עמוד העבודה שיב

זה בחוש שהרי אם יהרהר האדם להזדווג עם אשתו תיכף יחי' האבר ההוא ויתגדל ויתקשה הרי שהמחשב' הנמשכת מן מוח החכמ' כידוע שהחכמה נקרא בשם מחשבה הנה המחשבה היא המגדלת ומחיה את האבר ההיא ואין בכל איברי הגוף שינוי וחיות ניכר ומורגש ע"י ההרהור והמחשבה כמו האבר ההוא אע"פ שהמחשבה היא החיות של כל איברי הגוף כמו שהסברתי זה במקום אחר וזהו שנאמר והחכמה תחיה בעליה כי החכמה נקרא מחשבה והנה ידוע כי האדם העליון דאצילות יש בו רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים והרמ"ח איברים ושס"ה גידים הרוחניים הם התרי"ג מצות ר"ל פנימיות הסודות והאורות עליונים המרומזים בתרי"ג מצות שלנו כי המצות שלנו הם דוגמאות בעלמא מן רמ"ח איברים ושס"ה גידים העליונים והנה כמו שאבר הברית שלנו יש בו כללות כל האיברים כנראה בחוש מן טפת הזרע שנוצר ממנו אדם שלם כמו כן ביסוד העליון הנקרא חי העולמי' צריך שיהי' כלולים בו ג"כ כל רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים וז"ש במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה מלמד שח"י העולמים כלולים בו כל המצות שהם הרמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים. וכ' בספר עבודת הקודש בפי"ט מחלק העבודה דף ל"ח ע"ב ואין לך בכל מ"ע מצוה שיהא רישומה ניכר וחתום בגוף כמו מצות מילה והנה ברחמיו הרבים נתן לנו מצוה זו באבר הזה שכלולים בו כל האיברים והרי מצוה הזאת כאילו נעשית בכל איברי הגוף וע"י מצוה זו יקל עלינו לקיים שאר המצות המכוונים נגד הרמ"ח איברים ושס"ה גידים ושיהיה רושם כל התרי"ג מצות רשים בגוף ע"י מצוה הזאת שהיא ניכר ונרשם בגוף בפועל ממש והנה לפי שבתרי"ג מצות יש מ"ע ול"ת לכן באבר הזה הכולל תרי"ג יש בו מצות עשה דהיינו מצות מילה שהיא כריתת הערלה הנמשכת מסטרא אחרא ומל"ת דהיינו אזהרות כל הביאות האסורו' ונשג"ז והוצאת זרע לבטלה ומטעם זה כל הפוגם בברית הרי הוא פוגם בכל התרי"ג מצות לפי שהתרי"ג כלולי' בו ומה גם לפי מ"ש בעל ר"ח בפי"ז משע' הקדוש' דף רכ"ג ע"ב דפוס סטאמבול וז"ל שם שמעורר על כל איבריו רוח הטומ' בכח מה שהרתיח כל איבריו שא"א לטפ' הזרע לצאת אלא ע"י חימום כל איבריו נמצא עושה העבירה בכח כל איבריו וכן כל איבריו נהנין ממעשה האבר ההוא ע"כ וגם זה ראיה על שכל האיברים כלולים בזה האבר כי אם לא היו כלולים בו בכח לא היו נהנים ולא היו מתחממים שאר האיברים ממנו והנה בר"ח דף רכ"ט ע"ב מביא בשם הזוהר וע"ד כל מאן דנטיר ברית קדישא כאילו קיים אורייתא קדישא כולה דהא ברית שקיל ככל אורייתא ע"כ והנה אפשר ע"ו הכח שכל האיברים מוסרים לאותו אבר ע"י חימום שלהם אפשר עי"ז יש כח בטפה ההיא להיות נוצר ממנה אדם שלם והנה מינה נבין להיפוך מי שמקדש את עצמו בשעת תשמיש ומתחממין כל איבריו לדבר מצוה לשם שמים הרי בזה מקדש כל איברי גופו שהרי כל איבריו בחימום שלהם עוסקין במצוה זו ואז עי"ז נקל עליו אח"כ לקיים שאר מלוא בכל שאר איבריו כי מצוה גוררת מצוה והנה בר"ח דף רפ"ו ע"ב כ' וז"ל ובפרט אם רוצה להכנס בחכמה הפנימית במקום הסיד והוא פגום במדת צדיק שהוא סוד הרי הוא נדחה משם וכן בס' מקדש מלך מביא שסתם רזא הנזכר בזוהר הוא ביסוד כי היסוד נקרא רזא והנה כל רז הוא דבר נעלם ואין ראוי לגלותו וכן אין לך גנאי גילוי שום אבר מאיברי הגוף כמו גילוי האבר הזה ואין לך מעשה שתהא צריכה בסתר כמו מעש' הזיווג וכן כל התרי"ג איברים הכלולי' בזה האבר נעלמים בו ואינם ניכרי' ונגלים ואפילו אם תאמר שטעם הסתר מעשה הזיווג הוא משום בזיון וגנות הפעולה שהוא מעשה בהמה הנה ההפנאה בבית הכסא היא ג"כ בזיון גדול ואפ"ה מתיר בש"ע אם חבירו שומע העיטוש שלו משא"כ במעשה הזיווג צריך צניעות אף בפני הזבובים ותרנגולים שאין בהם דעת כלל כדאיתא בגמרא ואין זה אלא לפי שהוא דוגמת יסוד העליון הנק' רזא וכל סודית התור' כלולים שם והנה במשנת חסידים מביא בשם האריז"ל וז"ל יסוד המילה היא קליפת נוגה נאחזת בצנור שמאלי דיסוד ז"א וכ"ז שערלה זו שם אין החסדים דנו"ה וב' שלישי ת"ת המגולים יורדים במקומם אלא עומדים למעלה בדעת כדי שלא תתאחז בהם הערלה הזאת ולפיכך ע"י כריתת הערלה אנו מורידים אותם למקומם עכ"ל עוד כ' שם כי הערלה היא מסוד העיבור ועור הפריעה הוא מסוד היניקה המכסה את העטרה שהוא סוד הגדלות עכ"ל ועפי"ז תבין היטיב איך מצות מילה היא כוללת כל המצות כי הנה כ' הרמב"ן בפ' לך לך וז"ל ואמרו בטעם המילה ששם זכרון באבר התאוה רב המהומ' והחטא לבל ישתמשו בו רק במצוה ובמותר ע"כ והענין הוא כי האדם הוא כדוגמת ז"א וא"כ גם באדם נאחזת דוגמת קליפת נוגה והיא היא הערלה ההוא ואם לא היתה נכרתת הערלה ההיא משם היו שם שני הפסדות עצומות א' שקליפה עצומה היתה נשארת שם והיתה מסיתה אותו לביאות האסורות והפסד השני שלא היו קדושת החסדים מתפשטי' דרך שם כדי לפתותו לקדושת התשמיש ונמצא נשאר קרח מכאן וקרח מכאן והנה כל מי שבא למדרגת לקדש עצמו בשעת תשמיש שאינו מכוין כלל לשום עונג כלל לגמרי כי חושק מאוד להתרחק מן העונג הגשמי תכלית הריחוק בהיותו משיג שעונג הגשמי הוא המונע העצום מעונג הרוחני שהוא השגות חכמת התורה ונפלאות הבורא שהם עמוקי' ומתוקי' מאוד מאוד עמוק עמוק מי ימצאם והוא יש לו חשק עצום לכל זה א הוא בורח בריחה עצומה מן תענוגים הגשמיים ואז הוא בורח מן עונג התשמיש שהוא עונג היותר גדול מן כל