עמוד העבודה רנז

ונעשה הויה ויהי היו' שהוא אבן המשקל מחוברת להא' השמאלית שהוא כף השמאל לכן הי' דבר ומגפה בבהמותיו

ודע שכל מה שאנו עושים מצות ומע"ט הוא לייחד קב"ה ושכינתי' שהם מדת הרחמים המיוחס להוי' ומדת הדין המיוחס לאדני שהוא אותיות דינא שהוא בשכינא הנקרא' מלכות בסוד דינא דמלכותא דינא ומדת הרחמי' לבד הוא מתוק מאוד וא"א לנו לסבול מתיקותו הגדול כי אין אנו יכולין לקבל רוב טובה ומדת הדין הוא חריף מאוד פשיטא שאין אנו יכולין לסבלו דוגמת חומץ החזק מאוד וענין ממוזג ומורכב מן מתיקות וחריפית או חמיצות הוא דבר ראוי להתקבל והנה כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו כי ע"י מה שהיא בעוה"ז נוכל להשיג מקצת כבודו כי מן הגשמי נשכיל ענין הרוחני כי אין שום דבר בעוה"ז שלא יהי' לו שורש בעולמות הרוחניים והדברים הגשמיים הם דוגמא וצל מן הרוחניי' והנה כל חלק מחלקי הטבע הוא נשתלשל מן כחו' הרוחניי' של מעל' והנה אנו רואי' כל דבר מתוק הוא מתקבל על החיך והלשון ואינו מתקבל על הלב כי ע"י דבר מתוק נחלש הלב ונמס ומתרכך ודבר חריף כמו חומץ חזק אינו מתקבל לחיך ומתקבל על הלב והנה אנו רואים שהלב נתקן בשמאלי של אדם לפי שחפץ לינק ממד' השמאל שהיא מדה"ד וכן השכינה שהוא מדה"ד נקראת לב כמ"ש בסדור האריז"ל בכוונת וטהר לבנו לעבדיך באמת שתהא השכינה טהורה וראוי' לזיווג תחת מה שהי' דוה לבנו בחטאינו בסוד והדוה בנדת' והוא מה שאנו אומרי' בשני ובחמישי בנוסח הפותח יד בתשוב' וכו' ושקוצינו כטומאת הנדה ומה שהוא מורכב ממתיקות וחמיצות הוא מתקבל על החיך ועל הלב וכן הוא הענין במדת החסד ובמדת הדין כי מדת החסד הוא מתוק מאוד ושמן מאוד וא"א לסבלו מחמת עוצם מתיקותו ומדה"ד הוא חריף מאוד וכששניהם מתייחדי' ומתערבי' זה בזה הוא במזג השוה ואפשר לסבלה והנה מה שכל מעשינו הוא לשם יחוד קב"ה ושכינתי' שהוא יחוד מדה"ר עם מדה"ר הוא לטובתינו כדי שנוכל לסבול ולכן יצדק משארז"ל והי' הוא לשון שמחה מפני שבצירף זה היוד הוא בין שני ההה"ין והרי כף השמאל וכף הימין שהוא מדה"ר עם מדה"ד במזג בשוה ואפשר לסבלם לכן או הוא שמחה

ועוד אכתוב לך בעזה"י רמז נאה מאוד שחנני הש"י ברוב רחמיו דע שכל הגוני', יש להם שורש למעלה אע"פ שלמעלה אין שום גוון שם ע"מ שרשי הגווני' הם למעלה כי שורש גוון לבן הוא חסד ושורש גוון אדום הוא גבורה ולכן מי שחפץ לפעול גבורה וכעס ורוגז יתאדמו פניו ומי שהוא ברצון טוב פניו לבנים וכן כסף משתלשל ממדת החסד וזהב משתלשל ממדה"ד והנה דרך מדת החסד להשפיע בשופי ובוותרנו' לכן כסף רב בעולם ודרך מדה"ד להשפיע מעט ובעצרנית לכן זהב הוא מעט בעולם וכן הוא הענין במים ויין כי מים משתלשלים ממדת החסד לכן המים הם רבים בעול' ויין משתלשל ממדה"ד לכן יין מעט בעולם ואם תשאל ותאמר א"כ מדה"ד הוא משובח יותר ממדת הרחמים שהרי היין הוא משובח יותר מן המים אשיבך על זה הענין הוא כי הדין נכלל בחסד באחדות פשוט בהעלם נמרץ כי אלולי החסדים שהם טפי המטר לא היו הענבים גדולים ולא היה יין בעולם נמצא היין נכלל ונעלם בתוך מימי המטר באחדו' ובהעלם והארץ מוציאה מן הכח הנעלם שבמטר את היין לפועל ממש והענין הוא כי טפת המטר הם דוגמת טפת הזכר ויורדים על הארץ שהיא נקבה ומה ששוהא בבטן הארץ קודם שהתחיל הצמיחה נקרא הריון ועבור והצמיחה נקרא לידה כמ"ש הכתוב כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב ב כ"א הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל הרי שהכתוב מכנה את הצמיחה בשם לידה ככתוב והולידה והצמיחה וחכמי הגמרא מכנים ירידת המטר בשם רביע' במס' תענית. והנה הכתוב מבטיחנו הבטחה גדול' במ"ש ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל כי הנה בפ' בראשית במעשה יום שלישי נאמר ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ והנה הכתוב הזה אין לו המשך וקשור אמנם דע כי כל מיני הזרעי' שבעולם נחלקי' לג' החלק הא' הוא זרעי ירקות כגון זרע בצלי' וצנון והנה כשחופרין הפרי בארץ דהיינו הבצל והצנון עצמו יוצא זרע הבצל והצנון וכשחופרין זרע הבצל והצנון אז צומח הבצל והצנון עצמו והמין השני של הזרעי' הוא זרע קשואים ואבטיחי' שהזרע הוא תוך הפרי והם הגרעינין הנמצאי' בתוך הקשואים והאבטיחים והמין השלישי שהזרע הוא עצמו הפרי והפרי הוא עצמה הזרע כמו חמשת מיני דגן חטה ושעורה וכוסמין שבולת שועל ושופין ודומיהם והנה מהראוי היה להזכיר ג' חלקי טבעי הזרעים במעשה בראשית ואומר אני שבפסוק הזה כתוב ג' חלקי טבעי הזרעים הנ"ל וזש"ה תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע מזריע דווקא והוא כשחופרין העשב בארץ יוצא העשב דהיינו בצלים וצנון ודומיהם ואח"כ אמר עץ פרי (ומ"ש עץ פרי לפי שעץ הדעת שאכל אדה"ר חטה היה לכן קורהו בשם עץ) עושה פרי למינו זהו חמשת מיני דגן שהזרע עושה פירות למינו כלומר כמו שהוא מהות מין הזרע כן הוא מהות מין הפרי ממש ואין הפרש כלל בין מהות הזרע למהות הפרי אלא שזורעין מעט וצומח ממנו הרבה ואח"כ מזכיר מין השלישי באמרו אשר זרעו בו על הארץ שהזרע הוא בתוך הפרי כמו קשואים ואבטיחים והנה זרע הקשואי' לא יצוייר שיכל' מן העול' כי לעולם נמצאים תוך הפירות וגם אפשר להתקיי' בלחם אבל השאר ב'