עמוד העבודה רטו

החום גובר עליו הנה התבאר מכל זה שכל חמימות גורם ההעלאה בין לטוב כמו היי"ש ובין לרע כמו העפרורית ושמרים

ועפ"ז תבין מעלות המתפלל עם הצבור כי כשאדם מתפלל ביחיד בדביקות ובהתלהבות עצום הרי הוא מעט הכמות ורב האיכות משא"כ כשעשר' אנשים יתפללו ביחד אפי' אם מתפללים בלא דביקו' שאז הוא רב הכמות ומעט האיכו' מ"מ לפי שתפל' כל אחד מהעשר' כלולה הוא מתפל' כל העשר' וקב"ה מצרף תפלתם שיתייחדו כל כוונתיהם ויעשה מרב הכמות וממעט האיכו' מעט הכמו' ורב האיכו' ויהא נחשב תפל' כל אחד מהם כאלו התפללו בדביקות עצום וכן אם מאה אנשים יתפלל ביחד תהיה תפלתם יותר חשובה כמשארז"ל אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין וכמ"ש הכתוב במשלי ברב עם הדרת מלך כי כן הוא דרך הרוחניות כשמתערבי' ומתייחדין שני מיני רוחניות ביחד וכל אחד מהם קולט שלימות חבירו נמצא ניתוסף בכל אחד מהם שלימות חדש וכמ"ש בתיקוני זוהר ואות וא"ו כד סליק ביו"ד סליק לשיתין כי כל ניצוץ מששה ניצוצות קולט מכל היוד נינוצין שביו"ד:

כתוב אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו כי הנה כתב האריז"ל בספר פרי עץ חיים שהיא ספר הכוונות כי כוונת כל התרי"ג מצות ובפרט תפלתינו היא להעלות ניצוצי הקדושה מתוך הקליפות ונתערבו בהם מעת שביר' הכלי' והנה מי שמשכיל היטיב גודל מרירותם שיש להם בהיותם בשביה בתוך הקליפות איך לא יחמול עליהם לפדותם מן השבי המר והנמהר ומה גם כשמעל' אותן מתוך הקליפות הם עולין בסוד מ"ן ואח"כ יעשה מהם מוחין חדשים לאורות העליונים וגורמים היחוד שלמעלה ונמצא עי"ז מוציאם מאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאולה והמוחין הללו אינם שוהין במקומם אלא יום אחד ואחר היום ההוא עולין למעלה למעלה ומזדככים מאוד עד כי עולין למדרגות נפלאו' מאוד וכשיגמרו כל הניצוצות לעלות מתוך הקליפות ושוב לא יהיה לקליפות שום חיות וישארו מתים גמורי' ואז יבא משיח כמשארז"ל אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כי הקליפות נק' גוף שבלי ניצוץ קדוש' הם כגוף מת והנה אם היו כל ישראל צדיקים גמורים והיו מוציאים במהרה ניצוצות הקדושות ההם והי' משיח ג"כ במהרה בא כמשארז"ל בעתה אחישנה והנה הניצוצות ההם בהיותם בתוך הקליפות יש להם צער כפול אחד המרירו' שיש להם בפועל וצער השני שמקוים לאור ואין והם מצפי' אולי ימצא מי שיוציאם משם ויכלו לעלות למדרגות נפלאו' כמו שאמרנו והנה ודאי הוא מי שמוציאם משם ועולין על ידם למדרגות רמות ודאי שמשלמין גמול נפל לאותו אדם המוציאם משם משפיעים לו שפע מופלגה ולא זו בלבד שע"י מצות ותפלות יכול להוציאם משם אלא אף גם אם ישב אדם בדד וידום ומשים על לבו גודל מרירות צערם ויצטער בצערם צערי מופלג מחמימות חמלתו עליהם הנה ע"י הצער ההוא מוציאם משם כי לפעולות הרוחניים צריך להתלבש בכלי' רוחניים שהם המחשבת והשכל והחמלה וכמו שצער החרטה בתשובתו על חטאיו עוקרת המחשבה הרעה שהי' לו בתחלה כאשר חשב לחטוא וכמאמרנו על המאמר גדול' תשובה שזדונות נעשו לו כשגגות כי המצות והעבירות נחקקות על הנשמה כמו שבארנו המאמר שלשה ספרים נפתחי' בר"ה והספרים הם הנשמות ויש שלשה מיני ספרים של צדיקים ושל רשעים ושל בינוני' והנה ידוע כי הנצוצות ההם הם אחי' לנו כי משורש אחד נחצבנו מסטרא דקדושה וכל ישראל ג"כ בני מלכים הם של ז' מלכין קדישין וזהו אח לא פדה יפדה איש בלשון תמי' למה יהיה כן שלא יחמול כל אדם לפדות את אחיו מבין הקליפות כי לא יתן לאלקים כפרו כלומר אם הי' מוציאם משם האם לא יתן לאלקים כפרו שהיא השכינ' כפרו בסוד מ"ן והיה גורם היחוד והי' ממשיך מוחין נפלאים על ידו וזהו שארז"ל ואהבת לרעך כמוך זו היא כל התורה כולה כלומר כי תאהוב לרעך שהם ניצוצי הקדוש' אז בודאי תקיים כל התורה כילה כדי להוציאם משם או יאמר זו כל התורה כולה כלומר כשתאהוב הניצוצות ההם ותצטער בצערם צער מופלג ומר תוכל ג"כ להוציאם כמו ע"י כל התורה כולה

כתב האריז"ל בספר פרי עץ חיים הנה כפי ערך הניצוצות המתבררים ע"י איתה תפלה כך יהיה אז ערך המוחין שימשיך בז"א ובמה שלמעלה מהם עכ"ל האריז"ל ביאור הדבר כי דורות הראשוני' בחסידותם היה להם כח להוציא ניצוצות גבוהות מאוד דהיינו הנצוצות של הראש או שלמטה מהם והנה בכל עת ועת הדורות הולכים ומתמעטי' ונשאר לפי כחם לברר ניצוצות שאינם גבוהות כ"כ דהיינו אותם ניצוצות שהם בערך כח המבברים וא"כ נמצא שבכל יום המוחין (שבכל יום) הם יותר גרועי' משל אתמול וזה שאמרו רז"ל אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו כעין מה שנאמר בבוקר תאמר מי יתן ערב של אתמול ובערב תאמר מי יתן בקר הקודם לו וז"ש ירמיה באיכה פלגי מים ירדו עיני על שבר בת עמי בת עמי ר"ת בבוקר תאמר מי יתן ערב והנה באמת ראוי להתמרמר על גריעות המוחין של כל יום משל יום הקודם לו אבל מ"מ יש יתרון מעלה עתה על הימים הראשוני' כי בימים הראשונים אע"פ שהמוחין היו חשובין מאוד מ"מ הקליפ' היתה אז חזקה מאוד לפי שהי' לה הרבה ניצוצי קדוש' משא"כ עתה כי מאז ועד עתה נתבררו הרבה ניצוצות קדושות מאוד בכל יום ויום וממילא בכל יום הקליפה נחלשת וזהו הטעם שסמוך לימות המשיח יקרבו הימים כי מלאה הארץ דעה והיינו לפי שהקליפה היא היא המחשכת בפני