עמוד העבודה רס

מחוטאים לחטאים הרי חטאים כתיב ואף דכתיב בפתח כבר אנו יכולים לשנות הקריא' מחטאים בפתח לחטאים בחטף פתח וקאי על העבירות ולא על החוטאים ונחזור לענינינו ליישב קושיית מהרש"א ונקדים פסוק אחד בפ' כי תשא ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך ויש לדקדק האיך אמר למען אמצא חן בעיניך כיון שכבר מצא תן באמרו אם נא מצאתי חן בעיניך ועוד קשה שם בפסוק שאח' זה ויאמ' אני אעבי' כל טובי על פניך וקראתי בשם השם לפניך והנה וקראתי בשם השם לפניך אין לו תפיסה ברורה והענין הוא כך ונמשיל משל אחד הנה ראובן אוהב את שמעון מאוד ושמעון נהנה מאוד מאהבת ראובן אותו והנה לעת עתה אוהב אותו אבל אין אנו יודעים אם תמשך האהבה הלזו לעולם כי אפש' שיפסק האהבה מהם אבל לע"ע האהבה ביניהם חזקה מאוד והנה כאש' יבקש שמעון מראובן שיאכל איזה מאכל או ישתה איזה משקה שעי"ז תמשך האהבה שביניהם לעולם ודאי לא יסרב ראובן ויסכים תיכף לשתות ככל אשר יגיד לו שמעון שהרי עתה האהבה שביניהם חזקה היא וא"א לראובן למאן ולסרב מלעשו' בקשת שמעון מרוב אהבתו אותו נמצא האהבה של עכשיו גורמת משיכ' האהבה שביניה' לעולם ולא שייך לומר שראובן יסרב מלעשות זה שאם יעשה כן יוכרח לאהוב את שמעון לעולם זהו שבוש גדול כי בענין האהבה אין שייך הכרח ואין טעם לשום אדם לומר חפץ הייתי שלא לאהוב את האדם הזה אך מוכרח אני לאהוב אותו שכל מה שהוא מוכר' אינו מכונה בשם אהבה אלא בשם יראה וענין האהבה הוא ענין רצוני שברצונו הטוב הוא אוהב את חבירו ונהנה ממנו ומשתעשע בו וזה שאמ' משה אם נא מצאתי פירוש נא עתה כמ"ש אונקלוס כען ועל מלת עתה ג"כ תרגם אונקלו' כען וזה"ש אם נא מצאתי עתה חן בעיניך ותהי' תפלתי של עתה ודאי מקובל' לכן אני מבקש הודיעני נא את דרכיך במה לרצותך למען אמצא חן בעיניך לעול' דהיינו כשאתפלל לפניך תהא תפלתי מקובל' לפניך והשיבו הש"י אני אעבי' כל טובי על פניך שהם הי"ג מידות של אל רחום וחנון וגו' שברית כרותה להן שאינם חוזרו' ריקם והנה לכאור' קשה מאי דכתיב ויעבור השם על פניו ויקרא השם השם אל רחום וחנון הלא זהו מאמר הקב"ה בעצמו והי' לו לומר אני אל רחום וחנון אמנם הלא הקב"ה הודיע למשה הנוס' של התפלה הזאת באמרו כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה מובטחי חוזרת ריקם והנה כשירצה משה לומר י"ג מדות בודאי לא יאמר אני אל רחום אלא השם אל רחום לכך הוצרך הקדוש ב"ה לתפוס נוסחת משה וזה"ש הכתוב וקראתי בשם השם לפניך כלומר שאקרא השם אל רחום ולא אני אל רחום וכ"ז היא לפניך כמו שאת' תאמר הנוסח. והנה כתוב בספ' חסידים כשיזדמן לאדם שעה טובה בתפלתו דהיינו שיהי' לבו דבוק בהשם מאוד יאהב אותו השם אהבה עזה ובעת ההוא ודאי עת רצון הוא נגד אותו האד' ומה שמתפלל אז בודאי יהי' מקובל לפניו ית' לפי שאז הש"י קרוב אליו מאוד הנה עצה יעוצה לו להתפלל על הדב' היותר חשוב בעול' דהיינו שיתפלל אז ויאמר מי יתן והי' לבבי זה של עתה כל הימים באשר שאין דבר יקר בעול' כמו האהב' העזה להקב"ה כי בבקש" הזאת הזאת תלויים כל הבקשו' שבעול' כי מי שאוהב להקב"ה לא יעזבהו הקב"ה לעולם וימלא כל משאלותיו ואינו צריך לעולם לבקש רחמים עליהם

והנה שלמה המלך ע"ה חתם ספר קהלת באמרו סוף דבר הכל נשמע את האלהי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האד'. והנה שתי מלות של הכל נשמע אין להם ביאור צלול והל"ל סוף דבר את אלהים ירא וגו' ונלע"ד בהקדי' משל לאחד שהתאכסן בבית חבירו ושאלו להאורח איזה מאכל אתה אוהב ונתקן לך ויען ואמר אני אוהב מיני מאכל הרב' מאוד ואם באתי למנו' מיני המאכל האהובי' אצלי מוכרח אני לדבר מבוקר עד ערב ואני לע"ע רעב אבל אני אומר את מיני המאכל השנואי' לי והנה מועטים וממילא תדעו שכל שאר המאכלי' זולת אלו הם אוהבים לי והנה אנו רואים שכל עצמו של שלמה המלך בס' קהלת הי' לבזות ולגנות עניני עוה"ז כמ"ש כמה פעמי' גם זה הבל גם זה הבל ורעות רוח גם זה הבל ורעיון רוח והנה חשב שלמה שיוכל לספ' כל גנות העוה"ז וכראותו שיגע ועיף מלספ' גנות עוה"ז כי אין תכלי' לגנותו אחז בדרך הקצר לומר למה אספר ענינים הרעים של עוה"ז שהם רבים למאוד ונלאתי לספר טוב יותר שאספר הטוב שבעוה"ז שהוא דבר מועט מאוד לספרו וזהו סוף דבר הכל נשמע כלומר ממה שאספ' לך כאן בסוף תשמע הכל כלומ' כל גנות עוה"ז והוא את אלהי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האד' וחוץ המעל' הזא' שבעוה"ז דהיינו עבוד' הבור' הנה כל עניני עוה"ז רעים מאוד ולולי לא היתה המעל' הזא' בעוה"ז שהם עובדי' לו ית' כי הוא עולם המעש' לא הי' דבר מנוול ומגונה יותר בעולם מן עולם הזה: והנה כל ספרי מוס' מזהירי' מן מחשב' זרה בתפל' והנה ודאי מי שחושב בתפלתו לעבור איזה עבירה חמור' דהיינו זנות וכיוצא הנה זה לא מיקרי מחשב' זרה, כ"א מחשבה מגונה וסרוח' ומבוזה ומטונפת כי זרה משמע שהמחשב' בעצמ' אינה ענין רע אבל היא זרה שאינ' מענין התפל' שמתפלל עתה כי הנה תפלת י"ח היא צרי ותרופ' כוללת לכל הצטרכו' האד' כי יש מי שיצטרך לבקש