עמוד העבודה קסא

הפסוק] תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש בירתה והמשל בזה לאיש אחד שהי' לו כל השלימיו' שיות האפשריות להיות לאדם בעוה"ז דהיינו י' גדול ואדיר ומלכותו משלה במרחבי מדינות רבות ועצומות והי' לו עבדים ושפחות לאין מספר וכסף וזהב הי' נחשב אצלו כאבנים מרוב עשרו וזה המלך היה ג"כ למדן גדול וחריף מופלג וחסיד גדול ומופלג מאוד והיה מקיים כל מצות התורה ודרבנן בזריזות וחשק נמרץ אפי' המצות קלות שאדם דש בעקביו הי' נזהר מאוד מאוד שמרם וכאשר אירע לו פעם אחת איזה אונס פעם אחת ביובל שבשביל זה לא הי' יכול לקיים איזה מצוה קלה מדרבנן שאדם דש בעקביו הי' מגיע למלך הזה צער גדול והי' מקיים בכל עוז ותעצומות והגית בו יומם ולילה ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך והי' מתפלל תמיד בכוונת ויחודים עצומים לייחד העולמות העליונים והיה לו בכל תפלה שמחה רוחניית ושרתה עליו רוח נבואה מרוב אהבתו והתלהבתו לבוראו ית' והי' לו השגה עצומה ונפלא' בתורה ותמיד הי' מחדש בתורה חידושים עצומים ונפלאים ואחר כל זה נפל ביד אחד מעבדיו הבזווים ושפלים והוא איש רע ובליעל ואכזרי במאוד מאוד וחבשו בבית האסורין וישם בסד רגלו ויאסרהו בנחשתים ובכבלי ברזל כבדים ועצומים אשר לא יוכל לסבול גודל כובד המשא שלהם וחבשו בדירה סרוחה ומטונפת ועשה עמו מלאכות כבדית ועצומו' בשבתות ובחגים וביום הכיפורים וכופהו לאכול מאכלים אסורים ואינו מניחו לעשות שום מצוה מן המצות לא הנחת תפילין ותפלה ותלמוד תורה ויאכילהו לחם צר ועב ומי' סרוחי' ועכורי' ומייסרו ביסורין קשים ומרים ושוחט את בניו לעיניו ומכה אותם ואותו בהכאות עצומות ואכזריות ועושה בו פצעי' וחבורות האם ישוער איכות הצער של המלך הלז אשר נפל מאיגרא רמה בתכלית הרוממות והגדולה לבירא עמיקתא בתכלית העמקות ובזכרו גודל השלוה והשלמות אשר הי' לו מקדם בשבתו על כסא מלכותו ועתה לא בלבד שנעדר ממנו כל השלמיות אלא שאף נתייסר ביסורין קשים ומרי' וגדל כאבו וצערו ויגונו' והנה כדוגמת המלך הלז כן בנמשל הצער והיגון של ניצוצי נשמות הקדושות שנשתקעו בעמקי הקליפות בנפלם ממקום רם ונשא אשר היו חונים בצל כלפי השכינה והיתה מרחפת עליהם תמיד והיו אוכלים לחם חוקם מלחם אביהם שבשמים לחם ומזון רוחני משובח מאוד לאין תכלית והיו ניזונים מזיו השכינה אם כל חי אשר לא ישוער גודל התענוג והשמחה רוחניית שלהם שאין אנו יכולים להשיג בחיים חיותינו גודל השמחה ההיא להיות נשמותינו מלובשי' במסך הגוף שהוא חומר עכור וחשוך ועב מאוד ועתה נפלו ביד הקליפות ונמנע ונעדר מהם טובם הגדול ואדרבה נכפלה דאגתם ורב יגונם על אחד אלף אלפי אלפי' ואין לאל ידם להושיע' ולגאלם מיד אוביה' האכזריי' בעבור כי עונותינו גרמו להם את כל אלה והנה מי שמתפלל בכוונה מוציא אותם מתחת יד הקליפות ואיך לא יחוש אדם לתועלת' אשר הם אחינו וקרובינו קורבה רוחניית כי הלא אב אחד. שבשמים וכולנו ואם כל חי הולידה נשמתינו ואיך לא נחוס עליהם ולהושיע' מיד אויביהם ולהכניסם למקומ' הראשון אשר בודאי הי' נחשב לנשמותינו הדבר הזה לטובה גדולה לאין תכלית והנה ידוע הוא בלב כל משכיל כשאדם אחד רוצה לעשות טובה לחבירו אם הטובה ההיא נחשבת לו טובה גדולה אצל חבירו אז המטיב יתאמץ יותר להיטיב לו משא"כ אם הטובה ההיא אינה חשובה בעיני חבירו כ"א לדבר קטן אז לא יתאמץ המטיב ההוא להיטיב לחברו הטובה ההיא וא"כ כאשר אנחנו נוציא ע"י תפלותינו כמה ניצוצי נשמות קדושות שנשתקעו בין הקליפות בודאי הי' נחשב אצל הנשמות הנ"ל לטובה גדולה לאין תכלית וא"כ ראוי שנתאמץ מאוד מאוד בתפלתינו בכוונה להושיע את אחינו מיד אויביהם:

והנה ג"כ ידוע לכל משכיל כשראובן מטיב לשמעון איזה טובה והטובה ההיא אין שום אדם בעולם שיוכל להיטיב לשמעון רק ראובן ושמעון מבין כל זה ודאי הוא שהטובה ההיא נחשבת אצל שמעון לטובה גדולה מאוד משא"כ אם גם אדם אחר היה יכול לעשות טובה לשמעון אזי לא היה נחשבת הטובה ההיא כ"כ אצל שמעון בחשבו שאף אם ראובן לא יעשה לו טובה זו אדם אחר יכול לעשות לו טובה זו וכן יתרבה או יתמעט חשיבות הטובה אצל מקבל הטובה כפי רבוי או מיעוט המטיבים לו בעולם ושכשיש מטיבים רבים אז יתמעט חשיבות הטובה אצל מקבל הטובה ואם יהיה מטיבים מועטים יתרבה חשיבות הטובה אצל מקבל הטובה והנה כעת בדורינו דור יתום בני עלי' מועטים המה להתאמץ מאוד לכווין בתפלתם כוונה עצומה להוציא נשמות קדושות מבין עמקי הקליפות א"כ ראוי ונכון לכל משכיל ישר לכווין בתפלתו להוציא הנשמות הקדושות מבין הקליפות אשר בודאי יהי' נחשב אצל הנשמות הקדושות הנ"ל לטובה גדולה מאוד כפי מ"ש לעיל כי המטיבים מועטים המה וכיון שנחשב אצלם לטובה גדול' מאוד ראוי שנתאמץ יותר ויותר בעסקי הוצאות הנציצות הקדושות מבין הקליפות כי כפי גודל חשיבות הטובה אצל מקבל הטובה כן יתרבה ההתאמצות למטיב להטיב (וזהו שאמרו בפרקי אבות ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש) ומלבד התועלת הזאת אשר אנו עושים בתפלתינו להנשמות הקדושות הנה יש עוד תועלת גדול אחר יותר נפלא שהנשמות הקדושות הללו עולים בסוד מ"ן אל שכינת עוזנו וגורמים יחוד קב"ה ושכינתיה וא"כ מיחודם נשפע עלינו עם בני ישראל שפע שלימה וממולאה הן שפע גשמיית שהוא בניי חיי ומזוני לחם לאכול ובגד ללבוש וחיים וגבורה הן שפע רוחניות בענין השגת החכמה וזכרון וכן ואהבה ויראה וחשק ושמחה לעבודתו