עמוד העבודה רנט

בעולם כדי שחבירו יהי' רעב ללחם ואע"פ שגם הוא יהי' רעב הוא חושב לגודל שנאתו את חבירו גם לי גם לך לא יהי' תמות נפשי עם פלשתים ונ"ז היא מחמת שהשנא' עצומ' כ"כ עד שהשנא' שהוא שונא את חבירו היא גדול' מאהבה שאוהב א"ע ולכן הוא חפץ שלא יהי' שובע בעולם דאם והי' שובע בעולם ישבע חבירו השונא לו ואע"פ שגם הוא ישבע אינו נהנה משביעתו כלל בזכרו שחבירו שבע וחושב שיותר טוב שיהי' שנת רעבון בעולם כדי שחבירו השנוא לו יהי' רעב ואע"פ שגם הוא יהי' רעב מ"מ חושב שישיב נפשו בזה הנ"ר שיש לו מה שחבירו רעב ללחם והנה נמצא בעולם שני מיני חולאים חולי הגוף וחולי הנפש ושניהם בסיגנון אחד הם כי מחולי הגוף נבין את חולי הנפש כי כמו שחולי הגוף אינו יכול לסבול מרק של תרנגולת שהיא מתוקה באמת ואצל החולי היא מרה ובאמת החסרון הוא באדם החולה ולא במרק כ"כ בקנאה ושנא' שהם חולאים רעים בנפש כי הם חולאים רוחניי' וצרעת רוחני הדבקים בנפש שהיא ג"כ רוחניות אין הנפש ההיא יכול' לסבול שפע טוב' בעול' דהיינו השובע וחפץ יותר שיהי' רעבון בעולם והנה בשובע מרגיש מרירות וברעבון מרגיש מתיקות והנה באמת החסרון תלוי באדם עצמו שאין לו יכולת לקבל מחיקת השובע משא"כ כששלוה בעולם והבריות אוהבים זה לזה אז יש לו הנאה כפולה מן השובע אחד מה שהוא בעצמו יהי' שבע והשני מה שחבירו האהוב לו הוא ג"כ שבע והנה מרובה מדה טובה ממדת פורעניות כי בפורעניות דהיינו בזמן ששונאים זא"ז הוא חפץ ברעבון מחמת חבירו בלבד ולא מחמת עצמו וכששלום בעולם הוא נהנה מהנאת עצמו ומהנאת חבירו האהוב וז"ש ר"ש בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום כי השלום היא הבית קבול של כל הברכות הטובות שנאמר ה' עוז לעמו יתן כשהשם יברך את עמו בשלום כי בזמן המחלוקת והשנא' נפשם חול' וחלוש' משא"כ כשהקב"ה יברך את עמו בשלום יש לנפשם עוז ואומץ ולפיכך כתב רש"י בפ' בחוקותי שמא תאמרו אם אין שלום אין כלום דכשאין שלום אז כל הטובות רעות הן בעיני בני אדם וניחא נמי מה שניתיסד בתפלתינו הרבה בקשות על השלום כיון שהשלום היא שורש כל הברכות וזש"ה ויהפוך ה' אלהיך לך את הקלל' לברכ' כי כשיש שובע בזמן השנא' היא קללה ואח"כ כשיש שלום הרי אז הקללה עצומ' מתהפכת לברכ' וזה שאנו אומרים אחר ברכת כהנים אחר כל הברכות וישם לך שלום כי כשאין שלום אזי כל הברכות הם קללות אבל כשיש שלום אזי הברכות בהוייתן הם שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה:

דרוש האהבה והיראה קדמונינו קבעו לנו לומר בימי הסליחו' ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל השם וירחמהו. הנה כבר הקש' מהרש"א האיך, אנו מבקשי' מאת המקום שישנ' את בחירתנו לטובה הלא הבחיר' כבר היא מסור' ליד האדם כמשארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ומתרץ הוא ז"ל אמת שהתחלת הבחיר' היא ביד האדם אבל לאחר ההתחל' יכול הוא ית' לסייענו ולחזק בחירתינו כמשארז"ל הבא לטה' מסייעין אותו והנה כשאנו מבקשים ותן בלבנו לעזוב דרך רשע הרי כבר אנו בכלל הבא לטהר וא"כ אנו מבקשים ממנו ית' שיסייע אותנו ע"כ תירוץ מהרש"א אבל אי קשיא הא קשיא איך שייך לומר על הבקשה הזאת ככתוב יעזוב רשע דרכו וכי כתיב שם בפסוק ההוא שהקב"ה ישנה בחירתינו לטובה הלא זה הפסוק משמע שהרשע יעזוב דרכו מעצמו בבחירתו לא שהוא ית' יחזיק בבחירתינו לטובה ונלע"ד בעזה"י ליישב כי הנה יקשה כפל לשון הפסוק דרשו וגו' היינו דרשו השם בהמצאו היינו קראוהו בהיותו קרוב ועוד קשה בתחלה מדבר הכתוב לנוכח דרשו קראוהו ואח"כ אומר לשון נסתר יעזוב רשע דרכו והל"ל או שניהם בלשון נסתר דהיינו ידרשו בהמצאו ויקראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו וגו' או שניהם לנכח ויאמר עזבו דרכיכם הרע ותשובו אל ה' אמנם הענין הוא כך כי הנה ארז"ל במס' ברכות הנהו בריונו דהוו בשיבבותיו דר"מ דהוו קא מצערי לי' טובא הוה בעי רחמי עלייהו דלימותו אמרה לי' ברורי' דביתהו מי כתיב יתמו חוטאים יתמו חטאים כתיב בעא עלייהו רחמי דליהדרו בתשובה והקשה מהרש"א היאך שייך לבקש רחמים שישנה בחירת אחרים לטובה הלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים בשלמא על עצמו שייך שפיר לבקש כמ"ש למעלה כי בבקשנו כבר אנו בכלל הבא לטהר והבא לטהר מסייעין אותו אבל האיך שייך לבקש רחמים על רשעים אחרים שאינם באים לטהר כלל והניח בצ"ע. והואיל ואתא המאמר הזה לידן נדקדק הלא יש הבדל בין חטאים שהחית בחטף פתח לחטאים שהחית בפתח כי בחטף פתח פירושו העבירות עצמן אבל חטאי' בפתח החי"ת פירושו חוטאים וא"כ מה אמרה יתמו חטאים כתיב הלא שם כתיב חטאים בפתח החי"ת וא"כ פירושו חוטאים אבל הענין הוא כי יש אם למסורת ואף דכתיב חטאים בפתח החית מ"מ יכולין לקרות ג"כ בחטף פתח וקאי על העבירות אבל אי הוי כתיב חוטאים בוא"ו ובחולם שוב לא הי' אפשר לשנות הקריא' מחוטאים לחטאים וזה"ש ברורי' מי כתיב חוטאים שלא נוכל לשנות