עמוד העבודה ריד
Amud haAvodah 214 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →וצורתו וצרותיו הלא הקב"ה יודע כל זה ומושיטו מצרותיו אבל אם אינו איהב את כל ישראל נמצא אף אם היה ידוע לכל ישראל שמו וצורתו וצרותיו לא היו מכוונים להתפלל עליו מאחר שהוא אינו אוהב את כל ישראל הנה כל ישראל אינם אוהבים אותו ג"כ
ועוד נלע"ד ליתן טעם נכון למצות ואהבת לרעך כמוך על פי מה שמבואר אצלי במ"א על ובו תדבק הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום וכל מה שהמרכבה תדמה יותר לרוכב הנה ממשיך יותר על עצמו השראת הרוכב שהיא השרא' השכינ' והנה ידוע בזוהר וארא אמר ר' יהודא אלו הוו ידעין בני נשא סגיאות רחימתא דרחים להון קב"ה הוו שאגין ככפירייא למרדף אבתרי' נמצא כל מה שהאדם אוהב יותר את כל ישראל הרי התדמות המרכב' חזקה יותר לרוכב וממשיך על עצמו השראת השכינ' יותר
ועוד נלע"ד טעם למצות ואהבת לרעך כמוך כי הנה ידוע דבעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא כי הנשמ' היא חלק אלוה ממעל ובהתעורר החלק יתעור' הכלל שהיא השכינה לאהוב ג"כ את ישראל אהבה עזה וזהו ואהבת לרעך כלומ' אם תאהוב לרעיך הרי תועיל בזה כמוך אני השם כלומר כמו שאתה אוהב את ישראל כמו כן אני אוהב את ישראל וזהו תועלת גדול לעורר למעל' אהב' עזה כי על פשעי' תכסה אהבה כמבוא' אצלי עפ"י משל אחד לעשיר שעש' לבנו בגדים יקרים מאוד מרוב אהבתו אותו וכו' ואפשר מהאי טעמא היה נחרב בית שני בעון שנאת כי אע"פ שוודאי עון שנאת חנם אינו שקול כמו ע"ז וג"ע וש"ד מ"מ כמו שמרוב אהבה פשע גדול נחשב להטא קטן כמו כן מרוב השיאה תחשב חטא קטן לחטא גדול מאוד וכשיש שנאה למטה בישראל מעוררים שנאה למעלה כי בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא
כבר כתבתי כמה פעמים בעזה"י שמעשה בראשית שהוא סיפור קביעו' כללות הטבע הוא מרכבה למעשה מרכבה כי רבים חשבו שהטבע היא רצון בלי טעם מפי הבורא ית' אבל באמת קביעות כללת הטבע היא משתלשל מאורות העליונים ומן פרטי הטבע נוכל ליקח משל ודוגמא להבין ענין האורות שלמעלה כמו שכתבתי כמה פעמים בביאור המאמר שכל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו כלומר כדי שנוכל מן הברואים שבעול' ליקח משל ודוגמא להבין מקצת כבודו במה שנבין מקצת מציאו' אורות העליונים והנה ידוע שחסד וגבורה הם הפכיי' והחסד מכונה בשם מים להיותו מתפשט ממעלה למטה כמים הניגרים מלמעלה למטה והדין מכונה בשם אש להיותו עולה למעלה ועוצר השפעתו מלירד למטה. ודע כי כל הדברים המתוקים משתלשלים מחסד וכל הדברים חרופים כמו יין חזק ויי"ש וחומץ חזק משתלשלים מגבורה והנה כשרוצים לעשות י"ש חזק מאוד שופכים מיי"ש חלוש לתוך היורה לערך עשרה מדות והנה הוא רב הכמות שהוא עשרה מדות ומעט האיכות שכוחו חלוש וכשמשימין העשרה מדות יין חלוש לתוך היורה מתמעט הכמות ומתרבה האיכות ונשאר יי"ש חזק מאוד לערך ג' מדות והנה עיקר הכח יוצא דרך למעלה ע"י ההבל והזיע' שיוצא מן היי"ש שביורה עד הכובע שמשימיך עפ"י היורה ומן הכובע יורדת הזיעה לתוך הקנים החלולים. והנה במי דבש הוא להיפך עד"מ כשיש עשרה מדות מי דבש שאינו מתוק מאוד והנה הוא ג"כ רב הכמות ומעט האיכות וכשינוחו אותו להרתיח ולשלוק הרבה ביורה ישארו ג' מדות מי דבש מתוק מאוד והנה ג"כ מתמעט הכמות ומתרב' האיכות אבל במי דבש ה"א להיפך הן היי"ש שבמי דבש ההבל היו לא ממטה למעלה ע"י הרתחה הרבה היא מימיי בלתי מתוק ומה שנשאר ביורה הוא מתוק מאוד נמצא היותר טוב ומתוק נשאר למטה ביורה ופסולת יוצא לחוץ וביי"ש הפסולת נשאר ביורה והטוב שהוא הכח והחריפות יוצא ממטה למעלה עם ההבל ויש לי דוגמת המקור שמשתלשל ממנו שהוא הדין שטבעו לעלות למעלה ומי דבש שהוא מתוק ומשתלשל מן החסד טבעו היפך טבע הדין וכן מצינו בקרירות וחמימות שהם הפכיים והנה חמימות שרשו הדין שהוא האש וקרירות שרשו החסד שהוא מים כי המים הם קרים ולחים והנה הכעס הוא טבע יסוד האש הגובר באדם ולכך נקרא הכעס בשם חימה שהוא לשון חמימות כמו:
שאמר הכתוב כי יחם לבבו וכן נקרא החימה בשם קצף שהם השמרים והפסולת מלשון דבש שהוסר קצפו. והנה מים עכורים לסיבת עפרורית שבהם אם ירתיחו את המים יעלה העפרורית למעל' וקולטין את הזוהמא והעפרורית ונשארים המים זכים ואם ישומו המים העכורים במקום קר יפול' העפרורית למטה והמים שלמעלה הם זכים וכן כשאדם מתרגז ומתחמי' אז עולין השמרי' הרוחניי שבנשמתו למעלה וע"י כך מתרגז ומתכעס כי הכעס הוא מן השמרים שהם חלק הס"א וכשיכלה הרוגז אז נופלים השמרים הרוחניים למטה כי כן הוא הטבע כשמתקרר מחמימתו כי הקרירות גורם שיפלו השמרים למטה כמו שהוא הטבע בשמרים גשמיים שהם דוגמת השמרים רוחניים ולכן כינו החכמים לנחת רוח בשם קורת רות ואמרו ג"כ נתקררה דעתו וכל לשון חימה ורוגז תמצא בהם לשון העלאה כמו להעלות חימה ולנקום נקם וכן עלה עשן באפו לפי שע"י עליות השמרים למעלה בא הרוגז וכן רז"ל קראו לרוגז בשם רותחא והנה גם לגוף מזיק הכעס מאוד כי החמימות הרוחניי גורם חמימות הגשמי בדם שהדם מתרתח כי המרכבה צריכה להיות דומה לרוכב וכשהדם רותח ממילא מתקלקל מזגו שהיה מתחלה שוה וממוצע בין הקרירות והחמימות ובשעת הכעס