עמוד העבודה שלד

לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו אבל בר נש דאתעסק באוריית' ואזיל בפקודי' דעשה אתגלייא לכל בר נש בגין דקב"ה עביד לי' פומא באתגלייא לאתעסק' באורייתא ועיינין לאסתכלא ואודנין למשמע בה ועביד קב"ה בבר נש ידין ורגלין למיעבד בהון פקודין דעשה עכ"ל הזוהר. ומביא שם עוד בתיקוני' בשם מאמר אליהו וז"ל מותא חכמא איהו מחשבה מלגאו בינה לבא ובה הלב מבין ועל אלין תרין כתיב הנסתרות להשם אלהינו עכ"ל עוד מביא שם בשם הזוהר וז"ל יראה ואהבה הם י"ה ועליהם נאמר הנסתרות לה' אלהינו שהם או 'א הנגלות הם ו"ה שהם בן ובת התורה והמצות עכ"ל. ומכאן תבין קצת איך האדם הוא עולם קטן הנעשה הצלם אלהים וכולל י"ס כי כמו שהאב והאם מולידי' בנים ובנות כמו כן ג"ס שהם חב"ד או"א מולידים הז' תחתונות שהם הבן והבת שהם זו"ן כי או"א הם החכמ' סוד המחשב' השורה במוח סוד אבא ובינה השירה בלב שהוא המשיג והמבין רוממות הבורא וגורמים לו המשכת האהב' וירא' הרוממות הבאה ג"כ מצד האהב' כי מאהבתו הבורא ירא שלא יפגום רוממותו ח"ו בעבירות והאהבה גורמות לו קיום מ"ע בזריזות ולמוד התורה נמצא המחשבה והבינה מולידים היראה והאהב' והאהבה והירא' מולידים קיום התור' שהיא הבן והמצות שהם הבת וכמו שהז"א האציל המלכות כמו כן לימוד התורה שהיא סוד ז"א גורמת עשיית המצות שהם סוד מלכות שאם אין לימוד תורה לא ידע איזה דבר הוא מצוה ואיזה הוא עבירה וכמו שאו"א הם טמירין ומכוסין שהם פרצופים עליונים מאוד כמו כן המחשבה שהיא סוד חכמה אבא והבינה שהיא סוד אימא הם ג"כ מכוסים כמ"ש לעיל בשם הזוהר אי בר נש דחיל לקב"ה או רחים לי' ודאי לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קינו והיינו כמו שהמחשבה והבינה הם טמירין כך תולדותם שהם היראה והאהב' הם טמירין וכמו שהפנימיית שלהם שהם המחשב' והחכמה הם טמירין דלא ידע בר נש אחרא בהו כמו כן הכלים שלהם שהם המוח והלב הם מכוסים בפנימיות האדם ואינם נגלים לחוץ כי לעולם צריך התייחסות ודוגמא בין הכלים לאורות השורה בהם והתורה והמצות הם מילין דאיתגליין לכל בר נש לכן הכלים שלהם הם גם כן בגלוי שהם הפה והעינים ללמוד התודה והידים והרגלים לעשיית המצות ובין בתורה ובין ממצות אע"פ שהתורה בכללה היא סוד ז"א והמצות בכללן הם סוד מלכות מ"א בכל אחד משניהם שניהם כלולים ר"ל הזכר והנקבה כי תורה שבכתב הוא סוד ז"א ותורה שבע"פ הוא סוד מלכות וגם בתורה שבכתב יש שם בחי' קול ודיבור שהקול הוא סוד ז"א והדיבור היא סוד מלכות וכן בתורה שבע"פ יש שניהם קול ודיבור ועוד על דרך רמז יש לומר בכל אחד משניהם כלולי' שניהם כי ידוע שהז"א הוא וא"ו של שם והנוק' היא ה' לכן בתורה שבכתב שהוא עצמו סוד וא"ו יש בו חמשה חומשי תורה סוד ה' ובתורה שבע"פ להפוך שהוא עצמה סוד ה' ויש ששה סדרים סוד וא"ו וכן במצות יש מ"ע שהם מצד הדכירא ומצות ל"ת שהם מצד הנוק' נמצא בין בתורה בין במצות כלולין שניהם והנה המחשב שהיא החכמא השורה במוח והבינה שהיא אימא השורה בלב הם המולידים האהב' והיראה ואפשר שהמחשב' והבינה הם דוגמת או"א עילאין והאהב' והיראה שהם משתלשלים מן המחשב' והבינה המלובשים בזו"ן שהם התורה והמצות כי כשאדם לומד תורה ומקיים מצות מחמת אהב' ויראה הרי הפנימית של התורה והמצות הם אהבה ויראה הרי שהאהב' ויראה מלובשים הם בתורה ובמצות שהם זו"ן. והנה ידוע שאהבה היא באימא והירא' הוא באבא שהיא חכמה וכן נאמר ראשית חכמה יראת השם והנה הירא' היא יראת הרוממות שכן החכמ' ירא לגשת לעילתו שהוא הכתר מחמת רוממותו והאהב' היא באימא שכן אוהבת לאבא תדיר עד שמחמת זה כחדא נפקין וכחדא שריין ולא אתפרשין לעלמין והנה יראת הרוממות שבבני האדם אף היא מצד האהב' שמתיירא לעשות עבירה שלא יפגום רוממותו ית' האהוב לו מאוד והנה לכאורה קשה למה חלקוה לשני כנויים אהבה ויראה כיון שהיראה שהיא יראת הרוממות אינה רק אהבה בעצם וא"כ הרי הם רק ענין אחד וא"כ למה חלקום לשנים אמנם הענין הוא שכדי לקיים מ"ע בפועל ממש שהוא' בקום ועשה צריך אהבה וכדי להשמר ולהזהר מלעבור על ל"ת צריך יראת הרוממות שלא לפגום ברוממותו ית' ולפ"ז אף שעיקר השמיר' מלעבור על ל"ת הוא מצד האהב' מ"מ (זהו) קיום העשין לא שייך יראת הרוממות כ"א אהבה לבד דמה שייך לומר גבי קיום העשין להתיירא שלא לפגום רוממותו ולפיכך חלקוה לשני כנויים שהם יראה ואהבה והנה אף שהזוהר כתב אי בר נש דחיל או רחים לקב"ה ודאי לא ידע בר נש אחרא נמצא שהירא' והאהב' מסותרים וטמורים הם עכ"ז יראת הרוממות הוא טמיר יתיר שהרי האהבה שאע"פ שהיא טמירא מ"מ מעותדת היא להתגלות ע"י קיום העשין כשעושה מעשה המצות בפועל ממש בקום ועשה הרי עי"כ מתגלית אהבתו לבוראו לבני אדם משא"כ יראת הרוממות הגורמת להזהר מלעבור על ל"ת היא טמירא ואינה מעותדת להתגלות כי מי שרואה שאינו עובר על ל"ת אינו שופט בשכלו שזהו ודאי מחמת יראת הרוממות כי אילי טעמים אחרים יש לו על מה שאינו עובר עליהם והנה כתב האריז"ל אע"פ שאו"א כחדא נפקין וכחדא שריין ולא אתפרשין לעלמין עכ"ז אבא טמיר יתיר וכן אנו רואים בעינינו שיראת