עמוד העבודה רלה

**(הרע שבו הוא בתבן ומוץ אמנם הרע שבו אינו רע מוחלט אבל באותה בחי' הרע יש ג"כ עדיין בחי' טוב לכן ע"י אכיל' הבהמה את התבן מושכת הטוב שבתבן לאיברי גופה והרע נדחה לחוץ. והנה אותה הבחי' המתגלי' בחטה שהיא בחי' הטוב ג"כ אינו טוב לגמרי אבל מעורב בו עדיין מקצת רע לכן מתברר' הבחינ' ההיא ע"י אכילת אדם החטה מושך הטוב שבה לאברי גופו והרע נדחה לחוץ:

)** החטה ראוי למאכל אדם ואף גם זאת אינה נאכל' בעין כמות שהיא חי רק ע"י טחיר' והרקדה ולישה. ואפי' או בישול ובחי' הטוב שהבהמה מבררי' מן הצומח ומושכת לאיברי גופה היא הגורם הטעם הטוב והמתוק שבבשר הבהמה וכיון שנתברר שני בירורים. אחד מדומם לצומח ואחד מצומח לחי הרי יש בו פסולת מעט מזעיר לכן בשר הבהמה ראוי למאכל אדם ואחר כך מתבר' עוד באדם במה שאדם אוכל בשר הבהמה מושך כל הטוב שבו לאיברו גופו וחלק הרע מדחה לחוץ ומזה תבין מה שקשה לכאור' איך הוא שע"י אכילה ושתיה הגשמיי' תתקיים הנפש באדם ובלא אכילה ושתיה יפרד הנפש מן הגוף אבל הענין היא כי הנשמה חושקת ללקוט ניצוצי הקדושה ע"י הבירורים הנ"ל שהם עצם מעצמם כי גם הם רוחניים כמותה אלא שקודם הבירורים הללו מעורב בהם פסולת הרב' אבל באמת הניצוצית ההם הם מיני נשמות ג"כ כמותה וכשהאדם מושך הטוב שבבשר לאיברי גופו אז מתעלים הניצוצי. ההם ממדרג' חי למדרג' אדם כי הם נעשים בתוך האדם עצם מעצמיו ומתעצמי' עם נשמתו של אדם ומתערבי' בה ונעשה הכל עצם אחד ונמצא הנשמה מרווח' ע"י אכיל' ושתי' שלוקטת לעצמ' ניצוצי הקדושה ונתגדל כחה ועצמות' ע"י זה והנה הטעם הטוב שבבש' הוא הוא בעצמ' בחי' הטוב של הניצוץ הקדוש והוא רוחני גמור עתה כמו שהיה קודם אלא שמקודם הצמיח' לא נתלבש בגשמיי' ועתה נתלבש בגשמי דהיינו בחטה או בבש' ולא תטעה לומר שהרוחניות בעצמו נתגשם ר"ל שנתהפך לגשמיות באמת אין הדבר כן אלא שעתה נתלבש בגשמי והמופת ע"ז כי הנה אינו תופס מקים עתה אחר התלבשו בגשמי כמו קודם התלבשו שהרי אם תחלק חתיכ' בשר בעשר' מימות הנה בלי שום ספק אין בזה הבשר שום טעם לגמרי כי נתרוקן טעם הבשר לתוך המימות שנתבשל בהם ועכ"ז הבשר שנתבשל לא נחס' שיעורו מכמות שהיה כי לא יצא עמנו רק הטעם המתוק שבו שהוא רותני ממש ואינו תופס מקום כידוע שהרוחני אינו תופס מקום ולכן לא נחסר שיעור הבשר כלל מכמות שהי' ואם תשאל ותאמר לי היאך אתה אומר שהרוחניות ההוא לא נתגשם כלל אלא עומד ברוחניותו ואין לו אלא התלבשות בגשמי א"כ למה מושג הטעם ההוא לחוש הגשמי שהוא חוש הטעם הלא ידוע שהגשמי אינו יכול להשיג הרוחני אלא רוחני כמותו יכול להשיגו כמו דבר מושכל שהוא רוחני אינו מושג אלא לשכל שהוא ג"כ רוחני אשיבך ע"ז תירוץ נכון וברור ואמיתי בהקדים לך מה שבארתי במקום אחר על משנת דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת כי הנה כבר ביארתי לך לעיל על פסוק מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כי השפע הבאה מאתו ית' היא אחדות פשוטה משולל' מכל הרכבה שבעולם ואין בה שום ציור פרטי כלל לשנוכל לתאר השפע ההיא במין שלימות פרטי ולשלול ממנו כל שאר השלמיות אלא כוללת בתוכם כל מיני השלמיות ואע"פ שכל השלמיו' מתייחדים לה אעפ"כ אינה מורכבה אלא פשוט' בתכלית הפשיטות כי השלמיות הרבים שבה אחוזים ואחודים בה בתכלית האחדות והפשיטות והנה כמו שהוא ית' פשוט בתכלית הפשיטות כמו כן השפע הבאה מאתו ית' ג"כ היא פשוטה והנה כדי שתבין ענין אחדותו הפשוט מה הוא אעתיק לך משל אחד מן החסיד המקובל המופלג מוהר"ם קורדאוויאר"ו ז"ל בס' הפרד"ס הקדוש והובא בס' עסיס רמונים בשער ד' המכונה בשם שער עצמות וכלים בפ"ד דף י"ד ע"א הנה כל פעולות איברי הגוף אין עיקר הפועלים הם האיברים אלא חיות הנשמה המתפשט' בהם הוא הפועל כל הפעול' ע"י האיברים שהם כלים אצלה כגרזן ביד החוצב בה ואף שבאים מכח הנשמה פעולות שונות ומיוחדות עד"מ העין רואה ואינו שומע ואוזן שומע ואינו רואה עכ"ז עיקר השנוי הוא ע"י שנויי הכלים אבל הנשמה בעצמה בפשיטות' אין בה שום שנוי כי אותו הכח המתפשט בעין אותו הכח בעצמו הוא המתפשט באוזן רק שהעין היא כלי מוכנת לראות ע"י כח הנשמה המשפשט' בה והאוזן הוא כלי מוכנת לשמוע ע"י כח הנשמה המתשפשטת אבל בנשמה עצמה אין בה שום ציור פרטי לשנאמר שכח אחד בנשמה פעולת הראי' וכח השני פועל השמיע' אלא אותו כח הרואה הוא בעצמו ג"כ כח השומע והשינוי שבין ראי' לשמיעה מתהוה ע"י שהכלים משונים זו מזו והכלים בעצמ' בלי התפשטות הנשמה בהם הם פגרים מתים ואם תאמר הלא כמו שהגוף אינו יכול לפעול פעולות הללו בלי כח הנשמה כמו כן הנשמה ג"כ אינה יכולה לפעול פעולות הללו בלי איברי הגוף התירוץ לזה הוא כי הגוף אינו יכול לפעול פעולות הללו לסבת גריעותו וחסרונו שהוא כאבן דומם שאין לו הופכין מבלי כח הנשמה משא"כ הנשמה שאינ' יכולה לפעול פעולות הללו בלי איברי הגוף הוא לגודל דקותה ורוממות' ולסבת גסות ועביות של הפעולות הגשמיות הללו שאינם יכולין להתפעל ע"י עצם דק רוחני שהיא הנשמה כמות שהיא בפשיטתה אם לא בהתלבשות והתפשטות כחה בכלים שהם איברי הגוף כי דרך הטבע הוא למלאכ' דקה צריך בהכרח כלי אומנות דקים ומלאכ' גסה ועבה כלים גסים וע"י כלים דקים אין יכול לעשות מלאכה עבה וגסה והנשמה בפשיטות' נשגבה ומרוממ' היא מאלו פעולות הטובות והגשמיות והנה הנשמה בעצמ' אע"פ שהפעולות הגשמיות א"א להתפעל על ידה עכ"ז משגת היא ויודעת בפשיטות' כל מה שמושג