עמוד העבודה רז

הגשמי נמצא ע"י הכלי נתעורר ממילא אז אור העליון למעלה כידוע בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא כמו כן ע"י התעוררת ציור השכלי העליון של נשמת הצדיק מתעוררים הכלים הגופניים למטה ואחשוב אני שזהו בחי' רשימו הידוע שכל אור העליון אף שמסתלק ממקום אחד למקום אחר מניח רשימו במקום הראשון ואינו מסתלק משם לגמרי ולכן כשנתעורר עיקר אור נשמתו למעלה מתעורר גם בחי' הרשימו למטה ועי"כ שפתותיו דובבות בקבר וכן היה הענין אצל הנביאים שנשמת הנביא היתה מסתלקת מן גוף הנביא בשעת קבלתה שפע אור הנבואה הרוחניית שלמעלה כדי שלא יהא הגוף מסך מבדיל להשגת הנבואה והגוף נשאר מת כאבן דומם ובשעה שנשמת הנביא היתה משגת השגת הנבואה למעלה היו מתעוררים שפתי הנביא למעל' והיו מדברים אותם מלות ותיבות שהנבואה היתה מלובשת בהם וכן איתא בשבחי האריז"ל שפעם אחת בשבת פ' בלק כשהי' האריז"ל ישן שינת הצהרים ראהו תלמוד אחד שהיה מרחש בשפתיו והתלמיד ההוא הרכין אזנו לשמוע מה שמרחיש בשפתיו ונתעורר האריז"ל משינתו ושאל לו התלמוד ע"ז והשיב שבשעת שינתו היה עוסק בתורה בישיבה שלמעלה בסוד אתון בלעם וביקש התלמוד ממנו לגלות לו מקצת מן הדברים ההם והשיב כי מה שלמד למעלה בשעה מועטת הזאת היה צריך לדבר שמונים שנים רצופים בלי ספק ואחשוב אני כי מה שמקצת בני אדם מדברים מתוך שינתם הוא ג"כ לסבה הזאת אלא שכל אחד מדבר מענינו ות"ח מדבר דברי תורה בתוך שינתו ועמי הארץ מדברים דברים בטלים או דברי תפלות הכל לפי עסק הנשמה בשעה שמסתלקת מן הגוף בשעת השינה ואחשוב אני כי זה שאמר הכתוב ואהבת אם השם אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך וכשתקיים זה אז תבטח כי והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שלא תשכחם ושננתם לבניך מרוב אהבתך את בנך ומרוב אהבתך את דברי תורה הללו ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך שלא יהיה לך עסק זולת דברי תורה וגם תדבר דברי התורה בשכבך בשעה שתישן ותסתלק נשמתך למעלה תדבר בשפתיך בשעת השינה דברי תורה הללו. וזהו שאנו מתפללין על כן ה' אלקינו בשכבינו ובקומנו נשיח בחקיך בשכבינו דוקא ונשמח בדברי תורתיך שנאהוב אותם מאוד ובהם נהגה יומם ולילה כלומר גם בשעת השינה וז"ש כי אם בתורת השם חפצו הרי אז ובתורתו יהגה יומם ולילה בשינתו

נלע"ד טעם ענין ספירת העומר כי הנה כתב האריז"ל כל מה שאנו מתקנים במ"ט ימי הספירה זה הדבר עצמו נתקן במעשה הסדר של ליל לשון של פסח כי בליל יציאת מצרים הוצרך הקב"ה להמשיך ולהוריד אורות גדולים עצומים ונפלאי' בבת אחת שלא בהדרגה חוץ לדרך הטבע כדי להוציאם בתוקף טומאת מצרים שהי' חזקה מאוד מאוד לפי שאז היו ישראל משוקעים במ"ט שערי טומא' ואל' היו נכנסים בשער הנו"ן של הטומאה שהיא קליפה חזקה מאוד הכוללת כל המ"ט שערי טומאה היו משוקעים שם לעולם ח"ו ולא הי' להם תקומ' ח"ו ולכן המשיך הקב"ה שלא בהדרג' אורות עצומים ונפלאים בבת אחת כדי להחליש תיכף הקליפה החזקה ההיא להוציא את ישראל משם ומאחר שיצאו ישראל ממצרים חזר הדבר לכמות שהיה להמשיך האורות ההם בהדרגה מעט מעט וזהו שאנו ממשיכים ע"י ספירת העומר במ"ט ימים מה שהיה נמשך בליל פסח במעשה הסדר בלבד והנה עיקר כוונת יציאת מצרים היה כדי לתת להם את התורה ובכל יום ממ"ט ימי הספירה יצאו משער אחד משערי הטומאה ונכנסו לשער אחד ממ"ט שערי הקדושה עד שביום מ"ט יצאו מכל המ"ט שערי טומא' ונכנסו למ"ט שערי קדושה ואז היו מוכנים לקבל את התורה ולפי שבליל יציאת מצרים נמשך קדושה עצומה והטומאה היה חלושה מאוד לפיכך הלילה ההיא ליל שמורים מן המזיקים שהם מצד הטומאה ולפיכך נאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו שהכלבים הם מצד הקליפה ואע"פ שעיקר שליטת החיצונים היא בלילה ככתוב תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון והנה במקום אחר כתבנו שכל מה שאדם מוציא את עצמו מאיזה טומא' ממילא מתפשט ושורה עליו ענין קדושה ולפיכך שכל מה שיצא משער אחד של שערי טומא' נכנסו לשער אחד של שערי קדושה והנה בספר מקדש מלך הובא בשם האריז"ל כי מ"ט שערי בינה הם חג"ת נהי"ם כי כל אחד מהם כלול מז' והנה בימי הספירה אנו מכוונים לבחי' אלו מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות והנה בספר פרי ע"ח מביא שכל זמן מימי השנה מתעורר מה שהיה מעת בריאת העולם באותו זמן והנה בליל פסח מתעוררים אותם האורות הגדולים שנמשכו בליל יציאת מצרים וכן בזמן מתן תורה בחג השבועו' מתעוררים אותם האורות הגדולים שנתגלו בשער מתן תורה במעמד הר סיני אלא שאין אנו יכולים לקבלם ולהשיגם כי אז נזדככו חומרן וגופן של כל ישראל עד שהגיעו למדרגת הנבואה והנה אין ספק כל מי שחושק ורודף אחר השגת התורה מאוד ויכון את עצמו בהתאמצות רב לקבל שפע והשגה מן אותן האורות המתעוררים בחג השבועות שהוא מת תור' אין ספק שכפי עוצם הזדככו' חומרו יוכל לקבל השגה חדשה מה שלא ידע והשיג עד עתה וזהו דומה אצלי קצת לקבל' התור' מחדש והנה באמת כל ישענו וחפצנו במ"ט ימי הספירה להתרוקן מעט מעט ממ"ט שערי טומאה כדי להכנס למ"ט שערי קדושה כדי שנזכה לקבל שפע השגה בחג השבועות שהוא זמן תורה ולפיכך אנו אומרים גם עתה בתפלה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו שאין הכוונה על מתן תורה שכבר היה בימי משה אלא אף עתה