אמר שומר רלז

בגו"ר כלל ב' סכ"ג הרבה להשיב על דברי הגו"ר ששם שערער על דברי הריב"ש שפסקם מרן יכולין לקרות עולים הרבה בשבת אע"פ שקורא זה מה שקרא זה והוכיח כהריב"ש מפרשת כל הבכור דאין שם אלא חמשה עולין בדקדוק וסתמא אמרו אשבת וי"ט אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם וא"ת זהו דוקא לדינא דמתניתין שאז אין מברכים כי אם הפותח והחותם לא כן עכשיו דכל אחד מברך כל כי האי הו"ל לחכמי הש"ס לבאר כיון דאז ניתקן שכל אחד ואחד מברך יעו"ש ודפח"ח והרב עמנואל חי ריקי בסוף ספרו אדרת אליהו דח"י אחז כסברת תשו' הרשב"ץ הנז' ויחזקהו במסמרים דאין להוסיף בעולים אלא בקוראים להם מחדש אם משום טרחא דצבורא אי מטעם פגם ס"ת אם מטעם ברכה שא"צ ומזהר ס' ויקהל דר"ו מדקדוק הדברים כמה עירבוב עושה בעלות הפרשה כפולה ומכופלת וסיים ולא עוד שאני מוציא פקפוק איסור אפילו בקריאה חדשה בהיותו גורם הרבוי הפסק באמצע הפרשה דאפילו במספר העולים וכו' דהא גמרא ערוכה היא בברכות די"ג כל פרשה דלא פסקא משה לא פסקינן לה דמה"ט לא תיקנו בק"ש פסוק כרע רבץ וכו' וליכא למימר דהא דלא פסקינן מלקרוא אותו היום אבל כי קרינן מיד ש"ד דהא בתענית ובמגילה א"מ כה"ג כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה אע"ג דעם עולה אחר מיד הוה קרינן ליה שארית הפסוק והכי אפסיקא הלכתא התם והכא ואמת הוא דאיכא למימר וכו' משא"כ הכא וכו' אבל מ"מ לעשות כן בכדי לא נהירא וכו' ועוד שערי החלוקים לא ננעלו וכו' והנה הרב הנז' שלח דברו בתורה שבכתב לרבני אר"ץ הובאו בספר ב"ד של שלמה סי"ז והשיבו אותו תשובתו ניצחת על כל דבריו ואת כל ונוכחת והוכיחו מהש"ס ורש"י והתוס' דגם בימי הש"ס היו מוסיפין בכפל הקריאה והביאו מדברי מהר"י פרגי הנז"ל ובשגם אנכי בהשמטות ספרי הנדפס השבתי קצת על דבריהם כך היא דרכה של תורה לצדד אצדודי ולראיה זו האחרונה של הרי"ע ממ"ש כל פרשה דלא פסקה משה וכו' לא השיבו כלום נראה שלא כתבה להם וי"ל דה"ד אם אין אנו רוצים לקרותה עתה וכמ"ש הוא אח"ך ודחה ממ"ש כל פסוקא דלא פסקיה משה והתם ודאי בכל ענין ובלשון אחד נאמרו י"ל דאם בלשון אחד נאמרו מאי הוי הא כדאיתא והא כדאיתא והרי סתמא אמרו לא יקרא בפחות מג"פ ואל ישייר בה בפחות מג"פ ובר"ה דל"א איתא בשחרית הזי"ו ל"ך ובמנחה מי כמוך ואז ישיר ומחלקין אותה לשבתות כ"ש כשעתידין לקרותה מיד ועוד יש לחלק וכמ"ש הוא עצמו שערי חלוקים לא ננעלו ובא וראה שהרשב"ץ מאריה דהאי דינא לא חשש רק מטעם ברכה שא"צ ולא יותר ומ"מ האחרונים לא חששו להחמיר דעבדינן כל טצדקי שלא לקרות ולשנות היינו כדיעה זו דתשובת הרשב"ץ ולא כהגהה הנז' אע"ג דהרשב"ש בנו כתב בסי' תכ"ט דהרב אביו סבר כן ממה שהנהיג כן מ"מ סברא זו ממוצעת דאין להקפיד דוקא לכפול אבל בקריאה חדשה אין לחוש דאי מטעמא דאין מוסיפין עליהם דוקא בזמן המשנה לבד שלא היה מברך כי אם הפותח והחותם דחיק עלמא טובא בפירוש זה כאמור וכתב ה' חיד"א בבר"י ואיש על העדה שדבריו נשמעים בקהל עדתו ינהיג שיקראו העולים כולם מחדש איזה פסוקים נוספים ע"כ וכן הרב נו"ב ח"ב סט"ו לא חשש רק לכפול שכתב על דברי המרדכי במגילה שפסקם מור"ם סתרס"ט בטעם הדילוג שכתב שלא יקרא למפרע ולא להלאה משום שיאמרו שאינו כתוב בתורה ואולי יצא משם קודם גמר הסדר ויאמרו שהספר ההוא חסר לכן הוצרך לדלג ועוד שהדילוג עצמו אינו טוב שהתורה ודאי יש לה סדר בכוונה מכוונת גם יש בדילוג קצת בזיון להפרשה שאחר כן כאילו אינו רוצה לקרותה ע"כ וכן ראיתי למהרי"ל דמ"ז ע"ב וז"ל בהלולא למהר"י סג"ל בירר שושבינין ולא הספיק הסדר לכולם ונשארו הרבה אחר סיום הסדר ויצאו חפשי"ם ולעיל מזה כתב וז"ל ויש לסדר קודם השבת לכמה בני אדם מספיק דסדר ג"פ לפחות לכל אחד מהפרשה לפי סך השושבינין כי אין לחזור בסדר אחוריו לקורא לכל מי שירצה ע"כ וכן ראיתי בעו"בי דמשק בכל שבתות השנה דאין קורין רק ג"פ לכל אחד והמשלים משלים עמו הפרשה הגם שהוא חצי הפרשה או יותר או פחות וזהו מרבוי ארחי ופרחי הנמצאים שם בכל שבת ושבת ותא חזי בע"הק צפת תוב"ב אתריה דמרן דפסק דינו דהריב"ש עכ"ז עבדי הש"ץ כל טצדקי לקרות מחדש כל מאי דאפשר אפילו שני פסוקים עם פסוק שכבר קראו לקודם לו או פסוק אחד מחדש עם ב"פ שכבר קראום לקודם לו ואם עכ"ז נשארו מי שצריכים לקרותם קורין ושונין מלבד ביום ש"ת דקוראים לכל בני הקהל בפסקת ולאשר אמר עם כהן ולוי וג' ישראלים וכעז"הד אם יש שם כהן ולוי

מ"ג למקומות דנהגו כהריב"ש לקרות מה שכבר קראו אך לא סלקי למניינא כמ"ש מרן סקל"ז מהגאונים ולכן בשבת צריך לקרות לז' עולין לכל הפחות ג"פ מחדש אין צריך לפי הדין לקרותם זא"ז ואפילו הפסיקו ביניהם הנוספין לא איכפת. קול אליהו ח"ב ס"ד וכן מבואר בדברי מהר"י זיין רמזו ה' חיד"א בבר"י סרפ"ב אות ד' שאחר העולה החמישי לחובת היום קורין ושונין לנוספין ואח"ך שנים אחרים קורין מחדש וכ"ה המנהג

מ"ד ש"צ שטעה וקרא עם החמישי ממה שכבר קרא עם הד' ולא קרא לו מחדש כלל עולה זה לא סליק למניינא בר"י שם והא ודאי שהרגישו בזה קודם סיום הפרשה אבל אם לא נזכרו עד שלא נשארו בפרשה כי אם ב' פסוקים וכ"ש אם השלים לגמרי מאי דהוה הוה דהוי כפרי החג דלא אפשר כמ"ש הריב"ש ספ"ד ודומיא לנדון זה כתב הרב נאמן שמואל ס"ב באם קרא לששי מה שקרא עם החמישי

מ"ה מקום שמוכרים העליות בדמים ונהגו כדעת הרשב"ץ שלא להוסיף בכפילת הקריאה אלא לכל אחד קורים מחדש והסמוך והמשלים נמכרים ביותר משאר העולים יקראו להשלישי שלישי להעולים דוקא אחר הלוי וכן שאר העולים ובכלל הסמוך והמשלים כי הששי להעולים הוא הנקרא הששי דוקא וכמ"ש ה' חיד"א בהשמטות אשר בסוף ספר ש"הג ח"ב ד"צ בששי ובודאי ה"ה לשאר העולים אך השביעי שלפעמים בשביל אמירת קדיש נמכר ביותר למקומות דהעולה עצמו אומר הקדיש נראה דקוראין אותו אחרון לכל הקרואים דוקא ולאפוקי מאיזה המון העם דסברי דעיקר היא הקריאה הקבועה הרשומה בחומשים לשני ושלישי ורביעי וכעז"ה דכשנוסף אחד קורא מקריאתם דבר מה מקפידים בדבר מלבד אם יש בקריאתם איזה ברכה או עשרת הדברות או שירה האמת עמהם כי בדבר זה נמכר ביותר ואדעתא דהכי נחתי לקנותם: