחבור לענינים הללו

איתא בספרי אותו היצה"ר העבירו מלבבכם כשם שהוא יחיד בעול' כך תהי' עבודתכם מיוחדת בעולם זה הכלל גדול שיהי' לאדם תמיד רק מחשב' אחת לעבודת הבורא כמ"ש והאלהים עשה שייראו מלפניו וגו' והמה בקשו חשבונות רבים שמכח רבות מחשבות מתבלבל בעבודתו ויחשוב שכל דבר שיש בעולם הכל הוא מהבורא ית' ואפילו דבר קל שבקלים וכל דברים הנעשים מכח מחשבות בני אדם ותחבולתם הם הכל מהבורא ית' ואפילו הדבר קל. שבקלים הכל הוא מהשגחתו ית' ולא יהי' חלוק אצלו בדבר שהי' רוצה בין שנעשה כרצונו בין שלא נעשה כרצונו הכל הוא מהבורא ית' והוא יודע שכן טוב לו שלא יהי' נעשה כרצונו כמו שהי' ברצונו ויחשוב שהכל בין עולם הגלגלים בין עולם המלאכים ועולם הכסא הכל הוא כאין נגדו ית' שכולם הם בתוך חלול הצמצום אורו שצמצם עצמו והכל נעשה בדבור אחד וא"כ למה ליה למשוך אחר תאוה שיש באותן העולמות שהכל אינו רק דבור אחד ממנו ית' ומיטב לדבק עצמו למעל' מהעולמו'. בהבורא ית' שהוא העיקר ולא לדבק עצמו בטפל וזהו כוונת מאמר הזוהר זכאין אינון צדיקיא דידיעין לשואה רעותהון לעילא לגבי מלכא עילאה ולאו לגבי עלמא צא ובכסופא בטילה דילי' שסוף כל העולמו' ליחרב ויחשיב תמיד לדבק עצמו בבורא ית' באהב' גמור שהוא אוהב אותו יותר מכל דבר שבעולם שכל דבר טוב שיש בעולם הכל מושרש בו ית' ויחשוב שאני רוצ' לעשות תמיד רצונו ולעשות לו נחת רוח ולעבוד אותו תמיד ותמיד יהי' מחשבתו דבוקה בו ית' ובעולם העליון וזה כירי' הפסוק ובן המקדש לא יצא כשצריך לדבר מעניני עוה"ז הי' מחשבתו שהוא הולך מעולם העליון למטה כמו אדם שהולך לחוץ ודעתו לחזור תיכף ובעת הליכה חז"ק מתי יחזור לביתו כך יחשוב תמיד בעולם העליז ששם ביתו העקרי וזהו שאמר דוד לשלמה י"ז הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ היינו כמו אדם הולך לדרך ודעתו וחשקו בכל המהירות לחזור לביתו והנ' ידוע דכל הארץ הוא קב"ה ושכינת וכמו ששפעו ית' כתוב והחיות רצוא ושוב כן יהי' בדרך הזה לעיין כענין העוה"ז וישוב תיכף למקומו וזהו המדרג' גדול' מאוד וצריך לזכות בנשמה תחל' כדי שיהא דבוק תמיד בעולם העליון בו ית' וכשלומד צריך לנוח מעט בכל שורה כדי לדבק עצמו בו ית' ואעפ"כ צריך ללמוד ואע"פ שבשעת הלימוד א"א לדבק עצמו בו ית' שהתור' מצחצח נשמתו והוא עץ חיים למחזיקי' בה ואם לא ילמוד יבוטל דבקותו ויחשוב כמו בעת השינ' אינו יכול להשיג דבוק וכן כשנופלין המוחין שלו ולא יהי' שעת הלימוד גרוע מהן ואע"פ שבטול הדבקות בשעת הלימוד לית לן בה רק מ"מ צריך ליישב עצמו בכל שעה ובכל רגע בדביקות הבורא ית' כמש"ל

ארז"ל ג' ספרי' נפתחים בר"ה של צדיקים ושל רשעים ושל בינונים להבין מהות הספרי' אלו בעולם העליון שהוא עולם הרוחני ואין שייכות ומציאות לספרי' גשמיים שם ובודאי הספרים ההם רוחניים המה וצריך להבין מה מהותם דע שכמו שיש כתיב' גשמיים הנרשמת בדיו שכותבין על נייר הלבן ויש ג"כ מחיקה גשמיית כמו כן יש כתיבה ומחיקה. רוחניות והענין הוא כי באדם יש כת מחשביי וכל מחשבה שאדם חישב בלבו הנה נרשמת המחשבה ההיא על כח המחשביי שלו כי כח המחשביי הוא נייר הרוחני וכל מחשבה ומחשב' פרטיית שאדם חושב הוא כדמות אותיות הנרשמות על הנייר והנה כשאדם רושם אותיות גשמיות על הנייר בהכרח יוקדם מחשבה לכתיבה שצריך בתחלה לחשוב ולכתוב ואח"כ יכתוב נמצא שהמחשבה היא סבה לכתיבה אמנם במחשבה לבד לא תגמור הסוכה אפי' אם יחשוב אלף פעמים לכתוב לא יורשם אף אות אחת על הנייר כי פעולה גשמיית אי אפשר לעשות על ידי כלים רוחניים לבד כי אם על ידי כלים גשמיים ובהכרח צריך ליקח בידו קולמס עם דיו וירשום אותיות על הנייר ואח"כ כשירצה למחוק אע"פ שמחשבתו היא עקר סבת המחיק' מ"מ לא תגמור המחיק' ע"י מחשב' לבד כ"א ע"י כלים גשמיי' והנה עיקר סבת הכתיבה הוא