עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה ריג

Amud haAvodah 213 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

להיות כך כי הנה ודאי אם יבקשו למלך בעד איש אחד שחייב ראשו למלך אם שנים או שלשה אנשים יבקשו בעדו שיהא ניצול ממיתה קרוב הדבר שלא ישגיח על דבריהם כלל משא"כ כשאלף או שני אלפים יבקשו בעדו אז קרוב הדבר שימצא המלך משאלותם להנצל מן המיתה נמצא לפ"ז כשכל איש ואיש פרטי מישראל יבקש בעד כל ישראל שבכל העולם נמצא וכל ישראל מבקשים בעד כל איש פרטי מישראל נמצא כדאי הוא להתקבל תפלתו כי רבים מבקשים על איש אחד ולפי"ז ראוי שכל אחד מישראל יצייר במחשבתו בתפלתו דרך משל כשמתפלל השיבנו אבינו לתורתיך יכוין הלא דברים הללו אינם דברי עצמו בלבד הלא כל ישראל שבכל העולם אומרים ג"כ השיבנו אבינו לתורתיך לכן כדאי הוא שתקבל תפלת הרבים בעד כל איש פרטי מישראל והנה כשכוונתו בתפלתו הוא כך שוב אין זה חציפות ועזות הנה התבאר אופן השני איך תפלתו תהיה כלולה מתפלת כל ישראל דהיינו שיחשוב בעת תפלתו לומר הלא אין אני לבד מתפלל על הדבר הזה כ"א רל ישראל ואפשר מי שנאנס ואינו יכול להתפלל בציבור אם הוא מכוין בכל דיבור ובקשה שבתפלה לומר שלא הוא בלבד מתפלל על הדבר הזה כ"א אף כל ישראל מתפללים ע"ז אפשר שחשיב כמו תפלת הציבור ובס' מעולפ' ספורים של ר' שלמה אלגאז"י מביא שם הזוהר בראשית דף קכ"ה כי תפלת הרבים יש לה מעלה וז"ש פנה אל תפלת הערער כי תפלת היחיד הקב"ה מפשפש בה לדעת זה היחיד המתפלל מה טובו ומה מעשיו אם הוא כדאי שתקובל תפלתו וזהו פנה לכך צריך האדם לעולם להתפלל עם הרבי' לפי שלא בזה את תפלתם ואינו מפשפש. וחוקר אחריהם עכ"ל הר"ש אלגאז"י ונלע"ד דאפשר שקשיא לי' להזוהר דקרא פתח בלשון יחיד פנה אל תפלת הערער שפירושו פנה אל תפלת היחיד וה"ל לסיים ג"כ ולא בזה את תפלתו לכך מפרש הזוהר דסיפא דקרא לא קאי כלל על היחיד כ"א על רבים ופנה דכתיב לאו פירושו שפונה לתפלתו לקבלה אלא שפונה אליו לפשפש במעשיו ועי"ל דקשיא לי' להזוהר אם הפירוש של פנה הוא שפונה לתפלתו לקבלה א"כ סיפא דקרא סותרת לגמרי כי מאחר שפונה לתפלתו לקבלו פשיטא שלא בזה את תפלתו ולפי מ"ש למעלה ניחא לפרש ג"כ כלומר שפעמים פנה ג"כ אף לתפלת היחיד כשהוא חושב שלא הוא בלבד מתפלל ע"ז כי אינו חצוף כ"כ אלא מפני שהוא מזכיר תפלת הציבור בתפלתו כלומר תפלת עצמו הוא מבוזה בעיניו מלהתקבל אבל כל עיקר הסמיכ' שלו בתפלתו הוא הזכרת תפלת הרבים בתפלתו וזהו ולא בזה זה האיש את תפלתם של הרבים אבל תפלת עצמו מבוזה בעיניו ואפש' מי שמתכוין בתפלתו בסגנון שאמרנו אפשר שתקובל תפלתו בזכותו לבד מהאי טעמא שאינו מחשיב עצמו לכלום כעין שארז"ל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים כמו בחזקיהו מלך יהוד' והוא"ו של ולא בזה כמו הוא"ו של ושפתי רננות יהלל פי ששם הוא"ו משמשת במקום מלת כאש' שפירוש הכתוב היא כמו חלב ודשן תשבע נפשי כאשר שפתי רננות יהלל פי וכן כאן הפירוש היא כך פנה אל תפלת הערע' לקבל' כשזה הערער לא בזה את תפלת' של רבי' אבל תפלת עצמו מבוזה היא בעיניו ובעבור זה הדבר עצמו מקבל הקב"ה תפלתו בזכות עצמו וזהו פנה אל תפלת הערער בעצמו לפי שתולה בזכות תפלת כל ישראל ולפ"ז כשיחיד מתפלל על החולה שיתרפא ואין שום מקום שתקובל תפלתו כ"א ע"י מה שכל ישראל מתפללים על כל החולים שבישראל כמשמעו' הלשון רבים רפאינו השם ונרפא והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו לכך מזכיר בתפלתו על החולים הפרטי הזה בכלל כלומר שהחול' הזה הפרטי יתרפא בזכות מה שכל ישראל מתפללים על כל החולים שבישראל והנה החולה הזה ג"כ הוא נכלל בכלל כל החולים אמנם לפי שהחול' הפרטי הזה אינו ידוע לכל ישראל לא בשמו ולא בצורתו לכן מזכיר הוא אותו החולה בשמו או מכוין בצורתו אם ידוע לו צורתו ועל זה הענין רומז מלת בפרט שמזכיר בתפלתו על החולה ההוא שמתפלל עליו כי אם היה ידוע שמו או צורתו לכל ישראל לא היה צריך להזכיר מלת בפרט בתפלתו והבן היטיב הביאור של מלת בכלל ובפרט המוזכ' בתפל' רפואות החולים והנה ידוע כי כמים הפנים אל פנים כן לב האדם אל האדם כסי שיעור האהבה שאוהב את חבירו כמו כן כשיעור הזה חבירו אוהב אותו ג"כ נמצא מי שמקיים מצות ואהבת לרעך כמוך דהיינו שאוהב בלבו את כל ישראל אהבה גמורה ולא יועיל האמירה בפה לבד מה שאומר בפה הריני מקבל עלי מצות ואהבת לרעך כמוך כ"א שיהיה פיו ולבו שווים דהיינו שיאהוב בלבו כל ישראל אהבה גמורה דאם לא יהיה פיו ולבו שווים א"כ כשיאמר הריני מקבל עלי מצות ואהבת לרעך כמוך הרי הוא אומר שקר לפני הקב"ה והרי הוא חציפות ועזות גדול וכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני נמצא אם הוא אוהב את כל ישראל אהבה שלימה נמצא אם היה הוא ידוע לכל ישראל בשמו ובצירתו וצרותיו וחסרונותיו יהיה ג"כ ידוע להם ודאי היו כל ישראל מתפללים עליו בלב שלם כי כשהוא אוהב את כל ישראל הרי ודאי כל ישראל אוהבים אותו ג"כ ואף כי עתה אינו ידוע לכל ישראל לא שמו ולא צורתו ולא צרותיו וחסרונותיו הלא להקב"ה ידוע שמו וצורתו וצרותיו לכן מושיעו הקב"ה מכל צרותיו בזכות תפלה כל ישראל שמתפללים על כל ישראל והרי הוא נכלל ג"כ בתוך תפלתם שכוונת' להתפלל בלב שלם על כל מי שאוהב איתם בלב שלם ואי מעכב כלל מה ששמו וצורתו וצרותיו אינם ידועים להם מאחר שהקב"ה יודע כל זה כי הוא יודע תעלומ' לב פירוש מה שמתעלם מלב כל ישראל שמו