עמוד העבודה רלו

לאדם ע"י פעולות הללו הנפעלים על ידי איברי הגוף כי ידיעתה והשגתה כל אלו הענינים אינם צריכים אל הכלים הגופניים כי משגת כל אלו הענינים בדרך אחד ולא בדרכים שונים כמו שהראי' והשמיעה והריח והטעם מושגים לאדם ע"י כלים משונים ומתחלפים אבל הנשמה באותו דרך שמשג' דבר הנראה באותו דרך עצמי משגת דבר הנשמע ודבר המורח והיא משגת כל אלו הענינים בדרך רם ונשגב בהשג' דקה מאוד ואינם מושגים אצלה על עצם שהם מושגים לנו כמ"ש הרמב"ם במור' נבוכים על פסיק הנוטע אוזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט בחלק שלישי בפרק י"ט וז"ל שם בדף קו"ף ע"א מבואר הוא שאם לא היה הנפש מצייר ענין התפיר' ומבין אותה לא היה עושה המחט על התכונ' הזאת וכאשר חשבו הפילוסופים שהשם לא ישיג אלו הפרטים ר"ל ראי' ושמיעה ודומיהם להיות' ממושגי החושים והשם לא ישיג בחוש אבל ישיג בהשגת שכליית והנה אם היה השגת הראות נעלם מהשם ולא ידעו איך המצא זה הכלי המוכן להשגת הראות ע"כ דברי הרמב"ם בקיצור ואף שאין זה לשונו ממש אבל זהו כוונתו והנה אם הנשמה היא אור פשוט בתכלי' הפשוטי' והשינויים אינם אלא לסיבת שנויי הכלים המקבלים אור הנשמה ק"ו בן בנו של ק"ו שהבורא ית' פשוט בתכלית הפשוטות ומה שנראה מן הבורא פעולות מתחלפות היא ג"כ לסיבת המקבלים אורו ית' ועיקר כל הפעולת הם נמשכים מן הבורא אלא שהספירות הם אצלו ככלים שהא"ס פועל ע"י כחוצב ע"י הגרזן שהעיקר הוא החוצב דהלא וכי יתפאר הגרזן על החוצב בו ולפ"ז יבואר המשנ' דע מה למעלה ממך ר"ל כש"ה ומבשרי אחזה אלהי שהאדם עשוי בצלם ובדמות עליון ומעניני האדם יכול להבין מעט מזער מהבור' ית' וז"ש דע מה למעלה ממך עצמך תוכל לידע מה למעלה כלומר בבורא ית' שהיא אחדות פשוט זה תוכל לידע ממך כי הלא עין רואה ואוזן שומע' ואינו רואה והנה אע"פ שכח הנשמה הוא פשוטה ואין בה ציור פרטי עכ"ז נראים ממנה פעולות מתחלפות אבל התחלפות' אינו אלא מפאת התחלפות הכלים ולא מפאת הנשמה עצמה כמו כן הבורא יתברך הוא אחדות פשוט והשנויים אינם אלא מפאת הכלים. והנה כמו שיש המש' חושים באדם המשיגים כל מיני ההשגות גשמיות כמו כן יש חמשה מיני מושגים עד"מ מרא' מושג בחוש הראות וקול מושג בחוש השמע ובשמי' מושגים בחוש הריח וטעמי המאכלים מושגים לאדם בחוש הטעם ותשכיל ותעריך המושגים עם המשיגים בערך אחד ודע שבכל המושגים יש דברים טובים ורעים והדברים הטובים הם משתלשלים מסטרא דקדושה והדברים הרעים הם משהלשלים מסטרא דקליפ' והמשל הנה הדברים הטובים לחוש הראות הם המראות הנאים והציורים היפים ובריות נאות כי כל זה אדם נהנה בראייתם ויש בחי' רע אצל חוש הראית דהיינו דברים מאוסי' כגון ליחת החוטם וצואה ויש בחינת טוב אצל חיש השמע כגון הקולית הערבות של כל כלי זמר והבחינת רע היא קול החזירים והעכברים וכן אצל הריח יש ריח טוב ויש ריח רע וכן אצל החום הטעם יש טעם מר ומתוק וכן אצל חוש המישוש רמו משגל ורחיצת המין או שריטה והדברים הרעים הם הכאות ויסורין והנה ידוע הוא שכח החמשה חושים הם מצד הנשמה ובלתה הם מתים ואור הנשמה המתפשטת בהם היא כח אחד פשוט ואין השינוי אלא ע"י הכלים שרוחניי' הנשמה מתלבשת בהם וכמו כן הערוך המושגים הטובים ע"ד משל הרוחניות המתלבש במאכלים היא מתגלה לאדם ע"י חוש הטעם וכן רוחניות המתלבש בבשמים מתגלה ומושג לאדם ע"י חוש הריח והנה אותו הרוחניים הוא אור פשוט שר"ל שמעותד להתהוו' ממנו כל מיני טוב אך שינוי הכלים והלבושים כמו הבשמים הם לבוש לרוחניי' המלובש בהם גורמים שינויי הטובות ההם כמו הטעם המתוק והריח הטוב שהם שני מיני טובות מתחלפות ומושגים לחושים מתחלפי' והשתא מיושב מה שהערנו לעיל שרוחניי' לא נתגשם כלל ואין לו אלא התלבשות בגשמי א"כ למה מושג הטעם שבמאכלים הגשמיים לחוש הגשמי שהוא חוש הטעם הלא ידוע שהגשמי אינו יכול להשיג הרוחני והנה אין קושיא כלל דהנ' הלשון והחיך שהם כלי חוש הטעם אינם מרגישים אם אין נשמה וחיות בהם והנה עיקר המרגיש הוא כח הנשמה המתלבש בכלי החושי' ההם שהוא רוחני והנה הרוחניות המלובש במאכלים שהם בחי' מושגי' הוא דומה לרוחניות המלובש בכלי החושים שהם בחי' מושגים והנה כשמגיע טעמי המאכלים לחיך ולשון שהם כלי חוש הטעם אז מצא מין את מינו וניער כי הרוחניות המלובש במשיג מוצא הרוחניות המלובש במושג ומשיגו ומושכו אצלו וכן הרוחניות המלובש בחוטם שהוא כלי חוש הריח מוצא הריח הטוב ומשיגו והנה זה הדבר הוא כלל גדול שהרוחניו' המושג יש לו דמיון קצת או דמיון גמור עם הרוחניו המשיג וכשאדם מושך את הניצוצות הקדושות לתוך איברי גופו אז מתעלים הניצוצו' ההם כי מתהפכי' מעצם בהמיי לעצם אדם כי הניצוצות ההם מתעצמים עם האדם ונעשים עצם מעצמיו של אדם והנה הרוחניות המתלבש בה' החושים הגשמיים הם בחי' נפש הבהמיות שבאדם הנק' נפש המרגשת והמתנועעת ויש עוד נפש דקה וזכה באדם והיא נפש השכליות וכמו שכלי החושים הגשמיים לבוש ומרכבה וכלי לנפש המרגשת כמו כן הנפש המרגשת היא מרכבה ולבוש וכלי לנפש השכליית ולכן הנפש השכליית משגת עניינים שכליים כמוה שהם מלובשים במלות ותיבות הנכתבים או הנדברים והנה הלבוש והמרכבה של ענינים השכליים המושגים הם ג"כ לבושים דקים שהם מלות ותיבות לבד וכמו שהמושגי' לנפש המרגשת הם חלוקים לחמשה מינים שהם ה' חושים כמו כן המושגים השכליים לנפש המשכלה